הנשיא הנבחר טראמפ אומר לישראל שהוא דוחה הסדר שהוטל עם פלסטינים

ישראל מפוצלת - הימין צוהלים ואילו המרכז-שמאל חוששים כי בחירת הנשיא טראמפ תדרבן את ממשלת נתניהו לבנות התנחלויות חדשות בגדה המערבית. אין ספק שנתניהו יהיה נתון ללחץ עצום מהימין הקיצוני לעשות זאת. כשבישר על ניצחון טראמפ, שר הקבינט נפתלי בנט מנהיג מפלגת הימין הקיצוני 'הבית היהודי' הכריז 'פתרון שתי המדינות הסתיים! כעת בידינו לשנות את מסלולה של ישראל – להוציא את ישראל מתפיסת אוסלו של מדינה פלסטינית, שרק הביאה לנו סכסוך ושפיכות דמים!'

בירושלים הודיע יו"ר הוועדה המקומית לתכנון בעירייה כי יציג תוכניות לבניית 7,000 יחידות דיור בשטח מעבר לקו 1967 הישן. מותג האש שנקרא מאיר תורג'מן אמר לרדיו ישראל כי ראש הממשלה נתניהו עצמו הקפיא את התוכניות מסיבה זו או אחרת בגלל לחץ של ממשל אובמה. אולם תורג'מן הוסיף כעת לאחר שטראמפ נבחר, לנתניהו לא תהיה תירוץ להתערב. עם זאת, תכניות הבנייה חייבות לקבל תחילה את אישור הקבינט הישראלי לפני שהדחפורים מתחילים להתגלגל.

נתניהו שהתרחק מלהביע תמיכה בטראמפ או בקלינטון פרסם הצהרה המברכת את הנשיא הנבחר ומודה לקלינטון על תמיכתה בעבר. ברור שהוא שמח שטראמפ ניצח. זה הימור בטוח שביבי ירצה ליצור קשרים עם טראמפ בהקדם האפשרי. לכן הוא לא ירצה לעורר את זעמו של טראמפ בהחלטות נמהרות. ביבי גם הורה ככל הנראה לשרי הליכוד שלו לא להגזים בכך שעשה את הרושם שטראמפ נמצא כעת בכיסה של ישראל. טוב יעשו נתניהו ועמיתיו, כולל נפתלי בנט, אם יזכרו שטראמפ עלה לשלטון במצע 'אמריקה תחילה' שלו וזו תמשיך להיות הפריזמה שלו לכל החלטות מדיניות החוץ שלו. אם כבר, קובעי המדיניות בירושלים ודאי הבינו שטראמפ הוא אימפולסיבי ולעיתים בלתי צפוי לחלוטין.

במהלך מערכת הבחירות טראמפ הכריז שהוא אינו רואה בהתנחלויות הישראליות מכשול לשלום. עמדה זו הוחזרה כעת יום לאחר הבחירות, על ידי ג'ייסון גרינבלט, אחד מיועציו הבכירים של טראמפ בראיון לרדיו צה"ל:

      'מַר. טראמפ לא מגדיר את ההתנחלויות כמכשול לשלום ויביא כראיה את המצב ברצועת עזה שבה כל ההתנחלויות היהודיות פונו למרות זאת זה לא הביא שלום...

יתרה מכך, הוא רואה את ישראל במצב מאוד קשה וצריך להגן על עצמה. הוא לא יכפה הסכם על ישראל... הוא מאמין שהצדדים חייבים לפתור את זה".

בנושא הקוצני של הבטחת הקמפיין של טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים השיב גרינבלט:

      ״אם הוא אמר, הוא יעשה את זה. הוא שונה עבור ישראל מכל הנשיאים האחרונים. הוא אדם שעומד במילה שלו. הוא מכיר בקשר ההיסטורי בין העם היהודי לירושלים, בניגוד לאונסק"ו.

עם זאת נותר לראות זאת. בעצם כשהכל נאמר, ספק אם העברת השגרירות לירושלים היא באמת לטובת ישראל. ראש הממשלה נתניהו מנסה כעת לכרות ברית חדשה עם מצרים, סעודיה, ירדן ואפילו טורקיה כדי להתמודד עם עלייתה של איראן בעקבות הסכם הגרעין של אובמה. אם וושינגטון אכן תעביר את השגרירות, הדבר עלול לגרום להתפרעויות אלימות ברחבי העולם הערבי הסוני נגד ישראל וארה"ב כאחד. במילים אחרות, זה עלול לטרפד את האינטרס האסטרטגי של ישראל.

גרינבלט גם חשף כי זמן קצר לפני יום הבחירות, הוא ויועצים אחרים הציגו נייר עמדה לטראמפ. אלה כללו הצעות להטיל וטו אמריקאי על כל החלטת האו"ם שפוגעת בישראל, הפסקת המימון האמריקני לוועדת זכויות האדם של האו"ם העוסקת כמעט אך ורק בישראל וכן בקשה שמשרד המשפטים האמריקני יחקור ניסיונות לאיים על סטודנטים פרו-ישראלים. בקמפוסים בקולג'. גרינבלט הוסיף כי טראמפ התייחס ליותר מדי מהנושאים הללו במהלך הקמפיין שלו.

אך חשוב מכך, יום אחד לאחר ניצחונו הסנסציוני, הנשיא הנבחר טראמפ שלח את המסר הזה באמצעות עיתון ישראל היום בישראל, שתמך בו בקמפיין;

      ״אני אוהב ומכבד את ישראל ואת אזרחיה. ישראל וארה"ב חולקות כל כך הרבה ערכים משותפים כמו חופש הביטוי, חופש הדת, ומייחסות חשיבות כה רבה ליצירת הזדמנויות לכל אזרחיה ולהשגת חלומותיהם. אני מצפה לחזק את הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין שתי האומות הגדולות שלנו. אני יודע היטב שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון והמגנה היחידה של זכויות האדם. זה משמש מגדלור של תקווה עבור אנשים רבים. אני מאמין שהממשל שלי יכול למלא תפקיד חשוב בסיוע לצדדים למצוא שלום צודק ובר קיימא שחייבים להשיג על ידי הצדדים עצמם ולא לכפות עליהם על ידי אחרים. ישראל והעם היהודי זכאים לכך'.

יו"ר האופוזיציה הישראלי, יצחק הרצוג, קיווה ש"המגמה העולמית של סלידה מהאליטה הישנה והכוחנית (נתניהו) והשאיפה לשינוי מהיר וישיר תבקר גם במדינת היהודים". המון מזל טוב! הימין בישראל ובעולם רואה את ניצחון טראמפ כזריקת יד ענקית.

מצד שני, העולם הערבי רואה את דונלד טראמפ בצורה מפוכחת. מזכ"ל הליגה הערבית, המייצג עשרים ושתיים מדינות במזרח התיכון, מאמין ש-90% מססמאות הבחירות של טראמפ לא ייושמו. לדוגמה, השר אחמד אבול גהייט בטוח שטראמפ לא יעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. הפקיד הערבי קיווה שטראמפ יהיה ישר וחכם בפתרון הסוגיה הפלסטינית. הוא גם קרא לטראמפ לאמץ את יוזמת השלום הערבית שיכולה להביא "שלום ויציבות כללית לאזור".

אבל יכול להיות שהפלסטינים, אם אי פעם היו מעוניינים באמת בפתרון שתי המדינות, איבדו את הסיכוי בכך שלא ניהלו משא ומתן במהלך ממשל אובמה. אובמה הבהיר בצורה ברורה שהוא מוכן לעשות את הקילומטר הנוסף עבורם, אם הם יבואו לשולחן ויהיו מוכנים להכיר בישראל כמדינה יהודית בהסכם שלום סופי. אולם הנשיא עבאס כמו קודמו יאסר ערפאת לא היה מוכן, או מסוגל, לעשות זאת. (כשזה מגיע לבניית התנחלויות ישראליות, זכור שאפילו נתניהו עצר את הבנייה הזו לעשרה חודשים כמחווה של רצון טוב, אך עבאס סירב להופיע לשולחן. במקום זאת הוא העדיף לחפש 'התנחלות' שנכפתה על המדינה היהודית כעת, אם טראמפ יעמוד במילה שלו, הממשל החדש יתמוך כעת בצעד כזה באו"ם במהלך ימיו האחרונים בתפקידו, זה ייחשב ככזה שמכשיל את יורשו מי יודע

שאלה גדולה נוספת היא כיצד יגיב טראמפ לכל הפרה חדשה מצד איראן של הסכם הגרעין שאותו כינה כ'אסון'. האם לאחר שבן רודס התרברב בגלוי כיצד הוא ושאר ממשל אובמה שיקרו בכוונה לגבי ההסכם, האם טראמפ יקבל זאת כעסקה גרועה שהוא חייב לחיות איתה או לשמור את רגליהם של האייתוללות אל האש?

טראמפ כמו אובמה הוא גאון תקשורתי בשני הקצוות של הפוליטיקה האמריקאית. שניהם הוכיחו את עצמם כנואמים ומאסטרים משכנעים בשכנוע מצביעים אמריקאים. אחד השתמש ברטוריקה החלקה של הפילוסוף האידיאליסטי שהרחיק הצידה את 'החלום האמריקאי' עבור כל כך הרבה אמריקאים לבנים ממעמד הביניים. למרות הסדקים הוולגריים שלו לגבי נשים, אפילו רוב המצביעות הלבנות, 53% לפי הניו יורק טיימס, בחרו בטראמפ! איך זה? פשוט כי הוא השתמש ברטוריקה המזעזעת שלו כדי להראות לאמריקנים מאוכזבים וכועסים שטראמפ 'מבין'. הוא היה האאוטסיידר שהיה מוכן לנסוע לוושינגטון ולעזור להם להחזיר את אמריקה.

אובמה נכנס לבית הלבן לאחר שהקסים לראשונה את אמריקה עם החזון האידיאליסטי שלו לגבי מה אמריקה יכולה להיות. אבל בדרך, יותר מדי אמריקאים נותרו בצד ומאוכזבים. אובמה הרוויח את ההתפכחות האדירה הזו, שהתקשורת ששכרה טוב לא הצליחה לראות. אמריקאים ממעמד הביניים הנמוך באמריקה הבינונית היו בלתי נראים. אבל טראמפ ראה אותם וידע איך למשוך את תשומת לבם. האם איש עסקים שסיים לפחות ארבע פשיטות רגל כדי להפוך למיליארדר יוכל לשלוט בהצלחה במעצמת העל הגדולה ביותר על פני הגלובוס נותר לראות.