נתניהו מתמודד עם מרד פוליטי בישראל

רצח עם מתמשך של יזידים בסוריה...

היזידים אינם מוסלמים ואינם ערבים, והם נוהגים באמונה מובהקת שדעש מתעבת אותה. ברגע זה ממש, דאעש מבצע רצח עם של 400,000 נשים, ילדים וגברים יזידים, בעיקר בסוריה. כולם ידעו שזה קורה ועכשיו האו"ם אימת זאת. היו"ר פול פינהיירו פרסם דו"ח של ועדת החקירה של האו"ם בז'נבה, שחשף:

       "רצח עם התרחש והוא נמשך. דאעש (דאעש) הכפיף כל אישה, ילד וגבר יזידים שהוא לכד לזוועות הנוראיות ביותר. בנות כבת תשע נאנסות, וכך גם נשים בהריון. יותר מ-3,200 נשים וילדים יזידים מוחזקים בעיקר בסוריה.

איפה המעצמות הגדולות? אם ארה"ב עדיין מנהיגת העולם החופשי, איפה הנשיא ברק אובמה? אומרים שאובמה מודאג מאוד מהמורשת שלו, אז האם הוא לא מודע לכך שגם רצח העם היזידי יהיה חלק ממנו? כלומר, אם אמריקה תשב לאחור ותמשיך לעשות כלום. לצורך העניין, איפה ממשלת ישראל וראש הממשלה נתניהו - האם הוא לא צריך להתבטא או לפעול בשם היזידים, שסובלים כעת ממה שהנאצים עשו ליהודים?

העם היהודי צריך לזכור שבמהלך מלחמת העולם השנייה, בעלות הברית החליטו שהם לא יכולים לחסוך על כמה מפציצים כדי להרוס את תאי הגזים באושוויץ, כי יש להם משימות חשובות יותר לבצע. ובכן, מטוסי קואליציה מפציצים היום מטרות דאעש בסוריה. האם המודיעין האווירי שלהם לא יכול לחפש את הסדיסטים דאעש הרוצחים את היזידים חסרי האונים?

העולם נחרד ימים על גבי ימים, ובצדק, מהזוועות של טרוריסטים איסלאמיסטים באורלנדו, פריז ותל אביב, אך הוא אינו משלם יותר מהודעה חולפת על רצח עם שמבצע כעת דאעש בסוריה. אחרי שאמרתי את כל זה - מה לעשות עם זה?

ברק ויעלון מתמודדים עם ביבי...

טלטלה גדולה כנראה בדרך בפוליטיקה הישראלית. שני כבדי משקל פוליטיים סימנו שהם מתכוננים להתמודד מול ראש ממשלת ישראל ביבי נתניהו. ראשון הוא שר הביטחון לשעבר משה יעלון, שפוטר לאחרונה על ידי נתניהו בגלל שראש הממשלה רצה להגדיל את הרוב הקואליציוני שלו על ידי הבאת אביגדור ליברמן לתפקיד שר הביטחון החדש שלו. המהלך המדהים עורר סערת אש של ביקורת מתוך מפלגת הליכוד של ביבי עצמו. (ראה דו"ח ישראקאסט האם ביבי משחק פוליטיקת רולטה רוסית עם הביטחון הלאומי של ישראליטי?'). יעלון, רמטכ"ל לשעבר בצה"ל לא הפנה את הלחי השנייה למהלך הציני של ביבי. בנאום בפני ועידת הרצליה הפיל יעלון את הכפפה והכריז:

       "בכוונתי להתמודד על ההנהגה בבחירות הבאות".

אבל יעלון לא צריך לעצור את נשימתו. הבחירות הבאות אמורות להתקיים רק לפני ה-5 בנובמבר 2019. מי יודע? בחירות מוקדמות הן במקרים רבים יותר בפוליטיקה הישראלית. בכל מקרה, יעלון לא פירט אם בכוונתו לקרוא תיגר על ביבי על ראשות הליכוד או להקים מפלגה חדשה, אולי עם מפלגתו של שר האוצר הנוכחי משה כחלון ושר הליכוד לשעבר, גדעון סער. אבל אל תטעו - יעלון מתנגד לפתרון שתי המדינות. הרמטכ"ל לשעבר של צה"ל טוען שאין שותף אמיתי לשלום פלסטיני ולא ניתן לצפות מצה"ל להגן על ישראל ללא שליטה בגדה המערבית.

בעוד יעלון הפציץ את ביבי מימין, ראש ממשלת העבודה לשעבר אהוד ברק הטיח את ביבי מהשמאל. לאחר שהאשים כי נתניהו מוביל את ישראל בדרך ל"מדינת אפרטהייד ופשיזם מתחיל", התייחס ברק ל"אג'נדה הסמויה" של ראש הממשלה לחבל בפתרון שתי המדינות. ואז ברק הכריז:

    ״אני קורא לממשלה להתעשת, לחזור מיד למסלול. אם זה לא יעשה את זה זה יהיה מוטל על כולנו - כן, כולנו - לרדת ממושבנו ולהפיל את הממשלה הזו באמצעות מחאה לאומית ודרך הקלפי לפני שיהיה מאוחר מדי'.

משפט המפתח הוא 'כן, כולנו'. למעשה, ברק סימן למפלגות המרכז והשמאל שיש צורך ברור ונוכח להקים גוש מאוחד להפיל את הליכוד ואת שתי מפלגות הימין בראשות ליברמן ונפתלי בנט המתנגדות לפתרון שתי המדינות. ומטבע הדברים עם ניסיונו הרב כראש ממשלה לשעבר, שר ביטחון ורמטכ"ל, ברק הוא הבחירה המתבקשת להוביל קונגלומרט כל כך לא סביר.

למרות שביבי נמצא במים חמים בגלל פיצול היחסים עם ממשל אובמה, השלכה צינית של יעלון המכובד, כמו גם שמועות על עסקי קופים פיננסיים, סקרי דעת קהל עדיין מראים אותו כראש הממשלה המועדף בכל הנוגע לנושא האחד קובע בחירות בישראל – בטחון. זאת משום שאין מנהיג אופוזיציה שיש לו סיכוי של כדור שלג בגיהנום להביס את נתניהו. אנשי העבודה יצחק הרצוג ויאיר לפיד הם קלי משקל שאין להם מעמד ביטחוני בכל הנוגע לשיחת 3:00 לפנות בוקר על מלחמה קרובה וכדומה. זו המציאות של הפוליטיקה הישראלית. אבל כמובן שברק יכול להתאים את ההצעה ולמלא את הוואקום הביטחוני הזה שפקד את המרכז-שמאל בשלוש הבחירות הקודמות.

ברק זרק את הכובע שלו לזירה. בוא נראה מי יאסוף את זה. חפש קמפיין ציבורי כדי לגייס אותו להתמודד מול ביבי. השאלה היא אם קמפיין כזה יצבור מספיק קיטור כדי לעורר תמיכה מספקת מהמרכז והשמאל. למרות שנחשב מבריק, יש לברק צד שלילי בכל הנוגע ליחסי אנוש. אנשים רבים רואים בו יהיר ומרוכז בעצמו לחלוטין. כאילו ביבי לא. אז עבור חלק מהישראלים זה עשוי להסתכם בשאלה 'את מי אני אוהב יותר, ביבי או ברק?'

לאחר נאום 'אני מוכן' של ברק, ימהרו הסוקרים לבדוק את תגובת הציבור. בהכירו את ברק, אני בטוח שהוא כבר בחן את המים על ידי עריכת סקר דעת קהל פרטי משלו ושהוא הראה שהוא יכול לנצח שוב את ביבי.

ברק, החייל המעוטר ביותר בישראל, היה למעשה מפקדו של ביבי ביחידה המהוללת של צה"ל סיירת מטקל. שנים אחר כך שניהם נכנסו לפוליטיקה מצדדים שונים. ברק, מוביל העבודה בשמאל, ניצח את נתניהו בראש הליכוד בבחירות 1999. הוא התייחס לא פעם לביבי כאילו מגבוה, כאילו ביבי הוא עדיין אחד הפקודים שלו בצבא. כעת נותר לראות זאת.

בקמפ דייוויד 2000, ברק עבד יד בכפפה עם הנשיא ביל קלינטון בגיבוש תוכנית שלום לפתרון שתי מדינות בין ישראל לפלסטינים. זה התבסס על נסיגה ישראלית גדולה מהגדה המערבית ומעזה, משהו בסביבות 95%, עם חילופי קרקעות לגושי התנחלויות ישראליים. ברק אפילו הסכים לחלק את ירושלים - מה שיהודי יישאר ישראלי, כמו הכותל והרובע היהודי. מנגד, הר הבית השנוי במחלוקת יסתיים בין שני הצדדים. ברק גם הסכים שהפלסטינים יוכלו להפוך את בירתם בחלקה המזרחי של ירושלים. יהיו הסדרי ביטחון ישראלים בגדה המערבית, מספר מצומצם מאוד של פליטים פלסטינים יוכל לחזור לישראל, והסכם השלום ישלם את כל התביעות הפלסטיניות. זה היה הסכם השלום ההיסטורי שקיבל ברק כשהציע רשמית על ידי ביל קלינטון.

לאחר מכן הוא הוצע על מגש כסף ליאסר ערפאת. ומה אמר ערפאת? הוא לא אמר דבר; הוא רק ארז את מזוודותיו וטס חזרה לרמאללה. הוא ידע שרוב הפלסטינים כנראה יעיפו אותו מתפקידו במקרה הטוב או יהרגו אותו במקרה הרע, אם יסכים לחיות בשלום עם המדינה היהודית כמו נשיא מצרים אנואר סאדאת ומלך ירדן חוסיין. זו הייתה מנחת השלום שביל קלינטון נרגז התייחס אליה לאחרונה כשהכריז:

       'הרגתי את עצמי למען הפלסטינים בקמפ דיוויד!'

ברק עצמו חזר הביתה שם חברים מובילים במפלגת העבודה שלו תקפו אותו בשני סעיפים נפרדים! תחילה הוא חילק את כיור המטבח. אבל מצד שני, הוא הפתיע והדהים את ערפאת כשהציע לו יותר מדי בבת אחת, והמנהיג הפלסטיני היה צריך להאכיל בכפית במשך תקופה כדי למכור אותו לפלסטינים. למעשה, הפלסטינים יצטרכו סוף סוף לקבל את ישראל כמדינה יהודית וכי כ-650,000 הפליטים של 1948 עם ארבעת מיליון צאצאיהם לא ישובו לישראל אלא לפלסטין בגדה המערבית ובעזה. ביריית הפרידה שלו, ברק חזה שתוכנית קמפ דייוויד תהווה יום אחד את הבסיס לשלום בין ישראל לפלסטינים. כנראה שהוא חושב שהגיע הזמן.

תגובה ראשונית: נתניהו הגיב לקריאות הקרב הנפרדות של יעלון וברק בכינוי 'הצדדים של הממורמרים'. הם פשוט נשפו אוויר חם אחרי ששניהם שירתו תחת נתניהו במשך שנים כשרי ביטחון. ח"כ ציפי לבני, עוד ליכודניק ממורמר לשעבר, שנמצא כעת במפלגת המחנה הציוני (העבודה) קראה רשמית להקים 'גוש דמוקרטי' שיתמוך בפתרון שתי המדינות. לדעתה, "על ישראל לקבל כעת את ההחלטה הקריטית שלא קיבלה במשך חמישים שנה (מלחמת ששת הימים ב-1967, כאשר ישראל הביסה את צבאות ערב המאוחדים שאיימו לחסל את מדינת היהודים). לבני, שגם נאמה בוועידת הרצליה, הוסיפה:

       ״יש רוב בעד פתרון שתי המדינות בעם הישראלי ויש צורך במחנה גדול שייצג את הרוב הזה בצורה ברורה והחלטית. בלי הכרעה בין סיפוח או חלוקה אנחנו סתם מפטפטים בלי כיוון ובלי הכרעה על עתידנו, בעוד הפלסטינים מערערים אותנו פנימית ופוגעים בערכיה של ישראל'.

וזה הפתרון המעשי שלה:

       "צריך משאל עם לאומי בשאלה אחת - האם אנחנו רוצים מדינה אחת וסיפוח של מיליוני פלסטינים ביהודה ושומרון (הגדה המערבית), או חלוקה ושמירה על ישראל יהודית ודמוקרטית?" אין אפשרויות אחרות'.