השופט לשעבר אהרון ברק

השופט אהרון ברק נולד בקובנה, ליטא בשנת 1936. הוא היה בגטו קובנה בשואה, וניצל על ידי חקלאים ליטאים. הוא עלה ארצה ב-1947, וכעבור שבע שנים סיים את לימודיו בתיכון האוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1958 סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. במקביל השתתף גם בקורסים בכלכלה ויחסים בינלאומיים. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה אחריות שילוחית בדיני נזיקין, ובשנת 1963 קיבל את הדוקטורט במשפטים בהצטיינות. הוא פרסם מאמרים ובמקביל החל ללמד בפקולטה למשפטים. בשנת 1968 מונה לפרופסור חבר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, מחזיק בקתדרה למשפט מסחרי. בהזמנת האו"ם השתתף במשך שנתיים בעריכת אמנה בינלאומית על שטרות חליפין. בשנת 1972 מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית ולימד דיני תאגידים והצעות חוק. שנתיים לאחר מכן מונה לדיקן הפקולטה למשפטים. ב-1975 מונה ליועץ המשפטי לממשלה, וב-1978 מונה לשופט בבית המשפט העליון. במקביל לעבודתו כשופט המשיך ללמד משפטים, וכן כיהן כיו"ר ועדות ציבוריות הדנות בעניינים משפטיים, ביניהן ועדה שהוקמה להכנת חוק תאגידים חדש וועדה לקודיפיקציה האזרחית החדשה. ב-1993 מונה לסגן נשיא בית המשפט העליון, וכעבור שנתיים החל את כהונתו כנשיא בית המשפט העליון, תפקיד בו כיהן במשך 11 שנים.

במהלך השנים היה פרופסור אורח באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, ביניהן הרווארד, ייל ומישיגן.