הסכם ויצמן-פייסל

במסגרת ועידת השלום בפריז נחתם ב-3 בינואר 1919 הסכם מדיני על ידי ד"ר חיים ויצמן בשם ההסתדרות הציונית ועל ידי האמיר פייסל, בנו של השריף ממכה.

על פי תנאי ההסכם, הערבים יכירו בהצהרת בלפור ויעודדו עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל. חופש הדת והפולחן בפלסטין נקבע כעיקרון יסוד, והמקומות הקדושים למוסלמים היו אמורים להיות בשליטה מוסלמית. ההסתדרות הציונית הבטיחה לבדוק את האפשרויות הכלכליות של מדינה ערבית ולעזור לה לפתח את משאביה. באותה שנה ביטלו הערבים ונציגיהם את ההסכם. הסכם ויצמן-פייסל מעולם לא יושם.

הסכם בין האמיר פייסל אבן אל-חוסיין אל-השמי, לבין נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, ד"ר חיים ויצמן (3 בינואר 1919)

הוד מלכותו האמיר פייסל, המייצג ופועל מטעם הממלכה הערבית הדג'אז, וד"ר חיים ויצמן, המייצג ופועל מטעם ההסתדרות הציונית, מתוך תשומת לב לקרבה הגזעית והקשרים העתיקים הקיימים בין הערבים ליהודים. אנשים, והבינו כי האמצעי הבטוח ביותר להגשמת שאיפותיהם הטבעיות הוא באמצעות שיתוף פעולה קרוב ככל האפשר בפיתוח המדינה הערבית ופלסטין, ורצון נוסף לאשר את ההבנה הטובה הקיימת ביניהם, הסכימו את הדברים הבאים:

סעיף א'

המדינה הערבית ופלסטין בכל היחסים וההתחייבויות שלהן יהיו נשלטות על ידי הרצון הטוב וההבנה הלבביים ביותר, ולשם כך יוקמו ויתוחזקו סוכנים ערבים ויהודיים המוסמכים כדין בשטחים המתאימים.

סעיף II

מיד לאחר השלמת הדיונים של ועידת השלום, הגבולות המוגדרים בין המדינה הערבית לפלסטין ייקבעו על ידי ועדה שתוסכם על הצדדים להסכם.

סעיף III

בכינון החוקה והמינהל של פלסטין, יאמצו כל האמצעים הללו שיעניקו את הערובות המלאות ביותר לביצוע הצהרת ממשלת בריטניה מה-2 בנובמבר, 1917.

סעיף IV

יינקטו כל האמצעים הנדרשים כדי לעודד ולהמריץ הגירה של יהודים לארץ ישראל בקנה מידה גדול, ובמהירות האפשרית ליישב מהגרים יהודים על הארץ באמצעות התיישבות קרובה יותר ועיבוד אינטנסיבי של האדמה. בנקיטת אמצעים אלה יזכו האיכרים והחוכרים הערבים להגנה בזכויותיהם ויעזרו בהעברת התפתחותם הכלכלית.

סעיף ו'

לא ייקבעו תקנה או חוק האוסרים או מפריעים בכל דרך להפעלת דת חופשית; ובנוסף, העיסוק וההנאה החופשיים ממקצוע ופולחן דתי, ללא אפליה או העדפה, יתאפשרו לעד. לעולם לא יידרש מבחן דתי למימוש זכויות אזרחיות או פוליטיות.

סעיף VI

המקומות הקדושים למוחמדיים יהיו תחת שליטה מוחמדית.

סעיף VII

ההסתדרות הציונית מציעה לשלוח לארץ ישראל ועדת מומחים שתערוך סקר של האפשרויות הכלכליות של המדינה, ותדווח על האמצעים הטובים ביותר לפיתוחה. ההסתדרות הציונית תעמיד את הוועדה הנ"ל לרשות המדינה הערבית לצורך סקר האפשרויות הכלכליות של המדינה הערבית ולדווח על האמצעים הטובים ביותר לפיתוחה. ההסתדרות הציונית תעשה את מירב מאמציה לסייע למדינה הערבית במתן האמצעים לפיתוח משאבי הטבע והאפשרויות הכלכליות בהם.

סעיף VIII

הצדדים להסכם זה מסכימים לפעול בהסכמה ובהרמוניה מוחלטת בכל העניינים שאומצו בזאת לפני קונגרס השלום.

סעיף ט'

כל עניין של מחלוקת שעלול להתעורר בין הצדדים המתקשרים יועבר לממשלת בריטניה לבוררות.

ניתן תחת ידנו בלונדון, אנגליה, ביום השלישי בינואר, אלף תשע מאות ותשע-עשרה

חיים ויצמן פייסל אבן-חוסיין