לוקמיה 'נס' בישראל וב-OECD

ד"ר ארחנה ג'בהב: 'ההחלמה של בני מלוקמיה בישראל הייתה לא פחות מנס!'

"מחלקת השתלות מח עצם של הדסה חילצה אותו משלב קריטי לאחר שטיפולים אחרים נכשלו"

הערכת ישראקאסט: טיפול מוצלח בחולי לוקמיה קריטית מהודו ממחיש רמה גבוהה של מחקר רפואי ישראלי, אחד מגורמים רבים המצדיקים את קבלת ישראל ל-OECD

מה הקשר בין קבלתה של ישראל ל-OECD המוערך, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, לבין החלמתו המופלאה של צעיר מהודו משלב קריטי של לוקמיה? פשוט זה - זה ממחיש מדוע ה-OECD היוקרתי קיבל כעת את המדינה היהודית כחברה ראויה בשל רקורד ההישגים שלה.

• לחץ כאן להאזנה לראיון עם ד"ר ארחנה ג'בהב

קבלת ישראל ל-OECD היא הישג מונומנטלי למדינת היהודים. רק 31 מדינות אחרות קיבלו מעמד של חברות. למרות הצורך שלה בהשקעה ביטחונית מסיבית בכוח אדם ובכסף, ישראל התפתחה והפכה לאחת המדינות המתקדמות בעולם. עם תוצר שנתי של למעלה מ-$I40 מיליארד דולר ותמ"ג לנפש של $30,000, ישראל הגיעה לרמות של דרום קוריאה וספרד. העיר תל אביב גם מדורגת בעולם בין ערי ההיי-טק המשפיעות ביותר.

גם הטיפול והמחקר הרפואי הישראלי מפותחים מאוד ובחלק מהמקרים אין שני לו. מקרה לדוגמא- הטיפול המוצלח בדרוב ג'בהב בן השש עשרה ממומבאי, שהגיע למחלקת השתלות מח עצם של הדסה בירושלים במצב קריטי של לוקמיה. אמו, ד"ר ארחנה ג'בהב, רופאת נשים, אמרה ל-IsraCast כי כל הטיפולים הקודמים בבית גרמו לזיהומים חמורים ודרוב נזקק להשתלת מח עצם דחופה. למעשה, היא ובעלה חששו לחייו. לאחר שרופאים במומבאי המליצו על הדסה כמרכז מוביל בו צבר ראש המחלקה פרופ' ראובן אור מוניטין בינלאומי, הגיעו דרוב והוריו לירושלים בינואר האחרון כשמצבו של בן השש עשרה הולך ומתדרדר. ד"ר ג'בהב תיאר את הגעתם לישראל כהלם תרבותי, הם לא פגשו הרבה יהודים בהודו, וגם היהדות לא ידועה באותה מדינה. אבל בפגישתם הראשונה עם פרופ' אור, היא ובעלה וכן דרוב כולם הסכימו. היא נזכרת: ״הנוכחות הפיזית והגישה שלו יצרו סביבו הילה של מלאך. מאוחר יותר האינסטינקט הראשוני שלנו התברר כנכון. ההחלמה של דרוב בהדסה היא לא פחות מנס!'

לאחר שהחליט על האסטרטגיה לטיפול בדרוב, פרופ' אור תמיד היה זמין לעזור. למרות לוח הזמנים העמוס שלו הוא תמיד מצא זמן לדרוב. יתר על כן, ד"ר ג'בהב נדהם מהדאגה של כל הצוות, החל מהרופאים והאחיות ועד למנקות; נראה היה שכולם התעניינו ועודדו את דרוב להמשיך לשתף פעולה עם הטיפול. והיו הרבה סיבוכים ותקופות 'כשהיינו מפוצצים וחששתי שדרוב לא יצליח!' אבל בעזרת כולם, דרוב והוריו התמודדו עם כל משבר ועברו את החוויה הקשה שלהם.

מאחר שהייתה רופאה, ד"ר ג'בהב יכלה לעקוב אחר הטיפול והתפתחה בטוחה שפרופ' אור וצוותו תמיד ימצאו את הדבר הטוב ביותר. ההערכות היומיות ביום ובלילה הזהירו את הצוות על מה שצריך לעשות לאחר מכן.

אז מה מצבו של דרוב היום? ד"ר ג'בהב חייכה כשענתה: "בחסדי ה' והרבה ברכות מפרופ' אור, דרוב החלים עכשיו, עכשיו הוא מרגיש טוב ויש לו אנרגיה של ילד רגיל בן שש עשרה, להוט לחזור לשלומו. בית ספר וחברים ולעשות את כל הדברים שילד בן שש עשרה אוהב לעשות. ה-2 ביוני הוא היום הגדול שלהם, זה התאריך לטיסה שלהם חזרה להודו. במומבאי, הרופא של דרוב יהיה בקשר עם פרופ' או לכל התייעצות נוספת.