כיצד הפחיתה ישראל את שיעורי הנשירה בקרב בני נוער דרוזים

שיעור הבגרות במגזר הדרוזי בישראל עלה מ-52% ל-73% מאז שהציגה יחולות תכנית למידה מואצת לבעלי הישגים חסרים.

"א" הוא נער דרוזי בעל מוגבלות פיזית שנכשל ב-11 מקצועות עד סוף חטיבת הביניים. הוא חסר גם מוטיבציה וגם הערכה עצמית, ומוריו והוריו כמעט ויתרו עליו. הודות לתכנית חינוכית חדשנית שהושמה בתיכון א', סיים את לימודיו עם תעודת בגרות בהצטיינות גבוהה ומתכוון להיכנס לטכניון-המכון הטכנולוגי היוקרתי לאחר שנתיים של שירות לאומי התנדבותי כחונך בבית הספר התיכון הקודם שלו, שם הוא נתפס כעת כמודל לחיקוי.

"S" נכשל ב-10 מקצועות בחטיבת הביניים ותואר על ידי המורה שלו כבעל "נטייה לעבריינות חמורה". עם זאת, כמו א', ס' סיים את לימודיו בתעודת בגרות בהצטיינות ויתחיל בלימודי הנדסת מים במכללת כנרת לאחר שלוש שנות שירות או יותר בצבא.

שני הצעירים הללו הם חלק מהקהילה הדרוזית דוברת ערבית בישראל, מיעוט מבודד מובהק עם דת משלו, המתגורר בעיקר בפריפריה הצפונית של הגליל והגולן.

"השם הזה משקף את האמונה שלנו שכולם מסוגלים להצליח בבית הספר, ושלתלמידים בפריפריה יש יכולות רבות שעדיין לא מומשו".

בבתי הספר הממלכתיים בישראל יש כ-2,271 תלמידי כיתות יב' דרוזים המאוישים במנהלים ומורים דרוזים. למרות שישראלים דרוזים רבים הגיעו לתפקידים מוצלחים במגזר הצבאי והפרטי, הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה הכוללת של משפחות דרוזיות קשורה לשיעור נשירה גבוה.

זה היה הדחף של משרד החינוך להציג את גישת ה"למידה המואצת" הייחודית שחלו על ידי עמותת יחולות, חברת בת של ה קרן רש"י, בשנת 2009. העלייה הדרמטית שנבעה מכך בשיעורי הבגרות הניעה את המשך התכנית, והיא מספקת כעת ל-6,000 תלמידים דרוזים, יהודים, ערבים ובדואים מ-100 בתי ספר ישראליים אמון בפוטנציאל שלהם ובכלים למימושו.

המילה העברית יהולוט פירושו'יכולות‘. "השם הזה משקף את האמונה שלנו שכולם מסוגלים להצליח בבית הספר, ושלתלמידים בפריפריה יש יכולות רבות שעדיין לא מומשו". אומר מנהל יהלות, ניסים כהן, שפיתח את שיטת הלמידה המואצת לפני כ-20 שנה.

מאמר זה פורסם מחדש באישור על ידי www.ISRAEL21c.org. לחץ כאן כדי להמשיך לקרוא.