עם חברים יהודים כמו ברני, מי צריך אויבים?
האם ברני סנדרס פשוט פסל את עצמו מלהפוך למפקד העליון של ארה"ב, האומה החזקה ביותר בעולם ומנהיגת העולם החופשי? האשמה המקוממת שלו שישראל הרגה למעלה מ-10,000 פלסטינים בעזה מעוררת ספק רציני. במקרה הטוב, נראה שסנדרס היה בן 74 מבולבל שהעריך יתר על המידה את הנתון פי חמש! זו לא רק הכנה מרושלת ומשחק מהיר ומשוחרר עם העובדות, אלא זה פשוט הראה שברני לפעמים לא יודע על מה הוא מדבר. וכולם חשבו שדונלד טראמפ היה מחוץ לקיר. אבל ברצינות, האם סנדרס כנשיא יהיה כשיר להתעורר משינה עמוקה ב-3 לפנות בוקר כדי לבצע שיחות קריטיות לגבי מלחמה ושלום? נראה שגם באמצע היום ברני מתקשה לשמור על העובדות.
אז מה אם יש לו בעיית זיכרון גרועה, לפחות הפגינו שיקול דעת טוב על ידי כך שלא תקפוץ על דברים רציניים שאתם לא בטוחים לגביהם. ההרוגים הפלסטינים בפועל הוערכו על ידי חמאס בסביבות 2,200. זה כלל 1,500 אזרחים שניצלו על ידי חמאס כמגן אנושי. ואז הוסיף חטא על פשע, סנדרס גם חשב, למרות שהוא לא היה בטוח, שישראל הפציצה בכוונה בתי חולים פלסטינים. זה שקרי בעליל. להיפך, המודיעין של צה"ל ידע שהנהגת חמאס, שהחלה את המלחמה, מצאה למעשה מחסה במרתף של בית חולים בעזה, שישראל לא תקפה אותו.
עד כה, ובצדק, לשכת נתניהו לא כיבדה את ההשתוללות של ברני במתן תגובה. עם זאת, מייקל אורן, לשעבר שגריר ישראל בוושינגטון וכיום חבר כנסת כינה זאת 'עלילת דם', ההאשמות האנטישמיות הישנות. אבל חכה רק דקה! סנדרס הוא יהודי, לא? למה שיהודי ישמיץ את מדינת היהודים אם זה לא היה נכון? לא, אני לא חושב שסנדרס הוא דוגמה לאנטישמי יהודי שמנסה למצוא חסד עם לא-יהודים.
האמת היא שסנדרס רץ מאחורי הילרי קלינטון במערכת בחירות קשה ומושך את כל העצות. או במקרה הטוב הוא בן שבעים מבולבל, כמו רבים מאיתנו, שלפעמים מתקשים לשמור על העובדות.
בשלב זה, סנדרס אפילו לא ראה לנכון להתנצל בפומבי. כשהוא יבין את חומרת הבלופר שלו אולי הוא יבין, אבל העיכוב יראה גם כושר שיפוט לקוי.
שינוי הגישה של ארה"ב למזרח התיכון...
מי שייבחר לנשיא ארה"ב הבא יתמודד מול מזרח תיכון חדש שמתהווה מיום ליום. בכהונתה, הסכם סייקס-פיקו הישן, שחצב את האזור בתום מלחמת העולם הראשונה, יוחלף בנוף גיאוגרפי חדש שצומח אט אט מההתמוטטות של סוריה ועיראק וההתנגשות המתמשכת. בין מוסלמים סונים לשיעים.
עבור ישראל, הסכנה הנשקפת מאיראן גרעינית תישאר בליבת הדאגות הגיאו-אסטרטגיות שלה. הנשיא ברק אובמה השיג פתרון קצר טווח עבור אמריקה, שלמעשה שם את השאלה הישראלית-פלסטינית על האש. אובמה התחיל למעשה בכך שנראה שהוא הולך לפי הגישה המסורתית לפיה החיכוכים של אמריקה עם העולם הערבי היו שזורים בסכסוך הישראלי-פלסטיני. אבל מתחת לפני השטח, עיקרו היה יצירת הסכם גרעין עם איראן עד סוף כהונתו השנייה.
בספרו החדש בשם 'דיפלומט', זלמן שובל, שגריר ישראל פעמיים בוושינגטון, עוקב אחר גישתה של אמריקה למזרח התיכון לאורך השנים. שובל כותב כי וושינגטון האמינה זמן רב, בטעות, שיחסיה המתוחים עם העולם הערבי, לעתים, נובעים מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. האסכולה השלטת הזו הופצה על ידי פרופ' זביגנייב בז'ז'ינסקי. (איך הוא בכלל זכה להיות מומחה בכיר לענייני ערבים עם שם כזה? למיטב ידיעתי הוא לא יודע מילה בערבית או עברית לצורך העניין. זה עשוי לחול גם על המומחים של אובמה בימים אלה. לא משנה יש לנו מומחה ישראלי בשם קופרווסר, אבל לפחות הוא שולט בערבית.)
הסלוגן המצחיק של זביג היה 'הדרך לבגדד מובילה בירושלים'. זה הפך למנטרה של מדיניות המזרח התיכון של אמריקה. בתקופת כהונתו בארה"ב ניסה שובל להסביר שהיו לא פחות מ-30 מלחמות במזרח התיכון, אך רק ארבע היו מעורבות בישראל; אך ללא הועיל.
אולם כיום חל שינוי. זה לא נובע מדיפלומטיה ישראלית אלא מהכאוס הנוכחי במזרח התיכון. ראשית, ישנה עלייתם של הרדיקלים האיסלאמיסטים באיראן השיעית, ועלייתו של דאעש הסוני. ועכשיו, לא פחות חשוב, מדינות ערב המתונות (המאוימות הן על ידי איראן והן על ידי דאעש) רואות כעת עין בעין עם ישראל ואינן דוגלות בסוגיה הפלסטינית במידה כמו בעבר. ושובל מסכם:
"נכון וברור לכל שיש כאן סכסוך בין הפלסטינים לישראל שצריך לפתור, למרות שיש עכשיו נשיא אמריקאי, שקשה לו לבטא את מילות ה'טרור האסלאמי', כולם מבינים שיש היה שינוי'.
בנקודה זו, ייתכן שגם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן מקבל את התמונה. בראיון לערוץ 2 הישראלי אמר עבאס כי הוא מנסה כעת לרסן את גל הטרור הנוכחי שמבוצע על ידי צעירים פלסטינים, חלקם תלמידי בית ספר. בפגישה פרטית עם כמה ישראלים לא רשמיים, חשף עבאס כי בבית ספר אחד ל-70 תלמידים הוחבאו סכינים בתיקי בית הספר. למה עבאס מדבר פתאום על המאמץ שלו לבלום את הטרור? בכתב ב'הארץ', צה"ל (בדימ') תא"ל יוסי קופרווסר, מומחה בכיר למודיעין, מאמין שאבו מאזן השיק קמפיין יחסי ציבור חדש. ולמה זה?
- ראשית, גל התקפות הסכינים הפלסטיניות יצא לדרכו, לפחות לעת עתה, ולא הפנה את תשומת הלב לעניין הפלסטיני. זה נובע חלקית מההפצצות של דאעש בבריסל, שחזרו להדוף את הנושא הפלסטיני הצידה בעיני העולם. הקשר בין הטרור נגד המערב ונגד היהודים בישראל אינו מועיל לפלסטינים.
- שנית, בגלל הטרור, יותר ישראלים נוטים להתייאש מהשגת שלום אמיתי בדור הזה. לכן ישנה עלייה בדעת הקהל הישראלית נגד הסכם המבוסס על הגישה הפלסטינית של הקמת מדינה פלסטינית בעוד הפלסטינים מאותתים שהם לא יוותרו על מטרתם להמשיך את המאבק להשגת שליטה על כל ישראל וחיסול הציונות.
- שלישית, מתרחש שינוי בינלאומי המתנגד להחרמת ישראל. כיום יש מי שדוחים מכל וכל את הרעיון, בטענה שמדובר באנטישמיות מוחלטת ומטרתה לשלול את זכותו של העם היהודי על מולדתו הלאומית.
קופרווסר מציין שמשרד החוץ האמריקני הכריז כי אנטי-ציונות היא אנטישמיות. לאחרונה, גישה דומה אומצה על ידי הפרלמנט הקנדי, ומדינות שונות בארה"ב גופים ממשלתיים אחרים נקטו בצעדים דומים וכן בתי משפט וערים באירופה.
דגן מעבר לקבר...
לפני מותו האחרון העניק מאיר דגן ז"ל, ראש השירות החשאי לשעבר של המוסד, ראיון לעיתונאי הישראלי רונן ברגמן מ"ידיעות אחרונות" בתנאי שיפורסם רק לאחר מותו. דגן התנגד לתקיפה מונעת ישראלית נגד מתקני הנשק הגרעיני של איראן, בטענה שטהרן עדיין רחוקה מלהיות גרעינית. גם רמטכ"ל צה"ל גבי אשכנזי ורמטכ"ל שב"ק יובל דיסקין התנגדו לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון אהוד ברק, שעל פי הדיווחים היו מוכנים לשקול פתיחת מבצע נועז שכזה.
בין היתר צוטט דגן כאומר:
"הכרתי הרבה ראשי ממשלה ישראלים... אף אחד מהם לא היה טהור או קדוש, אבל הייתה להם תכונה אחת משותפת: כשהם הגיעו לנקודה שבה האינטרס האישי שלהם נגע לאינטרס הלאומי - הלאומי תמיד שלט. יש רק שניים שאני לא יכול להגיד את זה עליהם: ביבי וברק״.
דגן טען כי תקיפה צבאית ישראלית עלולה לחסל לחלוטין את יכולתה של איראן לפתח נשק גרעיני שגויה:
״יכולת צבאית ישראלית כזו לא קיימת. ישראל יכלה רק להשעות אותו ורק לתקופה מוגדרת בזמן. אם ישראל תתקוף, המנהיג העליון אייתוללה חמינאי יודה לאלוהים. היא תאחד את העם האיראני מאחורי פרויקט הגרעין, ותאפשר לחמינאי לטעון שעד אז הפרויקט היה למטרות שלום, אך מכיוון שמדינת טרור (ישראל) שלא חתמה על ה-NPT תקפה, איראן חייבת להמיר את הפרויקט לצבא במדינה. כדי להגן על עצמו'.
מנקודת מבט מודיעינית, דגן גם האמין שהאיראנים רחוקים יותר מבניית פצצות A מכפי שהניחו, אפילו בקהילת המודיעין. דגן אמר שהבהיר לביבי את עמדתו. העימות הגיע לשיאו ב-2010 כאשר ראש הממשלה אמר לרמטכ"ל אשכנזי ולדגן להעמיד את צה"ל והמוסד על מעמד 'P – פלוס', הקוד להתכוננות בפועל לתקיפה צבאית נגד איראן.
בתגובה לראיון פרסמה לשכתו של ביבי הודעה לפיה תפקידו של ראש הממשלה אינו להוות חותמת גומי לדעותיהם של אלה שבשליטתו אלא להתוות מדיניות המתחשבת באינטרסים הביטחוניים והבינלאומיים של ישראל. דבריו של דגן במהלך המערכה נגד פרויקט הגרעין האיראני גרמו לפגיעה חמורה באינטרסים של ישראל. ראש הממשלה נתניהו ימשיך להוביל את המאמץ למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.
שר הביטחון לשעבר אהוד ברק פרסם הודעה לפיה הוא מעריץ ואוהב את מאיר דגן, אך כמו כל אחד אחר הוא לא חף מטעויות ולעיתים מטעויות בשיפוט לגבי אנשים ולעתים קרובות לגבי מצבים. וברק הוסיף:
- בניגוד לדבריו של דגן, לא היה איש בהנהגה הישראלית שלא הבין שלא ניתן לבצע תקיפה כירורגית שתעצור לחלוטין את פרויקט הגרעין של איראן. לכל היותר זה ירד מהפסים לכמה שנים. זה, אגב, היה המצב כאשר ראש הממשלה מנחם בגין החליט להפציץ את הכור הגרעיני של סדאם חוסיין בשנת 1982. בזמנו מנהל המוסד, ראש המודיעין של צה"ל, יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, יו"ר האופוזיציה שמעון פרס. אחרים, התנגדו להחלטה זו.
- בניגוד לדבריו של דגן, המתנגדים והתומכים היו מאוחדים בהבינו כי שביתה תתבצע רק כמוצא אחרון ורק כאשר תהיה יכולת מבצעית שתהיה לה לגיטימציה בינלאומית.
ברק דחה מכל וכל את הרמיזות של דגן לפיה ראשי הממשלה שרון ואולמרט ידעו להתעלות מעל שיקולים אישיים וציניים בקבלת החלטות מכריעות אך נתניהו וברק לא.
עִבְרִית 
English