ביבי על סף סיפוח הגדה המערבית

הוא יעשה או לא? הזמן אוזל במהירות לתאריך היעד של ראש הממשלה נתניהו ב-1 ביולי להכרזה אם לספח או לא חלק מהגדה המערבית - יהודה ושומרון. המתיחות גוברת לא רק בישראל אלא גם בקרב ערביי הגדה המערבית, התושבים היהודים ובוודאי בירדן (כוחות ירדן כבשו את הגדה המערבית כאשר תקפו את ישראל ב-1948 ולאחר מכן גורשו על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים של 1967).

עד כה, החלטת ה-D-Day של ביבי התנהלה בצוואר ובצוואר עם התחייה המחודשת הנוכחית של COVID-19. למעשה, יש קשר בין השניים. ישראל, כמו מדינות אחרות, נמצאת כעת על החבלים בניסיון לעשות קאמבק מקורונה שהרסה את הכלכלה והותירה עשרות אלפי ישראלים ללא עבודה. אם ירושלים תמשיך בסיפוח, סביר להניח שישראל תעמוד בפני סנקציות כלכליות מהקהילה הבינלאומית החל מהאיחוד האירופי. המבקרים שואלים גם האם זה בדיוק מה שהמדינה צריכה כרגע?

יתרה מכך, כמה מחבריה הקרובים ביותר של ישראל בארה"ב, כולל המועמד הדמוקרטי לנשיאות ג'ו ביידן, הזהירו את ירושלים מהשלכות הסיפוח. ומי יכול לומר אם ביידן או טראמפ יכבשו את הבית הלבן לאחר הבחירות המתקרבות בנובמבר? גם שותפות השלום ההולכות וגדלות של ישראל מודאגות.

בראש ובראשונה, מלך ירדן חוסיין, השולט ברוב פלסטיני בממלכתו, כמעט מוכה בהלה ומאיים לבטל את הסכם השלום. אם נתיניו ה"פלסטינים" ייצאו לרחובות, הם יכולים ללכת עד הסוף ולהפיל את ממלכתו. מצרים, שותפה נוספת לשלום, מודאגת גם מאלימות אפשרית ברחובות קהיר שעלולה להיגרם על ידי האחים המוסלמים הרדיקליים. ואז יש את שותפות השלום השקטה של ישראל, כמו סעודיה וכמעט כל מדינות המפרץ, שהצטרפו לשורות בברית נגד האויב המשותף של איראן. אחרון חביב, הסיפוח עלול לעורר אינתיפאדה מלאה ביהודה ושומרון, שתגרום גם לנפגעים ישראלים.

יש לזכור כי צה"ל מורכב לא רק מגויסים צעירים אלא גם ממספר רב של חיילי מילואים אשר תמיד נקראו לשירות פעיל בשדה הקרב במהלך מלחמות וחירום לאומיים. לזכותה של ישראל ייאמר שקריאת חירום זו זכתה לתגובה יוצאת דופן; אבל זה היה המקרה כאשר חיילי מילואים חשו שיש איום צבאי חמור על ישראל. ייתכן שחלקם (אולי רבים) יתפסו את הסיפוח כצעד מדיני שהם מתנגדים לו באופן אישי ואולי יסרבו להתייצב לשירות פעיל בגדה המערבית. כבר היו כמה הפגנות המוניות נגד הסיפוח, שבוודאי יגדלו אם נתניהו ימשיך.

בינתיים, היכן עומדים שותפיו הקואליציוניים של ביבי, שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי (שניהם רמטכ"ל צה"ל לשעבר), בסוגיית הסיפוח? שניהם נשארו פחות או יותר אמא, כנראה מחכים שביבי יחליט. גנץ אכן מלמל משהו על תמיכה בצעד מוגבל בבקעת הירדן. גם מפלגת הליכוד של נתניהו מחכה בגדול לשמוע את "קול המאסטר", כביכול. אם ביבי ילך לסיפוח, המפלגה תתמוך בו בהתלהבות. אם הוא ייסוג מכל סיבה שהיא, רוב החברים ייקחו את זה בקלות.

עם זאת, הימין הקיצוני מכה בתופי הסיפוח - המנהיגים נפתלי בנט ואיילת שקד מונעים בלהט דתי ולאומני ו"נותנים לצ'יפס ליפול היכן שהם יכולים". בכל מקרה, ביבי מחפש את דרכו בשדה מוקשים כשהזמן אוזל מהר. הוא יכול להשתמש בהתעוררות הנוכחית של COVID-19 בישראל כסיבה לבטל החלטת סיפוח למועד מתאים יותר בעתיד. אף אחד לא יודע עדיין מה יחליט ביבי - אולי נתניהו עצמו לא יודע.

כעת, להערכה נוספת של הכתב המדיני גילי כהן מחדשות ערוץ 11. כהן עוקב אחר ראש הממשלה כמו הצל שלו, והיא מסיקה שביבי מונע על ידי מורשתו העתידית כמנהיג הוותיק ביותר בישראל:

"נתניהו רצה להתחיל לספח את יהודה ושומרון מוקדם יותר. לפני הבחירות האחרונות הוא ניסה ליישם אותה באגן בקעת הירדן. זה לא קרה. ואז בינואר, לאחר שהנשיא טראמפ חשף את תוכנית השלום שלו בוושינגטון, קיווה ביבי להטיל חוק ישראלי על ההתנחלויות בתוך כמה ימים. זה לא קרה (בשל התנגדות ארה"ב). כעת, כשהגיע תאריך היעד החדש שלו, נתניהו מחמם את המנועים בהבטחות ומקווה שהפעם זה יקרה. זה לא ספין או חלום צינור".

והתגובה האחרונה הזו של IsraCast:

השורה התחתונה היא שבמאה ה-21, מדינה שרוצה להיות חברה במחנה הדמוקרטי חייבת לעמוד בנורמות מסוימות. מדינות כמו רוסיה יכולות לפלוש לאוקראינה, וסין יכולה להשתלט על טיבט, ומדינות העולם השלישי במזרח התיכון יכולות להתנהג כדיקטטורות למחצה. ובכל זאת, ישראל היא ותישפט על ידי העולם הדמוקרטי, וסיפוח חד צדדי בגדה המערבית עלול לפסול אותה מהחברות.