איך ההיי-טק הישראלי קרה

דוד בין גולייתים

כמדינה קטנה בשכונה עוינת, על ישראל לשאוף לשמור על יתרון צבאי איכותי על אויביה הפוטנציאליים. הניסיון בסדרה של מלחמות לימד את ישראל שהיא צריכה לפתח את היתרון הזה באופן עצמאי ככל שהיא יכולה. במידה רבה, תעשיות ההייטק בישראל הן ספין-אוף מהתהליך הזה.

ישראל נלחמה במלחמת ששת הימים ב-1967 בעיקר עם נשק צרפתי. כשהנשיא דה גול הטיל אמברגו נשק לאחר אותה מלחמה, פנתה ישראל לארצות הברית ולעצמה. את ההשלכות המסחריות אפשר לראות היום. Blades Technology, למשל, חברה שהוקמה במקור לייצור חלקי מנוע למטוסי המיראז' של חיל האוויר, מחזיקה כעת במכירות שנתיות של $90 מיליון ומיזמים משותפים עם פראט אנד וויטני ורולס רויס.

במלחמת יום הכיפורים של 1973 הופתעה ישראל מהיכולות הטכנולוגיות של אויביה, וגם חוותה קושי בהשגת חומר חיוני מספקיה הזרים, מה שדרבן מאמצים לעליונות טכנולוגית ולספק עצמי. מטוס הקרב "כפיר", המבוסס על המיראז' הצרפתי, היה אחד הפרויקטים הגדולים הראשונים במאמץ זה.

לביא מקורקע, היי-טק ממריא

המאמץ לאספקת עצמית צבאית הגיע לגבולותיו בשנות ה-80, כשישראל ניסתה לפתח את מטוס הקרב הסילון "לביא". העלות הוכחה מעבר לה והפרויקט נזנח, אבל זה גרם לכך שבאמצע שנות השמונים שוחררו לשוק מאות מהנדסים בעלי ניסיון בחוד החנית של אווירודינמיקה, אוויוניקה, מחשבים ואלקטרוניקה. פטירתו של פרויקט לביא תוארה כאחת החיזוקים הגדולים אי פעם לתעשיית ההיי-טק הישראלית.

מאז הלביא, התעשיות הביטחוניות הישראליות התמקדו יותר ברכיבים, אלקטרוניקה, אוויוניקה ומערכות אחרות המותקנות על פלטפורמות אמריקאיות או אחרות. ישראל סידרה הסכמי רכש הדדיים רבים עם יצרני תעופה וחלל וצבא מובילים, המסייעים לקיים תעשיות היי-טק. הפיתוח של מערכות עזר אלו העניק גם לתעשיות ההייטק הישראליות יתרון בספין-אוף אזרחי בתחום האבטחה, האלקטרוניקה, המחשבים, התוכנה ובמגזרי האינטרנט המתפתחים.

 לתוך החלל

הציווי הצבאי לא נעלם. גם בעידן תהליך השלום ישראל חייבת לשמור על המשמר. בתגובה לסקאדים העיראקים שפגעו בתל אביב במלחמת המפרץ ב-1991 החלה ישראל בפיתוח הטיל נגד טילים "חץ". תוכנית החץ החלה כחלק מתוכנית SDI (מלחמת הכוכבים) האמריקאית, הדורשת התקדמות ניכרת בתחום האלקטרוניקה, המחשבים והבליסטיקה. החץ יהיה מוכן בקרוב לפריסה מבצעית. ככלל, החיפוש אחר מערכות טובות יותר בתחומי הנשק, איסוף מודיעין ופיקוד ובקרה נמשך בקצב מהיר.

בשנות ה-90 הפכה ישראל למדינה השמינית בלבד בעולם שמפתחת ומשגרת לוויינים, החל בלוויין התקשורת האזרחית עמוס, ואחריה הלוויינים הצבאיים של אופק ולווין הסיור האזרחי של ארוס. ישראל משתפת פעולה כעת עם נאס"א, ה-ESA ותוכנית החלל הרוסית, בונה לוויינים מרכיבים ושלמים לשימושים מדעיים ואזרחיים.

בשנת 2002, שתיים משש החברות התעשייתיות הגדולות בישראל לפי מחזור היו חברות היי-טק: התעשייה האווירית לישראל (תע"א), אינטל אלקטרוניקה וכן חברת התרופות טבע (נאסד"ק: TEVA; בורסה: טבע). היצואנים הגדולים ביותר במונחי מכירות כללו את חברות ההייטק טבע, התעשייה האווירית, אינטל אלקטרוניקס ווישיי אינטרטכנולוגיה (ישראל), עם יצוא של מעל $1 מיליארד כל אחת.

 חובה כלכלית

בחלקו, ההכרח הכלכלי נובע מזה הצבאי. תקציב הביטחון של ישראל אינו מספק לה כדי לשמור על יתרונה הצבאי. פתרון אחד הוא ייצוא. ישראל היא גם יצואנית היי-טק ביטחונית וגם אזרחית מצליחה ביותר.

עם זאת, שוק הביטחון העולמי מצטמצם. יישומים אזרחיים של מיומנויות תוכנה, תקשורת, הדמיה, בקרת תהליכים וכו', שמקורם בתעשיות צבאיות, הפכו אפוא יותר ויותר חשובים. לדוגמה, הצורך בציוד ראיית לילה טוב יותר הוביל להכשרה של מהנדסים מקומיים בתחום עיבוד תמונה ולהקמת שתי חברות היי-טק ישראליות פורצות דרך: סאיטקס (נאסד"ק: SCIX; בורסה: SCIX) ו-Elscint . מכיוון שישראל היא שוק כה קטן, ייצוא חיוני גם למוצרים אזרחיים, מה שמספק תמריץ נוסף לשמירה על מצוינות טכנולוגית, במיוחד בשווקי נישה מסוימים - אבטחת רשת, למשל, שבהם צ'ק פוינט (בנאסד"ק: CHKP) היא מובילה עולמית; Mercury Interactive Corporation (נאסד"ק: MERQ) היא מובילה בפתרונות בדיקות ארגוניות וניהול ביצועים; ואמדוקס (סימול: DOX) היא מובילה בפתרונות ניהול קשרי לקוחות, חיוב וניהול הזמנות.

תרופות

בשנות ה-90, תרופות ומכשור רפואי הפכו למגזר היי-טק עולה. טבע הפכה ליצרנית תרופות גנריות עולמית מובילה, ואחריה תרו תעשיות פרמצבטיות (נאסד"ק: TARO) ואגיס תעשיות (TASE:AGIS). חברת המכשור הרפואי Given Imaging (בנאסד"ק: GIVN) וחברות ביו-פארמה כמו Savient Pharmaceuticals (Nasdaq:SVNT) הופכות לשחקניות בולטות, הנסחרות בנאסד"ק ובבורסות אירופה.

 הֲגִירָה

גל ההגירה ממדינות ברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 סיפק זרם של מדענים ומהנדסים מיומנים. תוכנית החממה הטכנולוגית של הממשלה הייתה במידה רבה מענה לצורך לספק לעולים חדשים אלה תעסוקה, ולרתום את כישרונותיהם לצרכי התעשייה. העולים סייעו לתדלק את קצב הצמיחה הפנומנלי של ישראל בין 1991 ל-1994, וסייעו לאייש את תנופת ההיי-טק לאחר 1998. בסוף שנות ה-90 החל ההיי-טק הישראלי לסבול ממחסור בכוח אדם מיומן. הממשלה והתעשייה הרחיבו את תוכניות החינוך והמקצוע כדי לענות על הביקוש. השפל בהייטק מאז סוף 2000 האט את הביקוש לכוח אדם מיומן, אך לא סיים את המחסור לחלוטין.

 ליברליזציה

לישראל יש מעט משאבי טבע. את שאיפת אוכלוסייתה לרמת חיים מערבית ניתן לספק רק באמצעות השתלבות בשוק העולמי. המעבר של ישראל מכלכלה הנשלטת על ידי המדינה, ריכוזית, פרוטקציוניסטית לשוק חופשי פירושו שתעשיות מסורתיות כמו טקסטיל נעלמות, ומפסידות מתחרות זולות בחו"ל. עד כמה וכמה מהר המעבר הזה צריך להגיע הוא עניין של ויכוח, אבל אין ספק שההייטק, שבו ישראל נהנית מיתרון יחסי, יהיה עמוד התווך של עתידה הכלכלי של ישראל. ככל שכלכלת ישראל מתעצבת מחדש מתעשיות מסורתיות לשוק המקומי להיי-טק מוכוון יצוא, יצוא ההייטק כאחוז מסך היצוא גדל בהתמדה, ועלה מ-45% ב-1995 ל-57% ב-2000.

היצוא של רכיבי תקשורת אלקטרוניים, רכיבים אלקטרוניים, ציוד רפואי ותוכנה ומוצרי IT זינק ליותר מ-$13 מיליארד בשנת 2000. למרות תחילתו של משבר ההייטק בסוף שנת 2000 גרמה להתכווצות חדה בייצוא ובייצור, אלקטרוניקה, תקשורת, ניטור ו ציוד בקרה ואוויוניקה הם עדיין יצוא מרכזי. גם תרופות ומכשור רפואי וציוד הופכים חשובים יותר ויותר. ההייטק הוא עדיין מנוע הצמיחה המרכזי של כלכלת ישראל וסימן להשתלבותו בכלכלה העולמית.

 השקעות זרות

היבט חשוב בהשתלבותה של ישראל בכלכלה העולמית היה הגדלת ההשקעות הפנימיות, בעיקר בתעשיית ההייטק. חברות כמו סיסקו סיסטמס, מוטורולה, אינטל, יבמ, נורטל, מיקרוסופט, מיצובישי, דויטשה טלקום, חברות תעופה וחלל, אם להזכיר רק כמה, זיהו שישראל היא מקור של חדשנות הייטק שאינן יכולות להרשות לעצמן להתעלם. הם הקימו כאן חברות בנות ומרכזי מחקר, השקיעו בחברות ישראליות, חממות טכנולוגיות וקרנות הון סיכון, או מצאו שותפים אסטרטגיים ישראלים.

ההשקעות הזרות השנתיות בישראל צמחו מ-$400 מיליון בשנת 1992, לשיא של $5.0 מיליארד בשנת 2000. ההשקעות הזרות הצטמצמו לאחר מכן, עקב משבר ההיי-טק, ההאטה הכלכלית העולמית והמתיחות הפוליטית במזרח התיכון, אך עדיין מַמָשִׁי. השקעות הון סיכון זרות גדלו במהירות, עלו מ-$587 מיליון בשנת 1998, והגיעו לשיא של $3.1 מיליארד בשנת 2000, לפני ירידה ל-$982 מיליון בשנת 2002, עדיין גבוה מהרמה של חמש שנים קודם לכן. ההשקעות של קרנות הון סיכון ישראליות פעלו באותו דפוס: הגיעו לשיא של $1.27 מיליארד בשנת 2000, אך הסתכמו רק ב-$481 מיליון בשנת 2002, כולל $62 מיליון בחברות זרות. (מקורות: MonetyTree ו-IVC). בנק ישראל דיווח כי סך ההשקעות הזרות בישראל הסתכם בשנת 2002 ב-$2.6 מיליארד, כולל $1.2 מיליארד בהשקעות זרות ישירות.

 מדינת סטארט-אפ

עם 3,000 סטארט-אפים, דוח התחרותיות העולמי 2000 דירג את ישראל במקום השני אחרי ארה"ב במספר הסטארט-אפים והמקום הראשון ביחס לאוכלוסיה. משקל הסטארט-אפים של התמ"ג היה 3% בשנת 2000, לעומת 0.4% בשנת 1997. הנתונים המקבילים עבור ארה"ב היו 0.3% ו-0.1%, בהתאמה. ישראל הייתה מדורגת גבוה מבחינת מספר המהנדסים והחינוך, אך גרועה מבחינת התשתיות הפיזיות, מצב שהממשלה מנסה לתקן.

ישראל דורגה במקום השני בהוצאות למו"פ אזרחיות כאחוז מהתמ"ג, עלתה מ-2.7% בשנת 1994 ל-4.2% בשנת 1999. סך ההוצאה למו"פ בשנת 2000 הייתה $4.2 מיליארד ו-23.9 מיליארד ש"ח על הוצאה למו"פ אזרחית בשנת 2001. עלייה מהירה יותר מהתמ"ג בשנות ה-90, בעיקר הושקעו בהייטק, אך גם בחקלאות, ייצור וביוטכנולוגיה.

 השלבים הבאים

בכל דיון על עתיד ההייטק הישראלי, נוטות לצוץ הנקודות הבאות:

• הגורם המגביל את צמיחת המגזר הוא מחסור במהנדסים ומנהלים. למרות שתכניות ההכשרה באוניברסיטאות, במכללות ובקורסי הסבה בחסות הממשלה והתעשייה התרחבו, בתוספת הניסיונות להרחיב את מאגר העבודה על ידי פגיעה בקהילות חרדיות (חרדיות) ואחרות, הביקוש ממשיך לעלות על ההיצע, גם בעקבות הקיצוצים עקב משבר ההייטק מאז אמצע שנת 2000. הדרישה לאפשר כניסת מהנדסים ומתכנתים זרים מיומנים למגזר ההיי-טק פחתה, הנושא עשוי להופיע מחדש כאשר התעשייה תתאושש ואם מאגר העבודה הישראלי יישאר לא מספיק.
• התעשייה צריכה להתגבש באמצעות מיזוגים של חברות.
• צריך לבדוק את תפקיד הממשלה. רבים טוענים כי התמיכה הממשלתית במו"פ אזרחי אינה מפלה מספיק, וכתוצאה מכך משאבים כספיים ואנושיים מתפזרים דליל מדי.
• רפורמת מס כדי להקל על מיזוגים ורכישות, לתגמל טוב יותר עובדים ולעודד השקעות זרות. למרות שהושגה התקדמות בנושאים אלה, נותרו אבני נגף.
• כיוונים חדשים: ביוטכנולוגיה ומכשור רפואי נתפסים כתחומים מגיעים. בעוד שישראל נמצאת במיקום טוב לנצל אותו, עם מוסדות מדעי החיים ומחקר רפואי מצטיינים, משמעות הדבר היא יציאה מהסימביוזה הצבאית-תעשייתית שעשתה כל כך הרבה כדי לקיים את פיתוח ההייטק עד כה. עם זאת, לישראל יש מספר סטארט-אפים וחברות מצטיינים וצומחים בתחומים אלו, לרבות רישומים חדשים רבים בנאסד"ק ובבורסות אירופה. ישראל מדורגת במקום השלישי בעולם בסטארט-אפים בתחום הביוטכנולוגיה.
• בשנת 2000 היו בישראל 160 חברות ביוטכנולוגיה ו-400 מכשור רפואי, לעומת 25 בשנת 1988, המעסיקות 4,000 עובדים והניבו $800 מיליון מחזור. 20 חברות נסחרות בבורסה, מחציתן בארה"ב ומחציתן באירופה. ההשקעה בביוטכנולוגיה גדלה בהתמדה, והסתכמה ב-$1.7 מיליארד בשנת 2000, כולל כ-$200 מיליון בהון סיכון. בישראל פועלות 15 קרנות הון סיכון בתחום מדעי החיים.

 כמה דמויות

• בשנת 2000, יצוא מוצרי היי-טק היווה 55% מכלל היצוא, לעומת 23% בשנת 1991. יצוא רכיבי תקשורת אלקטרוניים, רכיבים אלקטרוניים, ציוד רפואי ותוכנה ומוצרי IT הגיע לשיא של למעלה מ-$13 מיליארד, לפני תחילתו של השיא. משבר הטכנולוגיה בסוף שנת 2000 גרם להתכווצות חדה בייצוא ובייצור.
• בשנת 2000 הועסקו 195,000 איש במגזרי ההייטק השונים, לעומת 148,870 איש בעשור קודם לכן. הביקוש למהנדסים וטכנאים מוערך בכ-2,000-3,000 בשנה. המוסדות האקדמיים השונים מספקים כיום 1,000-1,300.
• ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי הסתכמה ב-23.9 מיליארד ש"ח (מעל $5 מיליארד) בשנת 2001, 4.2% מהתמ"ג. ההוצאה על מו"פ אזרחי נותרה יציבה למרות המיתון מאז שנת 2000, אם כי ההתמקדות במחקר עברה מאינטרנט ותוכנה לתחומים חדשים כמו ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה. מוצרים כימיים וכימיים, רכיבים אלקטרוניים, רכיבי תקשורת, פיקוח, ניטור וציוד רפואי היוו 87% מהוצאות מחקר ופיתוח תעשייתי ב-2001.
• ישראל מנפיקה את המספר הגדול ביותר של חברות בארה"ב אחרי ארה"ב עצמה וקנדה. לפי נתוני בנק ישראל, ההשקעות של תושבי חוץ הסתכמו ב-$9.4 מיליארד בשנת 2000, לעומת $3 מיליארד בשנת 1995. חברות ישראליות גייסו $4.2 מיליארד בחו"ל בשנת 2000, בעיקר בנאסד"ק, אך כולל גם $800 מיליון שגויסו בבורסות אירופה . נתון 2000 הוא פי 13 מהסכום שגויס רק חמש שנים קודם לכן, ב-1995, המשקף את הצמיחה העצומה של ההיי-טק הישראלי ואת הופעתו כשחקן עולמי. השקעות זרות וגיוס הון על ידי חברות ישראליות בחו"ל צנחו מאז לשבריר מהנתון של שנת 2000.