פרופ' צבי סלינגר

על מחקריו פורצי הדרך בתחום איתות תאים, שסיפקו את המסגרת להבנת הבסיס המולקולרי של האופן שבו האות זורם דרך מתג חלבוני ה-G. תגליותיו הניבו תובנות עיקריות לגבי פעולתם של קולטני תאים ויכולתם לשמש מטרות לתרופות טיפוליות.

פרופסור סלינגר נולד בווילנה, ליטא, ב-1934, ועלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1936.

כבר כסטודנט לרפואה ביקש להיות מדען בתחום הביוכימיה. הוא זכה במלגת מחקר ובשנת 1959 השיג תואר שני בביוכימיה; שלוש שנים לאחר מכן הוענק לו תואר MD. עם סיום לימודיו החל הכשרה לאחר דוקטורט בביוכימיה של ממברנות באוניברסיטת מינסוטה, ארה"ב.

ב-1965 חזר למחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית. על בסיס הישגיו המחקריים התקדם במהירות לתפקיד מרצה בכיר, ולאחר מכן פרופסור חבר ופרופסור מן המניין. כמו כן כיהן כיו"ר המדור ללימודי ביוכימיה וראש המחלקה לכימיה ביולוגית.

מחוץ לאוניברסיטה העברית היה סגן המחקר הביולוגי והרפואי במועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד ראש הממשלה וחבר בוועדת ההיגוי של המחקר השיתופי הישראלי-גרמני בביוטכנולוגיה.

במשך שנים רבות שירת כרופא בצבא הישראלי וכתב מדריך הדרכה לטיפול בחולים שנפגעו מלוחמה כימית.

פרופסור סלינגר מוכר ברחבי העולם בזכות גילויו של מחזור ה-GTPase הרגולטורי כבסיס המולקולרי לאיתות באמצעות מתג חלבון G. מחקריו פורצי הדרך סיפקו את המסגרת להבנת הטבע, מנגנון הפעולה והאמצעים לוויסות זרימת האותות דרך המשפחה המגוונת של חלבוני נוקלאוטיד גואנין (G-proteins). הוא גילה כיצד כולרה טוקסין מייצר את השפעותיו הרעילות ופרק את מנגנון הפעולה של הקולטן β-אדרנרגי. האחרון הוא אב טיפוס של משפחה גדולה של קולטנים (המורכבת מ-1000 חברים), להורמונים, נוירוטרנסמיטורים וגירויים תחושתיים של אור, ריח וטעם. כל הקולטנים הללו פועלים באותו מנגנון שד"ר סלינגר גילה לראשונה עבור הקולטן β-אדרנרגי. משפחת חלבוני ה-G של המתגים המולקולריים ממלאת תפקיד מכריע כמעט בכל הפעילויות התאיות הרגילות. פגיעה בפעולה הרגילה שלהם מעורבת במספר רב של מחלות אנושיות, החל מכולרה ועד סרטן.

לפרופסור סלינגר הוענק פרס לנדאו למחקר, פרס רוטשילד במדעי החיים ופרס טבע לאיתות סלולרי.