חנוכה

קטגוריות תַרְבּוּתפורסם בתאריך |

חנוכה, חג ההקדשה היהודית, הידוע גם בשם חג האורות, הוא חג של שמונה ימים המתחיל ביום ה-25 של חודש כסלו היהודי.

Jerusalem_Hannukah_021210
חנוכה בירושלים (קרדיט תמונה: אורן רוזן – CC BY-SA 3.0, ויקימדיה

חנוכה הוא כנראה אחד החגים היהודיים הידועים ביותר, לא בגלל שום משמעות דתית גדולה, אלא בגלל קרבתו לחג המולד. לא-יהודים רבים חושבים על החג הזה כעל חג המולד היהודי, ומאמצים רבים ממנהגי חג המולד, כגון הענקת מתנות וקישוט משוכללים.

סיפור החנוכה מתחיל בתקופת שלטונו של אלכסנדר מוקדון. אלכסנדר כבש את סוריה, מצרים ויהודה, אך אפשר לעם שבשליטתו להמשיך ולקיים את הדתות שלהם ולשמור על מידה מסוימת של אוטונומיה. תחת שלטון טוב יחסית זה, יהודים רבים התבוללו, ואימצו חלק גדול מהתרבות ההלניסטית, כולל השפה, המנהגים, הלבוש וכו'.

640px-Antiokhos_IV
Antiokhos IV (קרדיט תמונה: Jniemenmaa - CC BY-SA 3.0, Wikimedia Commons)

יותר ממאה שנה לאחר מכן, יורשו של אלכסנדר, אנטיוכוס הרביעי, שלט באזור. הוא החל לדכא את היהודים קשות, הציב כומר הלניסטי בבית המקדש, טבח ביהודים, אסר על עיסוק בדת היהודית וחילל את בית המקדש על ידי דרישת הקרבת חזירים (חיה לא כשרה) על המזבח. שתי קבוצות התנגדו לאנטיוכוס: קבוצה לאומנית ביסודה בראשות מתתיהו החשמונאי ובנו יהודה המכבי, וקבוצה מסורתית דתית הידועה בשם החסידים, מבשרי הפרושים (אין קשר ישיר לתנועה המודרנית המכונה חסידות). הם איחדו כוחות במרד הן נגד התבוללות היהודים ההלניסטים והן בדיכוי השלטון היווני הסלוקי. המהפכה הצליחה ובית המקדש נחנך מחדש.

לפי המסורת כפי שנרשמה בתלמוד, בזמן ההקדשה מחדש נותר מעט מאוד שמן שלא נטמא על ידי היוונים. נחוץ שמן לחנוכייה (מנורת) בבית המקדש, שהיתה אמורה לבעור כל הלילה בכל לילה. היה רק מספיק שמן כדי לשרוף ליום אחד, ובכל זאת, באורח פלא, הוא נשרף במשך שמונה ימים. פסטיבל שמונה ימים הוכרז להנצחת הנס הזה. שימו לב שהחג מנציח את נס השמן, לא את הניצחון הצבאי: יהודים לא מהללים מלחמה.

היה רק מספיק שמן כדי לשרוף ליום אחד, ובכל זאת, באורח פלא, הוא נשרף במשך שמונה ימים. פסטיבל שמונה ימים הוכרז להנצחת הנס הזה.

חנוכה אינו חג דתי חשוב במיוחד. המשמעות הדתית של החג קטנה בהרבה מזו של ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח ושבועות. זה בערך שווה ערך לפורים במשמעותו, ולא תמצאו הרבה לא-יהודים שאפילו שמעו על פורים! חנוכה אינו מוזכר בכתובים היהודיים; הסיפור מסופר בספר המכבים, שיהודים אינם מקבלים ככתבי קודש.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA
חנוכה (קרדיט תמונה: לדיסלאב פיגל)

המצוות הדתית היחידה הקשורה לחג היא הדלקת נרות. הנרות מסודרים במנורה הנקראת חנוקיה. אנשים רבים מתייחסים לחנוכיה באופן שגוי כאל חנוכייה. השם חנוכייה משמש רק לתיאור מנורת שבעת הקנים ששכנה בבית המקדש היהודי. בחנוכיה יש תשעה נרות: אחד לכל לילה, בתוספת שמש (משרת) בגובה אחר. בלילה הראשון, נר אחד ממוקם בקצה הימני. מדליקים את נר השמש ומקריאים שלוש ברכות: להדליק ניר (תפילה כללית על נרות), שא-עשה נסים (תפילה המודה לה' על כך שעשה ניסים לאבותינו בזמן הזה), והחיינו. (תפילה כללית בהודיה לה' על שאפשר לנו להגיע לזמן הזה של השנה). לאחר מכן מדליקים את הנר הראשון באמצעות נר השמש, ומניחים את נר השמש במחזיק שלו. הנרות רשאים להישרף מעצמם לאחר מינימום 1/2 שעה. בכל לילה נוסף נר נוסף מימין לשמאל (כמו השפה העברית). נרות דולקים משמאל לימין (כי קודם כל מכבדים את הדבר החדש יותר).

Chanukah_blessings-600

בלילה הראשון מברכים גם ברכת שהחיינו.

למה נר השמש? נרות החנוכה מיועדים להנאה בלבד; אסור לנו להשתמש בהם לכל מטרה פרודוקטיבית. אנחנו שומרים אחד נוסף בסביבה (השמש), כדי שאם צריך לעשות משהו מועיל עם נר, לא נשתמש בטעות בנרות חנוכה. נר השמש נמצא בגובה שונה כך שניתן לזהות אותו בקלות כשמש.

latke-300
לאטקה (פנקייק תפוחי אדמה) (קרדיט תמונה: ג'ונתנדר)
sufganiyot-300
סופגניות (סופגניות במילוי ריבה) (קרדיט צילום: נועם פורר)

יש מנהג לאכול מאכלים מטוגנים או אפויים בשמן (רצוי שמן זית) כדי להנציח את נס צלוחית שמן קטנה השומרת על הלהבה שהייתה בבית המקדש דולקת במשך שמונה ימים. המאכלים המסורתיים כוללים לביבות תפוחי אדמה, הידועות ביידיש בשם לאטקעס, בעיקר בקרב משפחות אשכנזיות. גם משפחות ספרדיות, פולניות וישראליות אוכלות באופן מסורתי סופגניות במילוי ריבה שמטוגנות בשמן עמוק.

המתנה המסורתית היחידה של החג היא "ג'לט", סכומי כסף קטנים. חנוכה ג'לט הוא מנהג יהודי המושרש בתלמוד.

MINOLTA DIGITAL CAMERA
דריידל (קרדיט צילום: רולנד שיכר)

מסורת נוספת של החג היא משחק בסביבון, משחק הימורים עם חלק עליון מרובע. רוב האנשים משחקים עבור גפרורים, פרוטות, M&Ms או מטבעות שוקולד. סביבון מסומן בארבע האותיות העבריות הבאות: נון, גימל, ח ושוקה. בסביבונים ישראלים אין שין אלא פה, שזה מסמל פו, כלומר כאן.

זה כביכול מייצג את הביטוי העברי "נס גדול היה שם", נס גדול קרה שם. למעשה, זה מייצג את המילים ביידיש nit (כלום), גנץ (הכל), האלב (חצי) ושטל (שמת), שהם כללי המשחק! יש כמה וריאציות באופן שבו אנשים משחקים את המשחק, אבל איך שלמדתי אותו, כולם שמים מטבע אחד. אדם מסובב את הסביבון. על נון, שום דבר לא קורה; ב-Gimmel (או, כפי שקראנו לזה בתור ילדים, "תן!"), אתה מקבל את כל הסיר; על He, אתה מקבל חצי מהסיר; ובשין, אתה מכניס אחד. כשהסיר ריק, כולם מכניסים אחד. תמשיך לשחק עד שלאדם אחד יש הכל. ואז חלקו אותו מחדש, כי אף אחד לא אוהב זוכה גרוע.

 ספרייה וירטואלית יהודית

מקורות: יהדות 101 וקרדין, הרב נינה בית. השטיח של הזמן היהודי. ניו ג'רזי: בית ברמן, 20

חזרה למעלה