מצרים, ערב הסעודית וישראל מתחברים כדי להתמודד עם איראן

אם ארה"ב יכולה להתפנק עם איראן, האם ישראל, מצרים וסעודיה יכולות להיות הרחק מאחור?

תוך שבוע אחד בלבד, שני סימני זמן במזרח תיכון חדש ומתהווה:

• 1. רוסיה עומדת במילה שלה לספק לאיראן טילי נ"מ מתוחכמים מסוג S-300, פשוט מטורף על ההפלה של מטוסים ישראלים שעשויים לנסות להפציץ אתרי נשק גרעיני איראניים בעתיד.
• 2. מצרים מעבירה שני איים אסטרטגיים לערב הסעודית כדי לבסס את שיתוף הפעולה שלהם לאחר שאמרה ארה"ב אותתה שהם בעצמם. ישראל חותמת על ההסכם המתהווה כשותפה שקטה.

הכתובת הייתה על הקיר עבור ערב הסעודית ומצרים. על ידי סגירת הסכם הגרעין האיראני עם האייתוללות, נשיא ארה"ב ברק אובמה סימן לריאד וקהיר שהם תופסים כעת מקום נמוך יותר על עמוד הטוטם במזרח התיכון של אמריקה. כך שבאופן טבעי שתי המדינות המוסלמיות הסוניות המובילות הללו סוגרות שורות להתמודדות עם אויבתן השיעית המר, איראן

עזיבתה של וושינגטון לא תלויה עוד בנפט הסעודי, הותירה חלל עצום שמתמלא על ידי איראן ורוסיה. לא שטהראן ומוסקבה חברות בחיק – זה יותר כאילו הנשיא פוטין זקוק מאוד לכסף, לא לחשבון הבנק שלו בפנמה, אלא כדי למלא את קופת הקרמלין, שהתרוקנה בצורה דרסטית בגלל צניחת מחיר הנפט, ייצוא מרכזי. ולטהרן יש כעת את המזומנים הזורם לאחר גל המוחות של אובמה של הסרת הסנקציות בתמורה לדחיית העימות הגרעיני הסביר, עד שיעזוב את הבית הלבן בעוד פחות משנה. איראן, שמורעבת מנשק זר מתקדם, עורכת רשימת קניות גדולה. אולי פוטין שלח את מטוסי הסוחוי שלו לזמזם את ספינות הצי האמריקני כדי לעורר את התיאבון של מפקד חיל האוויר האיראני?

ומה עם איראן? ישנה אסכולה אחת לפיה קבלתה של טהראן חזרה למעגל הבינלאומי תגרום לרוב האיראנים לראות סוף סוף את אורו של ברק אובמה. דעת קהל חדשה ודומיננטית תעדיף דו-קיום בשלום. ההמונים לא יזמרו עוד 'מוות לאמריקה! מוות לישראל!' הם גם לא יתענגו על הצתת הכוכבים והפסים והמגן דוד. אבל כדי שזה יקרה אתה גם צריך להאמין שמשטר האייתוללות ומשמרות המהפכה עלולים בסופו של דבר לקרוס בגלל התנאים הכלכליים המשתפרים.

ואז ישנה אסכולה אחרת, שחושבת בדיוק ההפך - שהאייתוללות הקשוחים יוכיחו שאתה יכול לקבל את תוכנית הנשק הגרעיני שלך וגם שתהיה לך למרוח חמאה על הפיתה שלך. האם אז הם חושפים את המטרה הסופית - תחיית האימפריה הפרסית המפוארת?

והערת שוליים זו: פריסת הטילים הרוסיים החדשים באיראן כבר מזמן בעבודות. ברור שהמוחים בחיל האוויר היו עסוקים כדבורים בעבודה על פתרון. בעבר, הם הוכיחו כישרון לנטרל טילי נ"מ סובייטיים. הרוסים אינם טיפשים, ואני בטוח שהם לא סיכנו את סודותיהם הגדולים על ידי הצגתם באיראן.

ציר ריאד-קהיר-ירושלים…

מכאן נובע שאם הנשיא אובמה איפשר לאיראן השיעית להתנתק מהחבלים עם רוח חדשה ומרץ כדי להתמודד גם עם המדינות המוסלמיות הסוניות, אז ערב הסעודית ומצרים יקיפו את הקרונות שלהן בהגנה. זה קרה זה עתה. בביקור בקהיר, המלך הסעודי סלמאן והנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי חתמו על הסכם מרכזי. בתמורה לסיוע כלכלי של עשרות מיליארדי דולרים מהסעודים, החזיר א-סיסי לריאד, את הריבונות על שני איים אסטרטגיים בכניסה למפרץ עקבה. אז הברית המתהווה הזו משלבת את הכוח הצבאי הרב של מצרים עם הכיסים העמוקים מאוד של ערב הסעודית. זהו מכפיל כוח עבור שתי המדינות.

אבל בפרשה הזו צריך יותר משניים לטנגו - ישראל היא שותפה שקטה. במלחמת ששת הימים של 1967 – נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר ניצל את שני האיים טיראן וצנאפיר כדי לחסום את הספנות הישראלית החיונית דרך מיצרי טיראן לנמל אילת. טעות גדולה מצידו של נאצר - היא למעשה זירזה את פרוץ המלחמה ואת התבוסה ההרסנית של צבאות ערב שהצטברו על גבולות ישראל. למעשה, מעמדם של שני האיים המכריעים הללו הוגדר בהסכם השלום הישראלי-מצרי. לכן גם ישראל הייתה חייבת להיות בעסקה המצרית-סעודית, מה שהיה. זהו סימן נוסף לכך שירושלים, קהיר וריאד שיתפו פעולה מאחורי הקלעים בעימות לא רק עם איראן, אלא גם עם דאעש.

עזה רותחת, שוב...

צפירות 'קוד אדום' ישראליות רעמו שוב לאורך גבול עזה, וגברים, נשים וילדים ישראלים שוב רצו לעבר מקלטי הרקטות שלהם. למרבה המזל, זו הייתה אזעקת שווא. אבל המתח שוב עולה באזור. קחו בחשבון שמנהיג חמאס איסמעיל הנייה הזהיר זה עתה:

          "אנחנו מכינים את כוחות הגבורה שלנו לתקוף את הציונים מעל ומתחת לאדמה. כשיגיע הזמן נורה להם להכות בכל הכוח!'

מפקד חמאס אפילו לא ניסה להסתיר שהפלסטינים בעזה משתמשים במלט המסופק דרך ישראל כדי לחפור מנהרות כדי לתקוף את מדינת היהודים. זאת בזמן שהפלסטינים מתלוננים בפני האו"ם שישראל אינה מספקת להם מספיק מלט כדי לשקם את הנזק שנגרם מהמלחמה שהחלו בקיץ 2014.

המודיעין בצה"ל מעריך כי חמאס עדיין לא התאושש מההצתה האחרונה ואינו מוכן להתלקחות חדשה. עם זאת היא גם סבורה כי ייתכנו הבדלים בין ההנהגה המדינית של חמאס לבין הזרוע הצבאית שרוצה לפעול בכוחות עצמה ונמצאת בקשר עם דאעש. בכל מקרה, ישראל נוקטת בצעדי הגנה כולל תרגילי הגנה אזרחית לאורך גבול עזה. עוד אומרים בחמאס כי ציוד כבד של צה"ל פעל בסמוך לגבול, אולי בחיפוש אחר מנהרות חמאס. כעת קיים סיכון לטעות בחישוב של כל אחד מהצדדים שעלול לגרום לחידוש הלחימה שאף צד לא ירצה בשלב זה. אז אם עזה עכשיו מתבשלת, האם זה יתבשל בקרוב?

חייל צה"ל מואשם בהריגה...

לפני כשלושה שבועות בחברון נדקר חייל צה"ל בתפקיד על ידי שני פלסטינים. חבריו פתחו באש והרגו את אחד התוקפים ופצעו קשה את השני, שנותר שוכב ברחוב. צוות רפואי מאמבולנס ישראלי של מגן אדום סירב לטפל בפצוע הפלסטיני מכיוון שלא היו משוכנעים שהוא לא חבש חגורת נפץ מתחת למעיל החורף הכבד שלו. זה היה במקרה יום חם.

בתוך כך, החייל הישראלי הפצוע טופל על ידי חובש קרבי של צה"ל, שהתברר כי הוא חבר שלו. לאחר דקות ספורות, הלך החובש לזירת הפיגוע הסמוכה, שם התכנסה קבוצה קטנה של חיילים וכמה קצינים ליד שני הפלסטינים על הקרקע. לאחר מכן החל הפלסטיני הפצוע לזוז ומישהו צעק: 'הוא זז!' החובש, שהוא חייל קרבי מיומן, ירה מיד בראשו של המחבל והרג אותו במקום. השוטרים שהיו במקום סברו שהמחבל הפצוע כבר לא היווה סיכון ולקחו את היורה למעצר. הדבר עורר סערת אש בדעת הקהל הישראלית. חלקם טענו שהחייל אשם בהריגת המחבל בדם קר והפר את הקוד האתי של IODF. אחרים טענו כי היורה ראויה למדליה מכיוון שאם החייל היה מחבל מתאבד הוא היה יכול להרוג ישראלים רבים.

עדיין לא כל העובדות ידועות, שיצטרכו להמתין לבית המשפט הצבאי. אבל קחו בחשבון שבאירוע הספציפי הזה, חייל אחד כמעט נדקר למוות בגלל שהוא לא הגיב מספיק מהר למתקפה הפלסטינית. ורק אתמול פלסטיני פגע בראשו של חייל צה"ל בגרזן! למרבה המזל החייל חבש קסדה, מה שמנע ממנו להיפצע קשה או אפילו להרוג. שוב, החייל לא היה מספיק עירני. ושוב ירו חבריו והרגו את התוקף. אל תטעו, אלו הם מצבי חיים ומוות שבהם חיילים חייבים לירות כדי להרוג - אחרת הם עלולים למוות.

יתרה מכך, מדובר בתלמידי שנה א' ו-ב' בני 18 ו-19 שנמצאים במצבי לחץ שכאלה, וייתכנו טעויות בשיפוט מעת לעת. אפילו במקרים הרבה פחות מסוכנים בארה"ב ובמקומות אחרים, כמעט ולא עובר שבוע מבלי ששוטר כלשהו יורה בחשוד כי הוא חשש לחייו. לכן האישום בהריגה במקרה זה הוא מתיחה - גם אם הפיקוד העליון של צה"ל רוצה להדגיש את הכוחות.