נטיית מדיה אירופאית

האם חלק גדול מהסיקור התקשורתי האירופאי נוטה בכל הנוגע לסיקור הסכסוך הישראלי-פלסטיני?
האם פקידי ממשל ישראלים הם 'צמחונים מילוליים' בכל הנוגע להתעמתות עם אופי פיגועי הטרור הפלסטינים?

מנתח התקשורת ד"ר מנפרד גרסטנפלד מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור משוחח עם ישראקאסט על ממצאיו

"בגדול, הסיקור התקשורתי האירופאי מוטה נגד ישראל" - כך מעריך ד"ר מנפרד גרסטנפלד, יו"ר מועצת העמיתים של המרכז הירושלמי לענייני ציבור. בראיון ל-IsraCast האשים גרסטנפלד גם כי ממשלת ישראל הוכיחה את עצמה כ'צמחונית מילולית' בכל הנוגע להתמודדות עם הבעיה.
האזינו לראיון עם ד"ר גרסטנפלד
ד"ר גרסטנפלד הדובר אנגלית, עברית, הולנדית, איטלקית, צרפתית וגרמנית מביא דוגמה כיצד כתב הולנדי מוביל בישראל ערך ראיון 'בלעדי' עם מנהיג חמאס איסמעיל הנייה, ראש ממשלת עזה הפלסטיני, אך לא הצליח בכך. תשאל אותו על אמנת חמאס הקוראת ל'רצח עם של היהודים'.

ראיון עם ד"ר מנפרד גרסטנפלד

ש: ד"ר גרסטנפלד הוא יו"ר המרכז הירושלמי לענייני ציבור. קודם כל ד"ר גרסטנפלד ברוך הבא לתוכנית שלנו.

א: צהריים טובים.

ש: השאלה הראשונה שלי אליך, אדוני, ואתה מכיר את הסיקור התקשורתי, במיוחד באירופה, את הנאמר, שנכתב על ישראל היום, ותהיתי לגבי תגובתך הכוללת למה שאתה רואה בתקשורת האירופית כשזה מגיע. לכיסוי ישראל.

א: כמובן שזה מאוד מעורב, אבל אם היינו צריכים לשקול את זה, אין ספק שהממוצע המשוקלל יהיה מוטה למדי. אחת הסיבות העיקריות לכך היא הפער בין הדעות הפוליטיות של חלק גדול מהתקשורת לבין האוכלוסייה בכלל. אין ספק כפי שאנו רואים ממחקרים ראשונים של מדינות רבות שאנו מוצאים נטייה שמאלנית ליברלית חזקה בקרב חלק גדול מהתקשורת, ורבים מהאנשים הללו מגלים הטיה קיצונית כלפי ישראל. המקרה הטיפוסי הוא ה BBC .

ש: אבל מה עם מדינות אחרות. אנחנו מכירים את ה-BBC ואני חושב שישראלים רבים יסכימו שהסיקור שלו נוטה לרוב. אבל מה לגבי מדינות אחרות באירופה. למשל אתה מכיר את הולנד.

א: כן. בהולנד הייתי אומר שיש כמה עיתונאים בישראל שמוטים כלפי ישראל בצורה יוצאת דופן, והם במקרה עובדים בשני העיתונים המובילים בארץ. חלק מאנשי הטלוויזיה גם מגלים הטיה מסוימת כלפי ישראל, עיתונים אחרים קטנים יותר מאוזנים יותר, ולפעמים הם אפילו פרו-ישראליים, העיתונים הנוצרים.

ש: ובכן אלה האשמות חמורות מאוד, אתה יכול לתת כמה דוגמאות?

א: אני יכול לתת דוגמאות רבות, אבל זה ימצה את הראיון הזה. אני אתן לך דוגמה פרדיגמטית טיפוסית אחת. בסוף אפריל כתב הולנדי, כתב טלוויזיה, קוני מוס , ניתנה אפשרות להתראיין איסמעיל הנייה . הוא היה מאוד גאה בעצמו כי הוא היה העיתונאי המערבי הראשון שהורשה לראיין את האיש הזה של התנועה שמקדם רצח עם, ולפניו רק לערבים היה העונג הגדול הזה, אז מוס הולך לראיין את הנייה, הוא אומר בהולנדית שלו. תוכנית, שכל מי שמבין הולנדית יכול לשמוע, ועדיין לשמוע ולראות ברשת, והוא שואל אותו את כל השאלות מלבד אחת: "איך היחסים שלך עם ישראל מתאימים, לאור העובדה שבצ'רטר שלך אתה קורא רצח כל היהודים?". את השאלה הזאת הוא לא שואל אותו. וזו שאלת המפתח. עכשיו, זה לא עיתונאי שהגיע לכאן לשבועיים ולא מכיר את המזרח התיכון. זה בחור שנמצא כאן למעלה מ-15 שנה, הוא כבר 5 שנים יו"ר איגוד העיתונאים הזרים, הוא כתב הולנד ותיק בישראל - הוא אדם שיודע בדיוק באיזה משחק הוא משחק.

ש: אתה דובר שפות אחרות, למשל, איטלקית, מה המצב באיטליה היום, היית אומר?

א: הייתי אומר שאת איטליה אני עוקב פחות מהולנד, אבל ברור שזו כנראה העיתון הגדול ביותר של Republica, ואפילו "לה סטמפה”, עיתון איכותי, עדיין יש הטיה אנטי-ישראלית חזקה. אתה מוצא עיתונים קטנים יותר כמו "Journal", שהוא העיתון של ברלוסקוני, הנוקט בהשקפה מאוזנת יותר או אפילו פרו-ישראלית.

ש: צרפת?

א: צרפת היא בעיה גדולה. זו תמיד הייתה בעיה גדולה. עיתוני האיכות המובילים הם שמאל, לחלקם יש טרוצקים בין העורכים, לה מונד ו ליברצין הם, נניח, שליליים למדי כלפי ישראל, ובנוסף סוכנות פרנס פרס , שהיא עדיין סוכנות גדולה, שיש לה קשר חזק עם העולם הערבי, היא כמובן ספק מרכזי, וצרפת היא באמת בעיה מהותית.

ש: זה נראה סימפטומטי של סיקור, סיקור בינלאומי של ישראל, ואני זוכר את זה פרופסור מרווין קאלב , שהיה כאן לאחרונה, דיבר גם על כך שהתקשורת האמריקנית, ובפרט הטלוויזיה, סיקרה את מלחמת לבנון, את מלחמת לבנון השנייה בקיץ שעבר, שם אמר כי לוחמי חיזבאללה הופיעו, כוסו כאילו הם רוחות רפאים, הם מעולם לא היו. נראה, כי חיזבאללה מעולם לא נתן לצלם תמונות או לכסות כל אחד מהפיגועים שהם ביצעו וכן הלאה וכן הלאה. אתה חושב שזה גם סימפטומטי למה שקורה גם באירופה?

א: כן, זה כן. יש לנו בעיה. אלו האליטות באירופה, זה נכון לפוליטיקאים מהשמאל, זה נכון לאוניברסיטאות בתחומים מסוימים, כמובן לא במדעי הטבע, אלא בכל תחומי הנייר האלה, של לימודי נייר, שהם הרבה יותר קשים מאשר ב- מדעי הטבע לראות את ההבדל בין מלגה לתעמולה. אנחנו רואים שבארגוני זכויות האדם, שלפעמים הם פשוט עוזרים לפושעים, ורואים שבקבוצה רחבה של האליטה, וזו תופעה מאוד מאוד מסוכנת ויש לנו בישראל לצערי הממשלה שלנו, לא עשתה זאת. עשה מאמץ לחשוף זאת.

ש: מה אתה חושב שאפשר לעשות?

א: אני חושב שהדבר הראשון שעלינו לעשות הוא להפסיק להיות צמחונים מילוליים. אנחנו האומה היחידה בעולם שאינה מספרת עד כמה הברברים אויביה. זה מעולם לא בוצע, בדרך כלל אנשים מגזימים באויב. אנחנו חושפים את זה בחסר. קודם כל צריך להגיד עם מי יש לנו עסק, מה הרקורד של הפלסטינים - הפלסטינים הם חברה שחלחלה פשע, חברה חדורת פשע אידיאולוגית, קודמו של הנייה, למעשה, היה מופתי של ירושלים שעזר להקים יחידות אס אס בבוסניה ובקוסובו, ורצה להקים מחנה ריכוז בישראל. אנחנו שותקים לגבי זה, והצמחונות המילולית הזו היא מקור החולשה שלנו בדיפלומטיה הציבורית.

ש: האם זה קשור גם לאנטישמיות גמורה?

א: היא גם משחקת, ללא ספק קיימת באירופה, אנטישמיות שמתקשה להתבטא בדרכים הקלאסיות, אז היא מגיעה כעת לשלב השלישי: השלב הראשון היה אנטישמיות דתית, השני היה אנטישמיות פוליטית. השמיות שהובילה לשואה, השלישית היא מרוכזת או ממוקדת ביהודים הקולקטיביים של מדינת ישראל ופרסמתי חיבור גדול על האופן שבו אנטישמיות ואנטי-ישראליות חופפות, עם מספר רב של סוגים שונים של ניתוח שהם גם זהים.

ש: אתה מזכיר את השואה ומה שעולה לי בראש זה הרעיון הזה שאולי לאור מה שקרה ליהודי אירופה בתקופת השואה, שעכשיו אולי יש נטייה בקרב האירופים, להצדיק את עצמם בדרך כלשהי, באמירה : "תראה את היהודים: עכשיו כשהם בשלטון הם גם עושים דברים אכזריים לאנשים אחרים. טוב תראה, היהודים לא יותר טובים ממה שהיינו, היהודים עושים את אותו הדבר לערבים, לפלסטינים".

א: אין ספק שזו סיבה, היא לא הסיבה היחידה. ברור שפסיכולוגים בדקו את העניין הזה והם הגיעו למסקנה שזו דרך מאוד יעילה להיפטר מאשמתך, מה שהערה קלאסית היא הערה של פסיכולוג, רקס, שאמר פעם שהגרמנים לעולם לא יצליחו לסלוח ליהודים על אושוויץ. אם היהודים אשמים, אז כולם אשמים, אם כולם אשמים - אף אחד לא אשם, ועם זה אתה מוצא דרך להיפטר מהזיכרון של ההתנהגות הלא נכונה שלך ושל ההורים והסבים שלך, לפני מספר עשורים .

ש: אבל אין ספק שהעובדה שהיתה לנו נסיגה ישראלית מוחלטת מרצועת עזה על ידי מישהו כמו ראש הממשלה אריאל שרון, שזעזעה חלקים רבים בעולם, האם ניתן לישראל קרדיט על כך?

א: לטווח קצר. אנחנו צריכים לעשות הבדל בין המבני לאקרי. אתה יכול כמובן לתת, לעשות ויתורים, שיעניקו לך אשראי לטווח קצר ועם זה יעבור הזמן. הרעיון של טריטוריה לשלום לא היה בר ביצוע, אז עברנו לרעיון אחר – טריטוריה לזמן, ולמעשה זה מה ששיחקנו כבר הרבה זמן, עד שאין לנו עוד שטח לתת. אז אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים עם המשחק שאנחנו משחקים.

ש: תודה ד"ר מנפרד גרסטנפלד, יו"ר מועצת העמיתים במרכז הירושלמי לענייני ציבור.

א: אתה מוזמן.

 
תמלול מאת דר תרגומים

972-2-6414722 | dar_doc@smile.net.il