נשיא ההסתדרות הציונית העולמית והנשיא הראשון של מדינת ישראל
חיים עזריאל ויצמן היה כימאי, מנהיג ציוני, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית והנשיא הראשון של מדינת ישראל. הוא נבחר ב-1 בפברואר 1949 וכיהן עד 1952. ויצמן הקים את מכון ויצמן למדע ברחובות, ישראל.
חיים ויצמן נולד במוטול שברוסיה בשנת 1874. את השכלתו בביוכימיה קיבל בשוויץ ובגרמניה. כבר בז'נבה נעשה פעיל בתנועה הציונית. בשנת 1905 עבר לאנגליה, ונבחר למועצה הציונית הכללית.
הסיוע המדעי של ויצמן לכוחות בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה הביא אותו למגע הדוק עם מנהיגים בריטים, ואיפשר לו למלא תפקיד מפתח בהוצאת הצהרת בלפור ב-2 בנובמבר 1917, שבה התחייבה בריטניה להקמת יהודייה. בית בפלסטין.
בשנת 1918 מונה ויצמן לראש הוועדה הציונית שנשלחה לארץ ישראל על ידי ממשלת בריטניה כדי לייעץ להתפתחותה העתידית של המדינה. שם הניח את אבן היסוד של האוניברסיטה העברית. באותה שנה נפגש ויצמן בעקבה עם האמיר פייסל, בנו של השריף חוסיין ממכה, מנהיג התנועה הערבית, כדי לדון בסיכויים להגיע להבנות על הקמת מדינות ערביות ויהודיות עצמאיות.
זמן קצר לאחר מכן הוביל ויצמן את המשלחת הציונית לוועידת השלום בוורסאי, ובשנת 1920 הפך לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית (WZO). עמד בראש הסוכנות היהודית שהוקמה ב-1929.
בשנות ה-30 הניח ויצמן את היסודות למכון המחקר דניאל זיף ברחובות, לימים הפך למכון ויצמן, הכוח המניע מאחורי המחקר המדעי של ישראל. בשנת 1937 עשה את ביתו ברחובות.
חיים ויצמן כיהן שוב כנשיא ההסתדרות הציונית בין השנים 1935-1946. במהלך השנים שהובילו למלחמת העולם השנייה השקיע מאמצים רבים בהקמת הבריגדה היהודית. הוא גם ניסה, ללא הצלחה, למנוע את הוצאת הספר הלבן ב-1939, שלמעשה עצר את ההגירה היהודית לארץ ישראל.
לאחר תום מלחמת העולם השנייה סייע ויצמן לאימוץ תוכנית החלוקה על ידי האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 ובהכרה של ארצות הברית בישראל.
עם הכרזת מדינת ישראל נבחר ויצמן לכהן כנשיא ישראל הראשון. תפקיד זה מילא עד מותו ב-1952.
עִבְרִית 
English