פורים בישראל

פורים ממש מעבר לפינה כאן בישראל; ובעוד זה אינו אחד משבעת החגים המקראיים שיהודים מצווים לקיים, כמו חנוכה, הוא הפך למרכיב עיקרי במסורת היהודית, ובישראל נחגג קצת כמו חג לאומי; וצבעוני מאוד בזה.

בכל רחבי ישראל, ילדים ומבוגרים כאחד יתלבשו בתלבושות האהובות עליהם של ספיידרמן ודורה האקספלורר כדי ללכת לעבודה, לבית הספר ולהשתתף בקרנבלים ופסטיבלים בעיר. ממסיבות הרחוב החילוניות ועד לקריאת בית הכנסת השופעת ואפילו התיאטרלית במגילה (מגילת אסתר), אי אפשר להתעלם מהחג הזה.

...זהו הנצחה של המשך הישרדותנו כנגד סיכויים בלתי אפשריים, מאבק רלוונטי מתמיד ונקודת השתקפות בסאגה של העם היהודי ומדינת ישראל.

סיפור פורים הוא למעשה נושא שחוזר על עצמו בנרטיב ההיסטורי היהודי, ואולי זו אחת הסיבות לכך שהוא אומץ בלב שלם על ידי היהודים - הוא הנצחה של המשך הישרדותנו כנגד סיכויים בלתי אפשריים, מאבק רלוונטי תמידי ונקודת השתקפות בסאגת העם היהודי ומדינת ישראל.

מגילת אסתר עצמה היא ספר מעניינת מאוד ומוזרה במקצת בברית הישנה, בולטת כספר האחד שאין בו כמעט שום התייחסות לאלוהים. למעשה, הדבר הכי קרוב שהוא אי פעם כמעט להזכיר כוח אלוהי מכל סוג שהוא הוא כאשר מרדכי קובע להדסה (אסתר) שהישועה לעמם תבוא ממקום אחר, אם לא דרכה (אסתר ד, 14). שערורייה זו גרמה לכך שהוא היה האחרון מבין 24 ספרי הברית הישנה שהוכרז כקדוש על ידי האספה הגדולה, ורק לאחר ויכוחים רבים. אמנם ישנן תיאוריות רבות מאחורי האופי החילוני/אגנוסטי לכאורה של הנרטיב, אך מקובל בפרשנויות של ימינו כמרמזות שאסתר שימשה את האל כדי להציל את יהודי הממלכה הפרסית מרצח עם המוני.

המסורת [של התחפושות] מקורה למעשה באיטליה של המאה ה-14 כתוצאה מהשפעה נוצרית על הקהילה היהודית המקומית.

אז למה אנחנו בישראל חוגגים את ההישרדות המופלאה שלנו בהתלבשות? שאלה טובה! בעוד שרבנים רבים ניסו להסביר ולייהד בדיעבד את מנהג ההתחזות (באמצעות השוואות לצורך של אסתר להסתיר את זהותה האמיתית, או את נוכחותו ומניעיו של האל המוסתרים לאורך כל הסיפור), המסורת למעשה מקורה באיטליה של המאה ה-14. תוצאה של השפעה נוצרית על הקהילה היהודית המקומית. במאה ה-13 היה מנהג איטלקי נהוג לקיים ימי קרנבל (והתחפושות) לקראת התענית, שחל בדרך כלל בערך באותו זמן עם פורים. מכיוון שהיהודים כבר חגגו את פורים במשתה ושתייה, אווירת הקרנבל חלחלה באופן טבעי למסורת החגיגית ממילא לאורך זמן. אבל אין לזה משמעות דתית אמיתית.

אז בעוד נדמה שפורים מציע משהו לכל אחד, בין אם זה רוחני או חגיגי גרידא, נושא אוניברסלי אחד קולע בול, זה של ההישרדות המופלאה של האומה היהודית לאורך מאות שנים ועד היום, שבו הסיפור מסופר שוב מישראל. . המורשת היהודית של גלות, רדיפות, אמונה וישועה מופלאה. זה נראה זמן ומקום מתאים לצטט את ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, שאמר: "בישראל, כדי להיות ריאליסט צריך להאמין בניסים".

"בישראל, כדי להיות ריאליסט צריך להאמין בניסים".