ישראל ואתיופיה - מה השתבש!

זה היה אחד הפרקים הזוהרים ביותר בתולדות מדינת היהודים, שראשיתו 3,000 שנה. הקהילה היהודית באתיופיה, אולי "השבט האבוד של דן", הוצאה ממדינה מוכת המלחמה אתיופיה על ידי סוכני המוסד במסע מסוכן לסודאן השכנה. משם עלו עשרות אלפי גברים, נשים וילדים על מטוסים ישראליים שהטיסו אותם למקום מבטחים בבית אבותיהם, ישראל. למרבה הצער, חלק מהקשישים, ואפילו תינוקות וחולים, לא הצליחו אבל מתו בדרך. מבצעי "שלמה" ו"משה" זכו להצלחה מרהיבה. יהודי אתיופיה אלה התקבלו בזרועות פתוחות על ידי עם ישראל. הם הגיעו רק עם הבגדים על הגב, וקמפיין ציבורי קרא למשפחות ישראליות לתרום בגדים. הייתה תגובה נפלאה. ישראל הוכיחה שוב שהיא מולדתם של היהודים, בכל צבע, בכל רקע.

אז מה השתבש? 

מדוע כמה עשורים אחר כך יצאו לרחובות אלפי יהודי אתיופיה הזועמים, רובם צעירים מהדור הראשון, בפיצוץ שזעזע את המדינה. המוקד היה נתיבי איילון בתל אביב – מרכז הארץ, בו עוברים מדי יום מאות אלפי כלי רכב. המפגינים הביאו לעצירת תנועה, כפי שעשו בכניסה לירושלים ולכמה אזורים נוספים בארץ. בשעות הראשונות משטרת ישראל, שהזעיקה תגבורת, נענתה מאחור ונתנה למפגינים לפוצץ קיטור. מאוחר יותר באותו ערב הם נצטוו להתערב כשההפגנה הפכה להתפרעות, עם הצתת כלי רכב, עימותים אלימים ועשרות מפגינים ושוטרים נפצעו. מספר משני הצדדים, כולל כמה כתבים במקום, נזקקו לטיפול בבית החולים. בן לילה ישראל נכנסה למצב של הלם.

הטריגר היה מוות הירי האחרון של הנער האתיופי, סולומון טקה. באזור תל אביב ראה לנכון שוטר לא בתפקיד להתערב בחבורת צעירים אתיופים, שלדעתו מעוררים מהומה ציבורית. השוטר שלף את אקדחו וירה יריית אזהרה לעבר הקרקע לעיני בני הנוער. זה התפרץ ופגע בראשו של סולומון והרג אותו. השוטר נמצא כעת בחקירה. זה היה הצעיר האתיופי ה-11 שנהרג על ידי משטרת ישראל בחמש השנים האחרונות.

הפעם זה היה הניצוץ שהדליק את התופת שלאחר מכן. האתיופים הזועמים הכריזו, "מספיק!" הם טענו כי משטרת ישראל מייחסת זה מכבר את יהודי אתיופיה ל"יחס מיוחד" - זה היה לא פחות מאפליה משטרתית ואכזריות כלפי הקהילה האתיופית בכללותה. יש להם מקרה ועכשיו הביעו את דעתם. כלי התקשורת גיבו אותם בדיווחי עדי ראייה על אפליה מושרשת במגזרים אחרים בחברה הישראלית. למשל, אפילו הצהרות של רופאים ואחיות יוצאי אתיופיה שהעידו כי חלק מהמטופלים הישראלים מסרבים להיות מטופלים על ידם.

ואבוי, כמו תמיד, המקרה עם פקידי ממשל. ראש הממשלה נתניהו, שר המשטרה גלעד הרדן התחייבו לעשות יותר, ולא נעשה מספיק, כדי לסייע להשתלבות האתיופים. הם מתחייבים לעשות יותר לאחר שהסוס יבריח אם ייבחר מחדש בהצבעה בספטמבר.

אבל צריך גם להסתכל יותר לעומק על מה שקרה. כיום, יהודי אתיופיה מונים כ-140,000 לכלל האוכלוסייה היהודית-ערבית המונה 9 מיליון. ישר, הם נסחפו מאפריקה של העולם השלישי אל "אומת ההיי-טק". ישראל היא אחת המדינות האלקטרוניות ביותר על פני כדור הארץ. יש יותר סמארטפונים לנפש, וכל מי שאין לו מחשב נייד (כולל אני) נחשב לא-על הכדור. זו הייתה משימה לא פשוטה עבור יהודי אתיופיה להשתלב בחברה הישראלית, ואין לזה שום קשר לצבע. זה מתחיל בחינוך מגיל הפעוטות. כך למשל, ילדים יוצאי אתיופיה לא למדו בגן לפני עלייתם לכיתה א', כמו כל ילד ישראלי אחר. וכמובן, מטרת הגן היא לתת לילדים זינוק לקריירה האקדמית שלהם. (גיל הרך הזה חל גם על העלייה הגדולה הרבה יותר לישראל מברית המועצות לשעבר.) הוקמו גנים מיוחדים לילדים האתיופיים הצעירים שלא דיברו עברית. אבל זה התפרש על ידי כמה אתיופים כאפליה. בקיצור, זו הייתה משימה לא פשוטה עבור יהודי אתיופיה להשתלב בחברה הישראלית בגלל היעדר כישורים בעבודה. זה, כמובן, מוביל לתחושה של אפליה כוללת.

קחו זאת בחשבון, בשנות ה-90 עלו לישראל מרוסיה למעלה ממיליון יהודים רוסים. כמעט בן לילה הם השתלבו בחברה הישראלית כי אכן היו להם כישורים נדרשים. ראש הממשלה אריאל שרון הורה אז על כל המוסדות להקצות מקומות עבודה לעולים אלה. למשל, רדיו וטלוויזיה ישראלים, כמה מהגרים מרוסיה קיבלו משרות טובות כטכנאי רדיו וטלוויזיה. זה תקף גם לגבי רופאים ואחיות מהגרים מרוסיה, ובכל המשק. כבר אז, אנשי המקצוע הרוסים נאלצו לעבור הכשרה נוספת כי הם לא עמדו בקריטריון של הסטנדרטים הרפואיים של ישראל. בקיצור, המהגרים הרוסים עלו על הקרקע כי היו להם כישורי עבודה והשכלה מתקדמת. ולמרבה הצער, זה לא המקרה עם יוצאי אתיופיה החדשים. וכך, התהליך ממשיך. המהגרים הרוסים עם עבודה ראויה ומשכורות טובות יכלו לממן משכנתאות לדירות באתרי בנייה מתוכננים. זה גם תרם לתחושת האפליה של האתיופים והצורך לבצע עבודות זונות.

מעגל הקסמים נמשך, המוביל להאשמות מוצדקות של פרופיל משטרתי של יוצאי אתיופיה. משטרת ישראל טוענת כי העבירה הכשרה מיוחדת לשוטרים כיצד להתמודד עם האוכלוסייה האתיופית. למרות זאת, חלק גדול מיהודי אתיופיה חשים שהם מופלים לרעה על ידי משטרת ישראל. הדבר הצביע על כך שהחברה הישראלית כולה, לא רק המשטרה, לא "התמודדה כראוי" עם המצב. עם זאת, השורה התחתונה היא שגם סוכנויות ממשלתיות וגם הציבור הישראלי בכללותו, והקהילה האתיופית בפרט, חייבים כולם לקחת צעד אחורה ולשקול ברצינות כיצד לתקן את מה שהשתבש. זה, בעיני רוחנו, יקרה כעת כי הרוב המכריע משני הצדדים רוצים שזה יקרה.