ישראל ציינה את יום העצמאות ה-74 שלה על ידי חלוקה ראשונה ל-24,000 הישראלים שמתו בהגנה על תקומתה של מדינה עתיקה זו. ביום הזיכרון לחללי חללים נערכה הצעדה השנתית של צה"ל בהר הרצל בירושלים. המדינה נעצרה וירטואלית, ומיליוני ישראלים צפו בטלוויזיה כשחיילים, מלחים ואנשי אוויר מסדרים את צבעי החיילים שלהם. אבל זה לא רק תצוגה צבאית; הוא משובץ גם בזמרים ורקדנים למוזיקה ישראלית. אפילו לחיילים צעירים ואנשי שירות מותר לחייך כשהם צועדים סביב חבריהם.
בנאום המרכזי נשא הרמטכ"ל אלוף אביב כוכבי נאום מרגש לאומה:
"יום ולילה, ביבשה, בים ובאוויר, צבא ההגנה לישראל ערוך תמיד להגן על המדינה לא משנה מה המחיר".
כך היה מאז ומתמיד מאז הקמת מדינת ישראל שזה עתה נולדה בשנת 1948 וכך יהיה גם בעתיד. כוכבי התעכב על מטרת צה"ל לשלב את כל הקהילות השונות לכוח לוחם אחד מאוחד שבו חשובים רק שני גורמים - מוטיבציה וכישורים אישיים. שוב ושוב, כמה אלפי הצופים ברי המזל קמו על רגליהם במחיאות כפיים. אני מרגיש בטוח לומר כי בתוך המצב הפוליטי הקדחתני של המדינה, האיש הנכון מנהל את צה"ל. האלוף כוכבי הוא לא רק מפקד צבאי מצוין, אלא הוא גם נואם מעולה - הממ, מה זה מקדם את עתידו לאחר שהוא מסיים את הקריירה הצבאית שלו?
לא פלא שהמדינה נעצרת בשל הטקס המרגש. רוב הישראלים שירתו גם בצה"ל, ולרוב המשפחות יש קרוב משפחה כזה או אחר עכשיו במדים או בשירות מילואים. אכן צה"ל הוא כור היתוך לחברה הישראלית. צעירים יהודים, גברים ונשים, ילידי ישראל או מחו"ל, נכנסים למרכז הגיוס של צה"ל לאחר יום הולדתם ה-18, מלווים בהוריהם הגאים ובלא מעט אמהות מודאגות.
המתגייסים כבר עברו עיבוד יסודי לגבי יכולותיהם וכישוריהם ובסופו של דבר שובצו לתפקידם הקבוע. ואחרי החודשים הראשונים של הכשרה בסיסית, המתבגרים המאושרים האלה חוזרים הביתה צעירים וצעירות רציניים יותר וחשושים פיזית. זה לא אומר שהם כבר לא אוהבי כיף עם כשרון לחיים אבל כן זוכים למימד נוסף של אחריות. הרוב המכריע מתגבר על זה על ידי השגת חברים חדשים רבים.
עכשיו לכמה מהנושאים היותר ארציים של שבעת הימים האחרונים. המגעילה ביותר היא הטענה של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב שהיהודים עצמם אחראים לאנטישמיות! בראיון לרשת טלוויזיה איטלקית האשים לברוב, "אני מאמין שגם לאדולף היטלר היה דם יהודי", בהתייחס לעובדה שראש ממשלת אוקראינה וולודימיר זלנסקי הוא יהודי.
"העובדה שזלנסקי הוא יהודי אינה שוללת את הגורמים הנאצים בארצו. אני מאמין שגם לאדולף היטלר היה דם יהודי".
שר החוץ יאיר לפיד בירושלים זימן את שגריר רוסיה למחות על דבריו של לברוב, וכינה אותם "בלתי נסלחים ומקוממים".
סוגיה זו של עמדת ישראל לגבי מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה צוינה גם על ידי הפרופסור הצרפתי ברנרד-אנרי לוי, שהאשים את ישראל באימוץ עמדת נייטרליות שמבוססת אולי על חוסר ידע בנוגע למצב הנוכחי. למרות זאת, אין בכך כדי להצדיק את הערתו של לוי.
עכשיו להקשר - הפילוסוף היהודי הצרפתי הבולט כינה לראשונה את המנהיג הרוסי פוטין פסיכופת. לוי התראיין לעיתון הישראלי "ישראל היום", שם ציין:
"לא, אני חושב שנייטרליות היא טעות. ישראל יודעת טוב יותר מאחרים איך היא מרגישה כשעצם קיומה מוכחש. לישראל יש חובה מוסרית, כמעט מטאפיזית, לתמוך בסבלם של אלו המאוימים בהכחדה".
דווח כי הנשיא זלנסקי ביקש מישראל לספק לאוקראינה את מערכת ההגנה המתקדמת שלה מפני טילים כיפת ברזל, שהוכיחה את עצמה כמוצלחת מאוד ביירוט רקטות חמאס ששוגרו מרצועת עזה. העובדה היא שראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, פעל כמתווך בין פוטין לזלנסקי אך ללא הצלחה נראית לעין עד היום. אם ישראל הייתה מספקת כיפת ברזל לאוקראינה, הדבר היה מונע כל ניסיון תיווך של בנט.
עם זאת, ישנם שיקולים קוגנטיים הרבה יותר הקשורים ביחסים בין ירושלים למוסקבה. קחו בחשבון שרוסיה שולטת כיום בשורה התחתונה בסוריה, שכנתה הצפונית של ישראל. כלי טיס וכוחות חמושים רוסיים מוצבים באופן קבוע בסוריה כדי להגן על משטרו של הנשיא בשאר אסד. לזכותם של ראש הממשלה לשעבר ביבי נתניהו וראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט, גובש הסכם עדכני בין ירושלים למוסקבה, המאפשר לכלי טיס ישראלים שטסים מעל לבנון השכנה לבצע התקפות ממוקדות נגד אספקת טילים איראנית הנוסעת מסוריה לדרום לבנון כדי לספק לחיזבאללה. עם נשק לתקיפת ישראל.
שיקול מרכזי לא פחות ביחסים העדינים בין ירושלים למוסקבה הן ספינות הצי הרוסי המוצבות דרך קבע ממש במעלה החוף בנמל לטקיה בסוריה. אני בספק רב אם פרופ' ברנרד-אנרי לוי היה מודע למצב האסטרטגי הקריטי הזה שישראל מתמודדת עם רוסיה.
עִבְרִית 
English