בעיית הפליטים היהודים של העולם הערבי

סוף סוף, משרד החוץ הישראלי מעלה את האחריות של הליגה הערבית ליצירת שתי בעיות פליטים - פלסטינית ויהודית

דני אילון: 'מחצית מתושבי ישראל הם פליטים יהודים, או צאצאיהם, שגורשו ממדינות ערב לאחר שתקפו את מדינת היהודים ב-1948'

זו כנראה העובדה הפחות ידועה בסכסוך הערבי-ישראלי הארוך והקולני, אבל יותר פליטים יהודים נאלצו לברוח מבתיהם במדינות ערב מאשר כל הפלסטינים שנאלצו לברוח או עזבו מרצונם, מהארץ. מדינת ישראל שזה עתה נולדה בשנת 1948.

במסיבת עיתונאים בירושלים, הודיע סגן שר החוץ של ישראל, דני אילון, כי ישראל עומדת על כך שהפליטים היהודים יהיו "מרכיב מרכזי בכל משא ומתן או הסדר עתידי לפתרון הסכסוך".

העובדות הן שלאחר שהליגה הערבית דחתה מכל וכל את תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947, שבסופו של דבר הייתה יוצרת את ישראל ו'פלסטין', היא פתחה בפלישה מלבנון, סוריה, ירדן ומצרים במטרה להרוס את המדינה היהודית המתהווה. הצבאות הערביים המשולבים הובסו והודחו לאחור, ובעקבות ההסתערות הערבית, כ-600,000 פליטים פלסטינים נמלטו מבתיהם.

בצדו השני של הרחוב הדו-סטרי זה, על פי ההערכות, כ-850,000 פליטים יהודים נושלו ונאלצו לעזוב את מדינות ערב. הפלסטינים הותירו אחריהם רכוש בשווי מוערך של $400 מיליון שמוערך היום ב-$3.9 מיליארד. עם זאת, לשם השוואה, הפליטים היהודים הפסידו כ-$700 מיליון המוערך כעת ב-$6 מיליארד. איילון ציין את הנקודה: "כיום כ-501 TP3T מתושבי ישראל (היהודים) הם אותם פליטים וצאצאיהם ממדינות ערב". יתרה מכך, אותם פליטים יהודים, ומשפחתו של איילון עצמה שנאלצה להימלט מאלג'יריה, נקלטו בחברה הישראלית, בעוד שהעולם הערבי, מלבד ירדן, אילץ את הפלסטינים למחנות פליטים בהם הם שוהים עד עצם היום הזה.

בית הנבחרים האמריקני העביר החלטה הקוראת להכיר בפליטים יהודים שנאלצו לברוח ממדינות ערב. בנוסח ההחלטה הבלתי מחייבת:

התייחסות מפורשת לפליטים פלסטינים תהיה דומה להתייחסות מפורשת דומה לפליטים יהודים ואחרים כעניין של חוק ושוויון.

בראיון שנערך לאחרונה עם ישראקאסט, העריך חבר הפרלמנט הקנדי ושר המשפטים לשעבר, אירווין קוטלר, שיש יותר פליטים יהודים ממדינות ערב מאשר פליטים פלסטינים.

להלן הטקסט המקורי של ההחלטה:

הקונגרס ה-110 המושב הראשון H. RES. 185

הבעת תחושת בית הנבחרים לגבי יצירת אוכלוסיות פליטים במזרח התיכון, צפון אפריקה ואזור המפרץ הפרסי כתוצאה מהפרות זכויות אדם. __________________________________________________________________

בבית הנציגים

16 בפברואר 2007

מר נדלר (עבור עצמו, גב' רוס-להטינן, מר קראולי ומר פרגוסון) הגיש את ההחלטה הבאה; אשר הועברה לוועדת החוץ ___________________________________________________________________ הַחְלָטָה

הבעת תחושת בית הנבחרים לגבי יצירת אוכלוסיות פליטים במזרח התיכון, צפון אפריקה ואזור המפרץ הפרסי כתוצאה מהפרות זכויות אדם.

הואיל ועימותים מזוינים במזרח התיכון יצרו אוכלוסיות פליטים המונה מאות אלפים ומורכבות מעמים מרקע אתני, דתי ולאומי רבים;

הואיל ויהודים וקבוצות אתניות אחרות חיו בעיקר כמיעוטים במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובאזור המפרץ הפרסי במשך יותר מ-2,500 שנה, יותר מ-1,000 שנים לפני הופעת האסלאם;

הואיל וארצות הברית הביעה זמן רב את דאגתה מההתעללות במיעוטים ומהפרת זכויות האדם במזרח התיכון ובמקומות אחרים;

הואיל וארצות הברית ממשיכה למלא תפקיד מרכזי בחיפוש אחר סיום הסכסוך במזרח התיכון ולקידום שלום שיועיל לכל עמי האזור;

הואיל ושלום כולל באזור ידרוש פתרון של כל הסוגיות הקיימות באמצעות משא ומתן דו-צדדי ורב-צדדי הכולל את כל הצדדים הנוגעים בדבר;

הואיל וכ-850,000 יהודים נעקרו ממדינות ערב מאז הכרזת מדינת ישראל ב-1948;

בעוד שארצות הברית הפגינה עניין ודאגה לגבי התעללות, הפרת זכויות, גירוש כפוי והפקעת נכסים של אוכלוסיות מיעוטים בכלל, ובפרט, פליטים יהודים לשעבר שנעקרו ממדינות ערב, כפי שהוכח, בין היתר, על ידי-

    (1) מזכר ההבנות שנחתם על ידי הנשיא ג'ימי קרטר ושר החוץ הישראלי משה דיין ב-4 באוקטובר 1977, הקובע כי "[פתרון] בעיית הפליטים הערבים והפליטים היהודים יידון בהתאם לכללים שצריכים. להיות מוסכם";

    (2) לאחר משא ומתן על הסכמי קמפ דייוויד, המסגרת לשלום במזרח התיכון, הצהרת הנשיא ג'ימי קרטר במסיבת עיתונאים ב-27 באוקטובר 1977, כי "לפלסטינים יש זכויות. . . ברור שיש פליטים יהודים. . . יש להם אותן זכויות כמו לאחרים"; ו

    (3) בראיון לאחר קמפ דייוויד השני ביולי 2000, בו נדונה סוגיית הפליטים היהודים שנעקרו מארצות ערב, הצהרת הנשיא קלינטון כי "תצטרך להקים איזושהי קרן בינלאומית לפליטים . יש, לדעתי, עניין, למרבה הפלא, בשני הצדדים בכך שתהיה גם קרן שתפצה את הישראלים שנעשו לפליטים בעקבות המלחמה, שהתרחשה לאחר לידתה של מדינת ישראל. ישראל מלאה באנשים, אנשים יהודים, שחיו בעיקר במדינות ערביות שהגיעו לישראל בגלל שנעשו פליטים בארצם.";

ואילו ההגדרה הבינלאומית של פליט חלה בבירור על יהודים שנמלטו מרדיפת משטרים ערביים, כאשר פליט הוא אדם ש"בשל חשש מבוסס מרדיפה מסיבות של גזע, דת, לאום, חברות בפרט קבוצה חברתית, או דעה פוליטית, נמצאת מחוץ למדינת אזרחותו, ואינה מסוגלת או, בשל פחד כזה, איננה מוכנה להיעזר בהגנה של אותה מדינה" (האמנת 1951 בדבר מעמד הפליטים);

הואיל וב-29 בינואר 1957 קבע הנציב העליון של האו"ם לפליטים (UNHCR), שיהודים הנמלטים ממדינות ערב הם פליטים שנפלו בגדר המנדט של נציבות האו"ם;

בעוד שהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 242 מיום 22 בנובמבר 1967 קוראת ל"הסדר צודק של בעיית הפליטים" ללא הבחנה בין פליטים פלסטינים ליהודים, ועל כך מעידים-

    (1) משלחת האומות המאוחדות של ברית המועצות מנסה להגביל את "ההסדר הצודק" המוזכר בהחלטה 242 לפליטים פלסטינים בלבד (S/8236, שנדון על ידי מועצת הביטחון בישיבתה ה-1382 ב-22 בנובמבר 1967, במיוחד בסעיף 117, כדברי השגריר קוזנצוב מברית המועצות); ניסיון זה נכשל, מה שמסמל את כוונת הקהילה הבינלאומית שההחלטה תעסוק בזכויותיהם של כל פליטי המזרח התיכון; ו

    (2) הצהרה של השופט ארתור גולדברג, הנציג הראשי של ארצות הברית לאומות המאוחדות באותה תקופה, שהיה גורם מרכזי בניסוח החלטה 242 שהתקבלה פה אחד, שם הוא ציין כי "ההחלטה מתייחסת למטרה של `השגת הסדר צודק של בעיית הפליטים'. שפה זו מתייחסת כנראה גם לפליטים ערבים וגם לפליטים יהודים, שכן מספר שווה של כל אחד מהם נטש את בתיהם כתוצאה ממספר המלחמות.";

בעוד שבדברי הפתיחה שלו לפני ה-28 בינואר 1992, הפגישה הארגונית למשא ומתן רב-צדדי על המזרח התיכון במוסקבה, שר החוץ של ארצות הברית ג'יימס בייקר לא הבחין בין פליטים פלסטינים לפליטים יהודים בניסוח המשימה של קבוצת העבודה לפליטים, בהצהרה כי "קבוצת הפליטים תשקול דרכים מעשיות לשיפור מצבם של האנשים ברחבי האזור שנעקרו מבתיהם";

ואילו מפת הדרכים לפתרון שתי מדינות קבוע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, המתייחסת בשלב השלישי ל"פתרון מוסכם, צודק, הוגן ומציאותי לסוגיית הפליטים", משתמשת בשפה החלה באותה מידה על כל העקורים. כתוצאה מהסכסוך במזרח התיכון;

הואיל ומצרים, ירדן והפלסטינים אישרו שפתרון כולל לסכסוך במזרח התיכון ידרוש פתרון צודק למצוקתם של כל "הפליטים";

הואיל והיוזמה להבטחת זכויות ופיצוי למיעוטים יהודים ואחרים שנאלצו לברוח ממדינות ערב אינה מתנגשת עם זכותם של פליטים פלסטינים לתבוע פיצויים;

הואיל והקהילה הבינלאומית צריכה להיות מודעת למצוקתם של יהודים וקבוצות מיעוטים אחרות שנעקרו ממדינות המזרח התיכון, צפון אפריקה והמפרץ הפרסי;

הואיל ומתנהל קמפיין בינלאומי בכ-40 מדינות לתיעוד ההיסטוריה והמורשת של פליטים יהודים ממדינות ערב;

הואיל ולא ניתן להגיע לשלום צודק ומקיף במזרח התיכון מבלי לטפל בעקירת קהילות יהודיות בנות מאות שנים במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובמפרץ הפרסי; ו

ואילו זה יהיה בלתי הולם ובלתי צודק עבור ארצות הברית להכיר בזכויות לפליטים פלסטינים מבלי להכיר בשוויון זכויות לפליטים יהודים, נוצרים ואחרים ממדינות ערב: כעת, אם כן, נפסק, כי-

    (1) כדי שכל הסכם שלום מקיף במזרח התיכון יהיה אמין ומתמשך, על ההסכם לטפל ולפתור את כל הסוגיות הקיימות הקשורות לזכויות הלגיטימיות של כל הפליטים במזרח התיכון, לרבות יהודים, נוצרים ואוכלוסיות אחרות שנעקרו ממדינות במזרח התיכון. האזור; ו

    (2) על הנשיא להורות לנציג ארצות הברית לאומות המאוחדות ולכל נציגי ארצות הברית בפורומים דו-צדדיים ורב-צדדיים ל-

            (א) להשתמש בקולה, בהצבעה ובהשפעתה של ארצות הברית כדי להבטיח שכל החלטה הנוגעת לסוגיית פליטי המזרח התיכון, ואשר כוללת התייחסות לפתרון הנדרש של סוגיית הפליטים הפלסטינים, חייבות לכלול גם החלטה מפורשת דומה. התייחסות לפתרון סוגיית פליטים יהודים, נוצרים ואחרים ממדינות ערב; ו

            (ב) להבהיר שממשלת ארצות הברית תומכת בעמדה שלפיה, כחלק בלתי נפרד מכל שלום ערבי-ישראלי כולל, יש לפתור את סוגיית הפליטים מהמזרח התיכון, צפון אפריקה והמפרץ הפרסי. כולל הכרה בזכויות הלגיטימיות של כל הפליטים שנעקרו ממדינות ערב ובהפסדים שנגרמו להם, לרבות יהודים, נוצרים וקבוצות מיעוט אחרות.

לחץ כאן להחלטה 185 של בית הנבחרים (PDF)

ספרות נוספת (PDF)

ספרות נוספת (PDF)