ללא תקלה של הרגע האחרון, נפתלי בנט ככל הנראה יהפוך לראש הממשלה החדש של ישראל

כל הסימנים נעלמו: נפתלי בנט בן ה-49 יחליף ככל הנראה את ביבי נתניהו כמנהיג ישראל. בנט, שהוריו היגרו לישראל מארה"ב, הוא מנהיג מפלגת הימין ימינה ותומך נאמן בבניית ההתנחלויות בגדה המערבית. עם זאת, במהלך ביקורו האחרון בירושלים, שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, הבהיר כי ממשל ביידן יתייחס למראה עמום מאוד של ישראל בונה התנחלויות חדשות ביהודה ושומרון (הגדה המערבית). 

מכיוון שכך, זה הותיר את הדלת פתוחה לבנט להקים ממשלת קואליציה חדשה עם מפלגות פוליטיות בכל הקשת מימין, מרכז ושמאל, כולל מפלגה ישראלית-ערבית. בנט כיהן כשר הביטחון בשנים 2019-2020 תחת נתניהו. במהלך שירותו הצבאי הפך לקצין ביחידה הלוחמת "סירת מטקל" הנחשבת. ברור, בלי רשלנות; יש לו הרבה חומר אפור בין האוזניים - בחיים הפרטיים הוא הקים חברת היי-טק שמכר לבסוף ב-145 מיליון דולר. 

אז, כשבניין ההתנחלויות החדשות כמובן מובטלות מהשולחן, התאפשר לבנט להקים ממשלת קואליציה רחבת היקף שתחליף את נתניהו ומפלגת הליכוד. עם זאת, יאיר לפיד, מנהיג מפלגת "העתיד" הצנטרריסטית, הוא שסלל את הדרך. בבחירות האחרונות לפיד למעשה זכה ביותר מנדטים בכנסת מבנט, אך הסכים כי נפתלי יכהן ראשון כראש הממשלה בזמן שהוא יהיה שר החוץ. התכנון הוא שאחרי שנתיים הם 'יתחלפו' בתפקידיהם, כאשר לפיד יקבל את ראשות הממשלה. 

על פי הדיווחים, בני גנץ ימשיך בתפקיד שר הביטחון לאחר שעשה קאמבק פוליטי והתמודדותו המיומנת עם ההתלקחות האחרונה עם חמאס בעזה. אביגדור ליברמן ממפלגת עולי רוסיה ייכנס לתפקיד שר האוצר. אם זה יקרה, זו תהיה בשורה מזעזעת למפלגות הדתיות החרדיות שתמכו בביבי בתמורה לסיוע כספי מיוחד ושחרורם משירות צבאי בצה"ל. החרדים יתמודדו עם מציאות אחרת אם ליברמן ישתלט על האוצר. מהשמאל, מפלגת העבודה שנחשבה פעם אחת תקבל תפקידים קטנים בקבינט. 

קשה להפריז בהערכת ההשפעה של השינוי הממשלתי הזה אם הוא אכן מתרחש. נתניהו שלט בפוליטיקה הישראלית ביד ברזל כבר כ-12 שנים רצופות; שיא לא ייאמן בפוליטיקה הישראלית. כעת הוא נמצא בעיצומו של משפט שחיתות פוליטי שנותן אמון לאמירה "כוח משחית". במפלגת הליכוד יהיה חופש מוחלט למנהיגות אם נתניהו יפול. במשך שנים הוא דרש וקיבל צייתנות מוחלטת, ומסיבה טובה - הוא היה כרטיס הארוחה של המפלגה לזכייה בבחירות בזו אחר זו. 

אבל מה אם נתניהו, שצבר את המוניטין שלו כקוסם פוליטי, יצליח לשלוף צלפה של הרגע האחרון שיעצבן את מה שהוא מכתיב לממשלת שמאל שקול לאסון? הוא פנה בלהט לתומכי הימין של בנט למרוד במה שהוא מכנה 'מכירת בנט' לשמאל הישראלי. מי שאמר, "זה לא נגמר עד שזה נגמר!"

ביל מאהר גרב את זה למבקרי ישראל...

לאחר שנאלץ לבטל את תוכנית הטלוויזיה "זמן אמת" שלו עקב בדיקה חיובית לקורונה, לביל מאהר היה מספיק זמן לנתח כיצד "התקשורת הליברלית" בארה"ב סיקרה את הלוחמה האחרונה בין ישראל לעזה. הוא הסיק את המסקנה הזו:

"אחד התסכולים שהיו לי בזמן שהייתי בחופש היה שראיתי את המלחמה הזו נמשכת בישראל... וזה היה מתסכל אותי כי לא היה אף אחד בתקשורת הליברלית שיגן על ישראל, באמת!" 

הוא המשיך וקבע: 

"הפכנו במדינה הזו עכשיו... שאנחנו סוג של חד צדדיים בנושא הזה. ואני גם רוצה לומר, אני לא חושב שילדים מבינים - וכשאני אומר ילדים, אני מתכוון לדורות הצעירים, אי אפשר ללמוד היסטוריה מאינסטגרם, פשוט אין מספיק מקום".

מאהר הסתכסך עם בעל הטור הוותיק בניו יורק טיימס ניקולס קריסטוף, שהעלה את סוגיית "פשעי מלחמה אפשריים" מצד ישראל בעזה: 

"בזמן שעזה שיגרה 4,000 רקטות לישראל, מה היית אומר שישראל הייתה צריכה לעשות במקום מה שהיא עשתה?"

קריסטוף הגיב:

"כלומר, לעורכי דין בינלאומיים די ברור שיש להם זכות להגן על עצמם... אבל יש תחושה שהתגובה שלהם הייתה כנראה פשע מלחמה כי הם לא נמנעו מספיק מנפגעים אזרחיים". 

מאהר דיווח:

"הם (חמאס) הכניסו את הרקטות בכוונה למקומות אזרחיים - זו האסטרטגיה שלהם".

מאהר המשיך ואמר כי המבקרים הישראלים טוענים שישראל "גנבה" את האדמה תוך שימוש במונחים כמו "כובשים" ו"אפרטהייד". לאחר מכן, מאהר תמך את עמדתו בכך שנתן לקריסטוף שיעור היסטוריה הכרחי:

"היהודים נמצאים באזור הזה בעולם מאז 1200 לפני הספירה בערך, הרבה לפני שהמוסלמי או הערבי הראשון התהלך על פני כדור הארץ... זאת אומרת, ירושלים הייתה הבירה. אז אם זה 'מי הגיע לשם ראשון', זה אפילו לא קרוב". 

ו"פרופ. מאהר" הוסיף:

"היהודים היו אלה שנכבשו על ידי כולם! הרומאים השתלטו בשלב מסוים, ואחר כך הפרסים, והביזנטים, ואחר כך העות'מאנים. אז כן, הייתה שם קולוניזציה. החל מהמאה ה-19, הם (היהודים) החלו לחזור לארץ ישראל, שמעולם לא הייתה מדינה ערבית. מעולם לא הייתה מדינה בשם פלסטין שהייתה מדינה ערבית מובהקת".

לאחר מכן, מאהר גיבה את המקרה שלו בעובדות היסטוריות יותר, בניגוד להכללות המרושלות של קריסטוף, על ידי הצגת שתי מפות, בהשוואה לשטחים הפלסטיניים המוצעים של האו"ם משנת 1947, וציין לערבים הוקצה "חלק נכבד" מהמדינה בהשוואה לשטחים הפלסטיניים של ישראל. גבולות עכשוויים. 

"האם זה לא מתאים לאנשים (הפלסטינים) שדחו את חצי הלחם וממשיכים לתקוף... אמנת חמאס (ששולטת בעזה ביד ברזל) רצה תחילה לחסל את ישראל. העמדה שלהם היא "כולכם מתים".

“

ואז מאהר הוסיף:

 "פתרון שתי המדינות עלה על השולחן מספר פעמים. יכולה להיות בירה ערבית במזרח ירושלים עכשיו אם יאסר ערפאת היה מקבל אותה ב-2003. ערפאת לא! 

זה היה בקמפ דיוויד כשההצעה הוגשה על ידי ראש הממשלה דאז אהוד ברק בתמיכת נשיא ארה"ב ביל קלינטון. העזרים של ערפאת אמרו מאוחר יותר באופן פרטי למתווך האמריקני דניס רוס שאם ערפאת היה מקבל את הצעתו של ברק, הפלסטינים היו מתנקשים בו כשחזר לגדה המערבית. 

מאהר סיכם את המקרה שלו:

"כלומר, הם (הפלסטינים) דחו את זה ויצאו למלחמה פעם אחר פעם". 

לאחר מכן מהר מהר קדימה להווה:

"ואת יודעת, באשר לעזה, מדהים בעיניי שהפרוגרסיביים חושבים שהם מתקדמים בכך שהם לוקחים את הצד הפלסטיני של זה. בלה חדיד של העולם. אני רק רוצה לומר, בפברואר השנה קבע בית המשפט של חמאס שאישה לא נשואה אינה יכולה לנסוע בתוך עזה ללא אישור מאפוטרופוס גבר. בֶּאֱמֶת? שם נמצאים הפרוגרסיבים? בלה חדיד והחברים שלהם היו רצים בצרחות לתל אביב אם הם היו צריכים לחיות בעזה ליום אחד!"

קריסטוף, במקום להתמודד עם העובדות ההיסטוריות של מאהר, ניסה להגן על חדיד ועל עצמו בכך שדוגמנית העל לא מגנה על חמאס, אלא על 57 ילדים שנהרגו בהתלקחות עזה האחרונה (שהתחילה על ידי חמאס). מאהר גם הפריך את ההסבר הצולע של קריסטוף בכך שציין כי קריאת הקרב של חמאס היא: "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית". האם זה לא רמז על רצח עם מעוות של האומה הישראלית? 

מאהר גם התנגד להכפשת ישראל כשהתייחסה אליה כמדינת 'אפרטהייד'. הוא טען שישראל הייתה שונה בהרבה מהאפרטהייד המקורי של דרום אפריקה שנוהל על ידי בריטניה והולנד, שלא הייתה להן כל טענה על האדמה. 

מאהר גרס אז את הרמיזות השטחיות של קריסטוף:

"הישראלים, הם עשו טעויות, אבל זו מדינת 'אפרטהייד' כי הם כל הזמן מותקפים!" קרא מאהר. "אם הם לא שומרים על מכסה הדוק על זה -, הם נהרגים! זה נראה כמו משהו אחר!"

תודתנו לג'וזף וולפסון שהביא את תשומת לבנו לדיאלוג של מאהר בחדשות יאהו. 

נ.ב. קחו זאת בחשבון - במהלך ההתלקחות האחרונה הזו, זה אומר הרבה שכמעט כל מדינות ערב שתקו, מה שמשקף את מה שהן חושבות על חמאס בעזה והתמיכה, הצבאית והכספית שעזה מקבלת מהאויב המושבע שלהן, איראן. ואיך מסביר בעל הטור קריסטוף, ודומיו, את העובדה ששתי מדינות ערביות, מצרים וירדן, חתמו על הסכמי שלום עם ישראל לפני שנים (שר החוץ של ישראל, גבי אשכנזי, יצא זה עתה לקהיר כדי לדון בעזה מַשׁבֵּר). לאחרונה, ארבע מדינות ערביות נוספות, בחריין, איחוד האמירויות, סודן ומרוקו, נרמלו גם הן את היחסים עם ישראל.