הכרה היסטורית בפליטים היהודים

בית הנבחרים של ארה"ב: "יש להכיר גם בזכויותיהם של פליטים יהודים ממדינות ערב"

בית הנבחרים האמריקני העביר החלטה הקוראת להכיר בפליטים יהודים שנאלצו לברוח ממדינות ערב. בנוסח ההחלטה הבלתי מחייבת: 'התייחסות מפורשת לפליטים פלסטינים תואמת התייחסות מפורשת דומה לפליטים יהודים ואחרים כעניין של חוק ושוויון'. בראיון שנערך לאחרונה ל-IsraCast, העריך חבר הפרלמנט הקנדי אירווין קוטלר, שר המשפטים לשעבר בקנדה, שיש יותר פליטים יהודים ממדינות ערב מאשר פליטים פלסטינים.

 

האזינו לארווין קוטלר: עובדות בנושאי פליטים פלסטינים ויהודים

 

להלן הטקסט המקורי של ההחלטה:

הקונגרס ה-110, הישיבה הראשונה

H. RES. 185

הבעת תחושת בית הנבחרים לגבי יצירת אוכלוסיות פליטים במזרח התיכון, צפון אפריקה ואזור המפרץ הפרסי כתוצאה מהפרות זכויות אדם.

בבית הנציגים

מר נדלר (לעצמו, גב' רוס-להטין, מר קראולי ומר פרגוסון) הגיש את ההחלטה הבאה; שהופנה לוועדת החוץ

הַחְלָטָה

הבעת תחושת בית הנבחרים לגבי יצירת אוכלוסיות פליטים במזרח התיכון, צפון אפריקה ואזור המפרץ הפרסי כתוצאה מהפרות זכויות אדם.

הואיל ועימותים מזוינים במזרח התיכון יצרו אוכלוסיות פליטים המונה מאות אלפים ומורכבות מעמים מרקע אתני, דתי ולאומי רבים;

הואיל ויהודים וקבוצות אתניות אחרות חיו בעיקר כמיעוטים במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובאזור המפרץ הפרסי במשך יותר מ-2,500 שנה, יותר מ-1,000 שנים לפני הופעת האסלאם;

הואיל וארצות הברית הביעה זמן רב את דאגתה מההתעללות במיעוטים ומהפרת זכויות האדם במזרח התיכון ובמקומות אחרים;

הואיל וארצות הברית ממשיכה למלא תפקיד מרכזי בחיפוש אחר סיום הסכסוך במזרח התיכון ולקידום שלום שיועיל לכל עמי האזור;

הואיל ושלום כולל באזור ידרוש פתרון של כל הסוגיות הקיימות באמצעות משא ומתן דו-צדדי ורב-צדדי הכולל את כל הצדדים הנוגעים בדבר;

הואיל וכ-850,000 יהודים נעקרו ממדינות ערב מאז הכרזת מדינת ישראל ב-1948;

בעוד שארצות הברית הפגינה עניין ודאגה לגבי התעללות, הפרת זכויות, גירוש כפוי והפקעת נכסים של אוכלוסיות מיעוטים בכלל, ובפרט, פליטים יהודים לשעבר שנעקרו ממדינות ערב, כפי שהוכח, בין היתר, על ידי -

(1) מזכר ההבנות שנחתם על ידי הנשיא ג'ימי קרטר ושר החוץ הישראלי משה דיין ב-4 באוקטובר 1977, הקובע כי "[פתרון] בעיית הפליטים הערבים והפליטים היהודים יידון בהתאם לכללים אשר צריך להסכים'';

(2) לאחר משא ומתן על הסכמי קמפ דייוויד, המסגרת לשלום במזרח התיכון, הצהרתו של הנשיא ג'ימי קרטר במסיבת עיתונאים ב-27 באוקטובר 1977, כי "לפלסטינים יש זכויות". . . ברור שיש פליטים יהודים. . . יש להם אותן זכויות כמו לאחרים''; ו

(3) בראיון לאחר קמפ דייוויד השני ביולי 2000, בו נדונה סוגיית הפליטים היהודים שנעקרו מארצות ערב, הצהרת הנשיא קלינטון כי "תצטרך להקים איזושהי קרן בינלאומית למען פליטים. יש, לדעתי, עניין, למרבה הפלא, בשני הצדדים בכך שתהיה גם קרן שתפצה את הישראלים שנעשו לפליטים בעקבות המלחמה, שהתרחשה לאחר לידתה של מדינת ישראל. ישראל מלאה באנשים, אנשים יהודים, שחיו בעיקר במדינות ערביות שהגיעו לישראל בגלל שנעשו פליטים בארצם שלהם.'';

ואילו ההגדרה הבינלאומית של פליט חלה בבירור על יהודים שברחו מרדיפת משטרים ערביים, כאשר פליט הוא אדם ש''בשל חשש מבוסס מרדיפה מסיבות של גזע, דת, לאום, חברות בארגון. קבוצה חברתית מסוימת, או דעה פוליטית, נמצאת מחוץ למדינת אזרחותו, ואינה מסוגלת או, בשל פחד כזה, אינו מוכן להיעזר בהגנה של אותה מדינה" (האמנה למעמד הפליטים משנת 1951). );

הואיל וב-29 בינואר 1957 קבע הנציב העליון של האו"ם לפליטים (UNHCR), שיהודים הנמלטים ממדינות ערב הם פליטים שנפלו בגדר המנדט של נציבות האו"ם;

ואילו החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם מיום 22 בנובמבר 1967, קוראת ל"הסדר צודק של בעיית הפליטים" ללא הבחנה בין פליטים פלסטינים ליהודים, ועל כך מעיד -

(1) משלחת האומות המאוחדות של ברית המועצות מנסה להגביל את ''ההסדר הצודק'' המוזכר בהחלטה 242 לפליטים פלסטינים בלבד (S/8236, שנדון על ידי מועצת הביטחון בישיבתה ה-1382 ב-22 בנובמבר 1967, במיוחד בסעיף 117, כדברי השגריר קוזנצוב מברית המועצות); ניסיון זה נכשל, מה שמסמל את כוונת הקהילה הבינלאומית שההחלטה תעסוק בזכויותיהם של כל פליטי המזרח התיכון; ו

(2) הצהרה מאת השופט ארתור גולדברג, הנציג הראשי של ארצות הברית לאומות המאוחדות באותה תקופה, שהיה גורם מרכזי בניסוח החלטה 242 שאומצה פה אחד, שם הוא ציין כי "ההחלטה מתייחסת למטרה של" השגת הסדר צודק של בעיית הפליטים'. שפה זו מתייחסת ככל הנראה הן לפליטים ערבים והן לפליטים יהודים, שכן מספר שווה של כל אחד מהם נטש את בתיהם כתוצאה ממספר המלחמות.'';

בעוד שבדברי הפתיחה שלו לפני ה-28 בינואר 1992, הפגישה הארגונית למשא ומתן רב-צדדי על המזרח התיכון במוסקבה, שר החוץ של ארצות הברית ג'יימס בייקר לא הבחין בין פליטים פלסטינים לפליטים יהודים בניסוח המשימה של קבוצת העבודה לפליטים, הצהיר כי ''קבוצת הפליטים תשקול דרכים מעשיות לשיפור מצבם של האנשים ברחבי האזור שנעקרו מבתיהם'';

ואילו מפת הדרכים לפתרון קבוע של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, המתייחסת בשלב השלישי ל"פתרון מוסכם, צודק, הוגן ומציאותי לסוגיית הפליטים", משתמשת בשפה שישימה באותה מידה על כולם. עקורים כתוצאה מהסכסוך במזרח התיכון;

הואיל ומצרים, ירדן והפלסטינים אישרו שפתרון כולל לסכסוך במזרח התיכון ידרוש פתרון צודק למצוקתם של כל ה''פליטים''; הואיל והיוזמה להבטחת זכויות ופיצוי למיעוטים יהודים ואחרים שנאלצו לברוח ממדינות ערב אינה מתנגשת עם זכותם של פליטים פלסטינים לתבוע פיצויים;

הואיל והקהילה הבינלאומית צריכה להיות מודעת למצוקתם של יהודים וקבוצות מיעוטים אחרות שנעקרו ממדינות המזרח התיכון, צפון אפריקה והמפרץ הפרסי;

הואיל ומתנהל קמפיין בינלאומי בכ-40 מדינות לתיעוד ההיסטוריה והמורשת של פליטים יהודים ממדינות ערב;

הואיל ולא ניתן להגיע לשלום צודק ומקיף במזרח התיכון מבלי לטפל בעקירת קהילות יהודיות בנות מאות שנים במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובמפרץ הפרסי; ו

ואילו זה יהיה בלתי ראוי ובלתי צודק עבור ארצות הברית להכיר בזכויות לפליטים פלסטינים מבלי להכיר בשוויון זכויות לפליטים יהודים, נוצרים ואחרים ממדינות ערב: כעת, אם כן, הוחלט, כי -

(1) כדי שכל הסכם שלום מקיף במזרח התיכון יהיה אמין ומתמשך, על ההסכם4 לטפל ולפתור את כל הסוגיות הקיימות הקשורות לזכויות הלגיטימיות של כל הפליטים במזרח התיכון, כולל יהודים, נוצרים ואוכלוסיות אחרות שנעקרו ממדינות בגיון re2; ו

(2) על הנשיא להורות לנציג ארצות הברית לאומות המאוחדות ולכל נציגי ארצות הברית בפורומים דו-צדדיים ורב-6 צדדיים -

(א) להשתמש בקולה, בהצבעה ובהשפעתה של ארצות הברית כדי להבטיח שכל החלטות הנוגעות לנושא פליטי המזרח התיכון, ואשר כוללות התייחסות לפתרון הנדרש של סוגיית הפליטים הפלסטינים, חייבות לכלול גם התייחסות מפורשת באופן דומה לפתרון סוגיית ניסיונות פליטים יהודים, נוצרים ואחרים ממדינות ערב15; ו

(ב) להבהיר שממשלת ארצות הברית תומכת בעמדה שלפיה, כחלק בלתי נפרד מכל שלום ערבי-ישראלי כולל, יש לפתור את סוגיית הפליטים מהמזרח התיכון, צפון אפריקה והמפרץ הפרסי. כולל הכרה בזכויות הלגיטימיות וההפסדים של כל הפליטים שנעקרו ממדינות ערב, כולל יהודים, נוצרים ושתי קבוצות מיעוט אחרות.

 

לחץ כאן להחלטה 185 של בית הנבחרים (PDF)