איך נתניהו יכול להתאושש מהחישוב השגוי שלו בסיפוח הגדה המערבית

אם מנהיג ישראל, בנימין נתניהו, היה מקיים את המועד האחרון שלו ב-1 ביולי לסיפוח חלק מיהודה ושומרון (הגדה המערבית), ברברה טוכמן המבריקה, אילו הייתה בחיים היום, הייתה צריכה להוסיף פרק נוסף לקלאסיקה שלה "ה מצעד האיוולת." בחוכמה, כשכמעט כל העולם מוכן להוריד את הבום על ישראל, בתקופה של מצוקה כלכלית קשה, ביבי נסוג מהתהום. 

ראש הממשלה מצחצח את כישלונו לקיים את התחייבותו בתגובה כמו "הזמן נגמר". מטבע הדברים, מחנה הסיפוח של הימין הקיצוני, בראשות חברי הכנסת איילת שקד ונפתלי בנט, סוחבים את ביבי על הגחלים. עם זאת, הרוב המכריע של הישראלים, רבים מהם ליכודניקים כעת מחוסרי עבודה עקב נגיף הקורונה, אינם נסערים - אולי גם הם נשמו לרווחה. 

אפילו ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, ידיד ישראל, פרסם מכתב גלוי ב"ידיעות אחרונות", העיתון הבולט של ישראל. ג'ונסון כתב כי הוא "חושש שהצעות הסיפוח לא יצליחו להבטיח את גבולותיה ארוכי הטווח של ישראל ויהיה מנוגדים לאינטרסים ארוכי הטווח של ישראל. ” 

אבל היוקרה ארוכת השנים של ביבי לא נפגעה עד כה - הוא הזהיר זה עתה את שותף הקואליציה בני גנץ, ממפלגת כחול לבן, שהוא מוכן ומוכן ללכת לבחירות נוספות אם גנץ ימשיך להטיל ספק בטיפולו של נתניהו בנושא. משבר COVID-19. בהתחלה, כשהתמודד בהצלחה עם המגיפה עם סגירות קשות, ביבי גישש את הכדור על ידי הסרת ההגבלות מוקדם מדי. 

הגל השני רק התאושש בנקמה. אז, זה חזרה ללוח השרטוט, והטלת מגבלות חדשות שהאפילו על סוגיית הסיפוח. סלע המחלוקת העיקרי הוא ששר הביטחון גנץ דורש ממנגנון ההגנה האזרחית של צה"ל למלא תפקיד גדול יותר במלחמה בגל החדש של נגיף הקורונה. 

באור הזרקורים, ישנם קרוב למיליון ישראלים שאיבדו את מקום עבודתם, בעוד שהמשאבים הכספיים של הממשלה להענקת סיוע אוזלים במהירות. בזמן קצר מאוד, התשלומים השוטפים למובטלים הישראלים יתייבשו כליל. בשלב מוקדם, ישראקאסט הציעה צעד דרמטי ומרחיק לכת כדי לעזור לחסרי עבודה לשרוד. 

רקע היסטורי…

למשק הישראלי, על בסיס נטיותיו הסוציאליסטיות, יש מספר גבוה יחסית של עובדים בשכר הציבורי לא רק בשירות המדינה אלא גם בשל הפיקוח הציבורי על מיזמי ענק כמו חברת החשמל, רשות המים וכדומה. שימו לב שכשנתניהו כיהן כשר האוצר לפני כמעט שני עשורים תחת ראש הממשלה דאז אריאל שרון, ביבי טבע את האמרה האייקונית הזו: "זה כמו אדם רזה עם כתפיים צרות שצריך לשאת על הגב בן זוג עם עודף משקל מהמגזר הציבורי!"

בואו נחפור לעומק. המציאות הנוכחית היא שכ-700,000 עובדי המגזר הציבורי, המוערך, כמעט ולא נלחצו כלכלית על ידי הקורונה. הם ממשיכים למשוך את אותן משכורות חודשיות, או אם הם בפנסיה, את הפנסיה שלהם. מצד אחד, ישראלים רבים איבדו את פרנסתם, אולי את בתיהם, ואולי את עתידם, אבל מצד שני, עובדי המגזר הציבורי ממשיכים כרגיל. 

ולישראל, יש לשקול גורם מפתח נוסף לאור האיום המתמיד על עצם קיומה מצד המדינה המוסלמית הקנאית איראן. הדבר מצריך הקרבה של צעירים ישראלים שבגיל 18 צריכים לתרום במשך שנתיים לשירות צבאי אינטנסיבי בצה"ל (יהודים חרדים ואזרחים ערבים ישראלים פטורים). בנוסף, לאחר מכן, הם חייבים גם לעשות חודש או משהו מילואים במשך 20 השנים הקרובות לערך. מאז תקומתה של המדינה היהודית ב-1948, תחושת החובה הפטריוטית הזו הייתה מקור מרכזי לכוחה של ישראל כעם מאוחד. השורה התחתונה היא שרבים מאחינו ואחיותינו לנשק, שלא באשמתם, עלולים להפוך לאביונים בזמן שאזרחים ישראלים אחרים ממשיכים את חייהם הכלכליים הרגילים. ודאי יש לתקן מיד את מצב העניינים המצער הזה.

לזכותו ייאמר שר האוצר ישראל כץ הכריז: "עובדים במגזר הציבורי חייבים לתרום גם בזמן חירום לאומי זה". במילים אחרות, אתם וחבר'ה חייבים להיות מוכנים לקבל קיצוץ בשכר כדי לעזור לחלץ את האזרחים שלכם. 

עכשיו, אם נמשיך את הגישה הזו קדימה, מה עם החתולים השמנים בחברות הפרטיות ה"היי-טק" המשגשגות בישראל ושאר חברי כוח העבודה במגזר הפרטי? לא צריך להיות אלן גרינשפן כדי להבין שישראל צריכה כעת תוכנית התרסקות חירום במלחמת ההישרדות הכלכלית הזו. ודאי שר האוצר לשעבר נתניהו מודע לכך, וביכולתו הכלכלית הוא צריך לרכז כעת את כל מרצו במענה כלכלי מתאים. שוב, יש לזכור שרוב מחוסרי העבודה בישראל הם כנראה ליכודניקים שישמחו לקבל תמיכה כספית ממשלתית במקום להיות מוקצה לסיפוח. חוץ מזה, יהיה הרבה זמן אחר כך להחיות את נושא הסיפוח - יהודה ושומרון לא הולכים לשום מקום.