האם ישראל מבצעת 'הרג ללא משפט' של טרוריסטים פלסטינים?

Knife and suicide note found on Palestinian woman killed in attempted stabbing (Copyright: Israel Ministry of Defense)
סכין ומכתב התאבדות נמצאו על אישה פלסטינית שנהרגה בניסיון דקירה (זכויות יוצרים: משרד ההגנה הישראלי)

האם הריגתו של מחבל פלסטיני פצוע, שזה עתה דקר חייל צה"ל, היה מוצדק או לא? המקרה הפך לסערה מקומית ובינלאומית כאחד. לא כל העובדות נמצאות כאשר המשטרה הצבאית והפרקליטות של צה"ל ממשיכות בחקירתן. הנה העובדות עד לנקודה זו, וכפי שנאמר, 'חבר המושבעים עדיין בחוץ'.

27 במרץ, חברון בגדה:

בעיר חברון בגדה המערבית, שני מחבלים פלסטינים חמושים בסכינים דוקרים ופצעו קשה חייל צה"ל. חיילים אחרים בקרבת מקום פתחו באש מיד, הרגו את אחד התוקפים ופצעו באורח אנוש אחר - שנותר שוכב ברחוב. זמן קצר לאחר מכן, בסרטון נראה חייל נוסף של צה"ל ניגש לפתע לפצוע הפלסטיני ויורה בראשו. שוטרי צה"ל המופתעים במקום מפרקים מיד את החייל, שפעל בכוחות עצמו, מנשקו ולוקחים אותו למעצר. כעת הוא עומד בפני משפט צבאי.

ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון יעלון ורמטכ"ל צה"ל אייזנקוט גינו מיד את הירי של החייל הבודד באומרו שלחיילי צה"ל אסור להוציא להורג מחבלים פלסטינים פצועים לאחר שהם אינם מהווים עוד איום. עם זאת, כמה פוליטיקאים מהימין כמו שר החינוך נפתלי בנט ואחרים לוקחים על עצמם את שלושתם על גינוי היורה לפני שידעו את כל העובדות. ומבקרי הימין שולחים מסר שטרוריסטים פלסטינים שיבואו להרוג ישראלים צריכים להיהרג בעצמם במקום ולא להילקח בשבי.

בעוד החקירה המשפטית נמשכת ותובעים בצה"ל קובעים אם יוגשו כתבי אישום נגד החייל שנעצר, אלו הן חלק מהטענות שעלו:

החייל העצור היה חובש ביחידה קרבית, שזה עתה טיפל בחבר שלו שנדקר ונפצע קשה. דקות לאחר מכן הוא הגיע למקום - שני המחבלים שכבו ברחוב - האחד כבר הוכרז מותו והשני נפצע באורח אנוש. מספר קצינים וכוחות צה"ל עמדו בסמוך ללא נשקם שלוף. זה היה אם האירוע כבר נגמר. (צוות הפרמדיק של מגן דוד מסר כי לא טיפל בפצוע הפלסטיני מכיוון שלא נמסר להם כי מומחי ההריסה של צה"ל בדקו את המחבל כדי לקבוע אם הוא לובש אפוד נפץ מוסתר מתחת למעיל החורף שלו. הם גם חשדו כי הוא לובש בגד כזה כי זה היה יום חם בחברון.

כאן העובדות מטושטשות. קציני צה"ל במקום אמרו כי אכן בדקו את המחבל הפצוע לאיתור חומרי נפץ חבויים; אחרת הם לא היו עומדים בקרבת מקום. החייל העצור אמר לעורכי דינו שראה את המחבל הפצוע מתחיל לנוע וחשש שהוא מנסה לפוצץ חומרי נפץ חבויים, טקטיקה פלסטינית נפוצה. לכן, הוא הרגיש שהוא חייב לפתוח באש מיידית כדי לעצור את המחבל. (אם ניקח בחשבון, היורה הגיע זה עתה ממתן סיוע חירום לחברו; לא קשה לדמיין את הלך הרוח שלו). בנוסף, הצליל בסרטון שצולם על ידי ארגון זכויות אדם נושא גם שמע של הפרמדיקים שצועקים 'המחבל התחיל לזוז!' רגע לפני שהחייל פתח באש. עם זאת, בדיקת הנתיחה שלאחר המוות הראתה שהוא לא הותקן בחומרי נפץ מוסתרים ובמפוצץ.

אנשי ימין מיהרו לעזרתו של היורה, ושיבחו אותו כגיבור. אנשי שמאל גינו את הירי. נתניהו הפחית את הגינוי המיידי שלו, יעלון תקף את בסיס הימין שלו בכך שחזר על היורה היה מקולקל, בעוד האלוף אייזנקוט מצהיר שצה"ל יתמוך בחיילים כשהם צודקים, לא כשהם טועים. , והחקירה לא הסתיימה.

מה עוד אפשר לומר בשלב זה? מה באמת קרה והאם היו נסיבות מקלות? הנה כמה עובדות שאינן פתוחות לשאלות.

מאז החל גל הטרור הפלסטיני הנוכחי בספטמבר האחרון:

  • אזרחים וחיילים נהרגו - 34 כולל שני אמריקאים
  • עוד 411 בני אדם נפצעו
  • היו 211 פיגועי דקירה ו-83 מקרי ירי, וכן 42 ניסיונות לדרוס או לדרוס ישראלים בכוונה.
  • מספר התוקפים או עוברי אורח פלסטינים שנהרגו מהגדה המערבית – 159

זו התמונה הכוללת. אבל התקפות "זאב בודד" עקובות מדם של צעירים פלסטינים נגד חיילי צה"ל בני השמונה-עשרה והתשע-עשרה מציבות אותם במצב מתוח מאוד. הם חייבים תמיד להיות בכוננות עליונה בזמן שהם משרתים בגדה המערבית או לאורך קו התפר בין שכונות ישראליות ופלסטיניות. וכן, אם פלסטינים באים אליהם עם סכיני קצבים ותתי מקלעים, הם חייבים לקבל פקודות

f 'לירות כדי להרוג'. אחרת הם עלולים להגיע למותם או להיפצע קשה. בדיוק כמו חייל צה"ל בחברון.

היו מקרים שבהם מחבלים, עתירי סמים, נורו מטווח קצר אך המשיכו להגיע. או כשחייל היסס לשבריר שנייה ונדקר למוות. אבל גם הוראות הקבע של צה"ל, כפי שקבע שוב אלוף אייזנקוט, ברורות: זה לא חוקי, וחיילים יתמודדו עם מלוא קפדנות החוק אם יחליטו להוציא להורג מחבל פלסטיני בדם קר לאחר שינטרל. ואינו מהווה עוד איום.

אירוע חברון הוא המקרה הידוע הראשון שבו חיילי צה"ל או אנשי ביטחון מַאִי ביצעו 'הרג מחוץ למשפט' במהלך מאה התקפות פלסטינים רצחניות בששת החודשים האחרונים. עבור אנשים או פוליטיקאים שמעולם לא ירו לעברם או איימו עליהם מחבל מטורף אוחז בסכין קצבים, זה אולי לא נראה עניין גדול. קחו את הסנאטור האמריקני פטריק ליהי (דמ'-ורמונט) ששלח, יחד עם עשרה חברי קונגרס נוספים, מכתב לשר החוץ ג'ון קרי, בדרישה לחקור "הפרות גסות של זכויות אדם" על ידי ישראל ומצרים באמצעות הרג ללא משפט. אלוהים אדירים, לקרי, ותיק קרבי בווייטנאם, צריכה להיות תשובה די טובה, לא?

אבל אין ספק שהאלוף אייזנקוט צודק בהרשים את הכוחות מהציווי המוסרי של צה"ל, שלא לדבר על ההכרח המדיני של ישראל, בשמירה על המוסר הגבוה ביותר של צבא ישראל. הרוב המכריע של הישראלים דורש זאת לעצמם, ולא בגלל מה שפוליטיקאים זרים עשויים לרמוז.

אבל איך להתמודד מוסרית עם אלימות או איום באלימות הוא נושא אוניברסלי. במקרה, אפילו במדינת ביתה של הסנאטורית ליהי, ורמונט. תאמינו או לא! זהו קטע חם מהעיתונות מהעיתונות החופשית של ברלינגטון מתאריך 22 במרץ 2016.

          "משטרת מדינת ורמונט חוקרת ירי קטלני של שוטר ברלינגטון באדם ש'מפגין התנהגות מאיימת' וחמוש בשתי סכיני מטבח. האיש, ראלף גרנון בן 76, חווה הידרדרות בבריאות הנפש בשבוע שלפני מותו. …. משטרת המדינה, שחוקרת את הירי, אמרה שגרנון התקדם לעבר השוטרים בעודו אוחז בשני הסכינים לפני ששוטר אחד פתח באש.

חזרה למעלה