פרופ' יעקב זוסמן

פרופסור יעקב זוסמן נולד בבודפשט שבהונגריה בשנת 1931 למשפחה של רבנים ותלמידי חכמים יהודים. סבו מצד אביו היה רבה הראשי של בודפשט, וסבו מצד אמו היה נכדו של חתם סופר. עם הפלישה הגרמנית להונגריה ב-1944 ברחה משפחתו לשוויץ דרך ברגן בלזן ברכבת קסטנר. הוא המשיך את לימודיו שם, למד בישיבות דתיות. בשנת 1949 עלה ארצה ולמד בישיבת חברון עד ששינה את מסלול חייו. הוא לימד בבית ספר יסודי, ועם סיום הבגרות החל כתלמיד לתלמוד והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית. שני תארי ה-BA וה-MA שלו הוענקו בהצטיינות. כותרת עבודת הדוקטורט שלו הייתה סוגיות בבליות למסדרי זרעים וטחורות. שנים רבות לימד בחוג לתלמוד וכיהן כראש החוג, ובמשך שלוש שנים עמד בראש המכון למדעי היהדות.

התמחה בחקר התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי וספרות המדרשים. במחקריו בירר שאלות אלמנטריות בנוגע לצורת התלמוד הירושלמי, גרורותיו השונות, יצירתו, היקפו ומסירתו.

במהלך השנים פרסם מגוון רב של מחקרים ומאמרים, ביניהם מאמרים העוסקים בתגליות מרתקות בתחום למדנות חז"ל: כתובת פסיפס מבית הכנסת העתיק ברחוב שבעמק בית שאן; טקסט הלכתי מספריית כת מדבר יהודה וכן ספר ירושלמי, המורכב מקטעים שהתגלו בספריות אירופיות. לאחרונה פרסם חיבור נרחב בשם "משפט בעל פה - כפי שהוא", בו הוא דן בסוגיית האוריינות במלגת חז"ל המוקדמת.

הוא חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר במועצות מדעיות ובוועדות מערכת שונות. הוא גם היה פרופסור אורח באוניברסיטאות ובמכוני מחקר שונים ברחבי העולם. בשנת 1997 הוענק לו פרס ישראל לחקר התלמוד.