אי ודאות ואלימות פלסטינית בעקבות תוכנית השלום של טראמפ

כשאני מביטה על העמק מביתי בירושלים (מערבית), ערפל לבן סמיך מסתיר את הנופים למטה. זה דומה למצב העניינים הנוכחי לאחר עסקת המאה של הנשיא דונלד טראמפ. ראש הממשלה נתניהו קיווה שזה בדיוק מה שהרופא הורה לעזור לו לנצח בבחירות הבאות ב-2 במרץ. הוא ביקש להשיג בוחרים על ידי סיפוח מיידי של חלק קטן מ-30% של שטח הגדה המערבית שטראמפ הוריש למדינה היהודית. מהלך היסטורי כזה יכול היה לשבור את המבוי הסתום עם מפלגת הכחול-לבן במרוץ הבחירות הנוכחי, אבל אבוי, וושינגטון הכריזה שזה יקפוץ את האקדח - "הזמן לא משותף", כביכול. המשא ומתן ג'ארד קושנר הכריז שצריך לעשות יותר עבודה על האותיות הקטנות. 

אבל בעלי בריתו הפוטנציאליים של הימין הקיצוני בקרב מתנחלי הגדה מעריכים את זה ודורשים מביבי לזרוק את טראמפ ולספח לפחות משהו ביהודה ושומרון כדי להניע קצת נוף. חלקם הקימו מחנה מחאה קבוע ליד מעונו הרשמי של ביבי בירושלים. עם זאת, ראש הממשלה הבין שמה שטראמפ או קושנר אומרים, הולך! אך ללא חשש, נתניהו עובד שעות נוספות תוך שהוא מנסה לחסוך לא רק לקריירה הפוליטית שלו אלא גם מכה בראפ שוחד שעלול לשלוח אותו לכלא.

במקום לטוס ישר חזרה לירושלים, ביבי ורעייתו שרה ערכו עצירת ביניים מפתיעה במוסקבה (אחרי וושינגטון) שם פיקחו על שחרורה של אישה, נעמה יששכר, תיירת ישראלית שנידונה ללא פחות משבע שנות מאסר. כאשר כמה אונקיות של מריחואנה זוהו במזוודה שלה בשדה התעופה במוסקבה. ככל הנראה, ולדימיר פוטין הוא גם חבר של ביבי. בכל מקרה, פמליית נתניהו ואספסוף התקשורת הישראלית העניקו לנעמה טרמפ חזרה לישראל וקבלת פנים של גיבור. זה גם נכתב כהפיכה דיפלומטית עבור ראש הממשלה. 

ביבי ורעייתו שרה בקושי הספיקו לנשום לפני שהם המריאו שוב לביקור רשמי באוגנדה ובאנטבה, שם נפל אחיו הגדול יונתן בקרב בעת שהוביל את מבצע הקומנדו ההרואי ששחרר מטוס נוסעים מתיירים ישראלים. נחטף שם על ידי טרוריסטים פלסטינים. זה היה רק בתור התחלה; לביבי היה עוד אס בשרוולים עם פגישה מפתיעה עם פקיד סודני בכיר, מה שעורר גל של ספקולציות שסודן עשויה ללכת בעקבות ירדן ומצרים ולהפוך למדינה הערבית השלישית שמכוננת יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

ניתן היה לצפות שכל ההוללה הזו תקנה לביבי עוד כמה מושבים מכריעים בכנסת שיכולים לשבור את המבוי הסתום עם מפלגת כחול לבן. עם זאת, הסקרים האחרונים מצביעים על כך שהליכוד של ביבי והכחול-לבן של בני גנץ ועדיין רצים צוואר אל צוואר.

תגובה אלימה פלסטינית

לאחר ההלם והחרדה הראשונית שלהם, כמה פלסטינים השתוללו. היה גל של טרור פלסטיני. נהג פלסטיני אחד חרש לתוך קבוצת חיילים ישראלים במזרח ירושלים ופצע כמה מהם באורח קל. בפיגוע מוזר נוסף הגיע להר הבית בירושלים פלסטיני נוצרי מחיפה, שהתאסלם לפני שנה, שם פתח באש לעבר כמה שוטרים ישראלים, ופצע קל אחד מהם, לפני שהמריא. השוטרים רדפו וירו והרגו את החמוש. 

באופן רשמי, הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, השולט בפלסטינים בגדה המערבית, פגע בגג וגינה את עסקת המאה כמכרז מוחלט. אבל עבאס, בניגוד לחמאס בעזה, ממקד את מאמציו בלוחמה דיפלומטית נגד המדינה היהודית, וכוח המשטרה שלו בגדה המערבית עדיין משתף פעולה עם צה"ל במניעת טרור חמאס נגד ישראל כשהוא מתרחש. עם זאת, על פי הדיווחים, עבאס הורה לגורמי הביטחון לא לשתף פעולה באיסוף חשודים פוטנציאליים בטרור. הקשר החיוני הזה עומד למבחן קשה לאור המתח הנוכחי. כך למשל, צלף ישראלי אחד ירה למוות בטעות בחבר ממשטרת עבאס, שהיה חמוש ברובה. זה היה במהלך גל האלימות, והישראלי סבר בטעות כי השוטר הוא מחבל שהיה מוכן לפתוח באש. 

כרגיל, נקודת ההברקה היא הר הבית 

ישראלי הביע חרטה על התקרית, אך עבאס זועם בצדק. בתגובה לטראמפ, התרחשה שורה של פיגועי טרור, גם בגדה המערבית, כמו גם מבול של רקטות קסאם ופצצות בלונים של חמאס בעזה. הטקטיקה החדשה היא לשים מטען חבלה על חבורה של בלונים שהרוחות השוררות מהים התיכון מנשבות מעבר לגבול לישראל, במטרה להרוג ולפצוע אזרחים ישראלים. הישראלים וילדיהם, המוטרדים יום ולילה על ידי האיום הזה, גוררים את נתניהו מעל הגחלים על כך שלא הורה לצה"ל להגיב מעל ומעבר לתקיפות אוויריות מכוילות ישראליות לתוך עזה, שמנסות להימנע מפגיעה באזרחים. 

הגנת לייזר ישראלית חדשה

לאחרונה דיווחנו כי צה"ל פיתח נשק לייזר מהפכני, והוא פשוט הוריד את העטיפה באמצעותו לפוצץ את פצצות הבלונים שחמאס שולח מעבר לגבול. נאמר לנו שהנשק הזה עדיין בשלב הניסוי, אך כעת הוכח כבעל פוטנציאל גדול.

כמה מסקנות רלוונטיות

• העובדה שארה"ב הציגה תוכנית שלום מלאה, לרבות שינויים טריטוריאליים שיאפשרו למדינה היהודית להגן על עצמה מפני איום פלסטיני או פאן-ערבי אחר על קיומה, היא תקדים היסטורי. יהיה קשה לכל ממשל עתידי לבטל את הפרדיגמה החדשה הזו הכוללת מדינה פלסטינית. תוכנית טראמפ כוללת תוכנית סיוע בסך 50 מיליארד דולר לפיתוח מדינה פלסטינית שזה עתה הוקמה. השקעה ניכרת זו מזכירה את תוכנית מרשל שיזמה ארה"ב עבור מערב אירופה, שנחרבה כל כך במלחמת העולם השנייה. למעשה, 50 מיליארד הדולר לפלסטין יהיו הרבה יותר משמעותיים באופן יחסי מזה שהוקצה לכל מערב אירופה. 
• זכרון נוסף - לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, נשיא ארה"ב לינדן ג'ונסון שלח קבוצה מהגנרלים שלו לישראל כדי לבדוק רק "מה לעזאזל הישראלים באמת צריכים כשזה מגיע לגבולות ברי הגנה כדי להתמודד עם האיומים הערביים למחוק אותם החוצה." הגנרלים האמריקאים ביקרו ברמת הגולן ובגדה המערבית. מסקנתם הייתה שצה"ל יצטרך לשמור על נוכחות צבאית קבועה באזורים אלה כדי לספק הגנה סבירה. זה לקח בחשבון שגבולות 1967 העניקו לישראל רוחב של כשמונה או תשעה ק"מ (שבעה עד שמונה מיילים) באזור מישור החוף. זה פחות מאורך של ברודווי בניו יורק, ואולי שדרת פנסילבניה בוושינגטון. 

הערה אחרונה: בתוך אי הוודאות הנוכחית וגל האלימות הפלסטינית, ההמלצה הטובה ביותר נותרה הפתגם הישן של צ'רצ'יל של וינסטון: "עדיף לסת-לסת מאשר מלחמה-מלחמה!" 

מבחינת מדינות ערב הסוניות, הן אכן נשארות בצד מול האויב המשותף של איראן. עם זאת, נראה שאיראן השיעית הלא-ערבית מעלה את הקצב בסוריה השכנה, שם היא מגבירה את כוחותיה כדי לאיים על ישראל (זה יכול להיות גם בתגובה להתנקשות האמריקאית האחרונה בגנרל האיראני קאסם סולימני). בתגובה, תקיפות אוויר מסתוריות ממשיכות לדחוס את ההצטברות הזו - בתקיפה אחת נהרגו לפי הדיווחים 23 לוחמים הקשורים לאיראן.