הסכם השלום בין ישראל למצרים

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא מצרים אנואר סאדאת חותמים על הסכם השלום בין שתי המדינות.

Begin, Carter and Sadat
בגין, קרטר וסאדאת

הסכמי קמפ דייוויד בין ישראל למצרים ב-1978 הובילו לשלום במשא ומתן בין שתי המדינות הללו, שנחתם בוושינגטון ב-26 במרץ 1979, הראשון בין ישראל לבין כל אחת משכנותיה הערביות. לישראל הייתה מדיניות עקבית מאז הקמתה ב-1948 שקראה למשא ומתן ישיר, אחד על אחד כשיטת פתרון המחלוקות עם מדינות ערב, אבל עד שסאדאת הביא את מצרים לשולחן אף מדינה ערבית לא הייתה מוכנה אפילו לדבר איתה. יִשְׂרָאֵל.

מנחם בגין ואנואר סאדאת חלקו את פרס נובל לשלום לשנת 1978 על ההסכמים ההיסטוריים שלהם. עם זאת, היוזמה הייתה רחוקה מלהיות פופולרית כלל במדינות ערביות אחרות או אפילו במדינתו של סאדאת עצמו, מצרים. מדינות ערביות אחרות, ובעיקר הפלסטינים, ראו בהסכם של מצרים עם ישראל דקירה בגב, שמותירה אותן חלשות יותר ועם פחות מינוף מיקוח נגד ישראל. ללא מצרים, ל"חזית הערבית המאוחדת" לא הייתה אמינות. סאדאת הפך מבודד בעולם הערבי ולא פופולרי יותר ויותר בבית, תנאים שהובילו לבסוף ההתנקשות בו ב-1981.

Menachem Begin
מנחם בגין

הסכם השלום בין ישראל למצרים נחתם בוושינגטון ב-26 במרץ 1979. הוא מכיל תשעה סעיפים, נספח צבאי, נספח העוסק ביחסים בין הצדדים, פרוטוקול מוסכ המפרש את עיקרי האמנה, ביניהם סעיף 6, לוח הנסיגה, חילופי שגרירים, סידורי אבטחה והסכם המתייחס לשיחות האוטונומיה. הנושא האחרון נכלל במכתב שפנו הנשיא סאדאת וראש הממשלה בגין לנשיא קרטר.

במזכר הסכם נפרד בין ישראל לארה"ב, מיום אותו היום, פירטה ארה"ב את התחייבויותיה כלפי ישראל במקרה שהאמנה תופר, את תפקיד האו"ם ואת האספקה העתידית של סיוע צבאי וכלכלי לישראל.

Arrival of Egyptian president Sadat at Ben-Gurion Airport
הגעתו של נשיא מצרים סאדאת לנמל התעופה בן-גוריון

תנאי האמנה חייבו את שתי המדינות להפסיק כל פעילות עוינת ולפרז את סיני. ישראל נסוגה לגבול שלפני 1967, ויתרה על בסיסים צבאיים, התנחלויות, כבישים ותשתיות אחרות וכן על שדות הנפט בסיני. ישראל, שהייתה שוב ושוב יעד למצורי ספינות, תקיפות צבאיות והתקפות טרור שבוצעו מסיני, הקריבה קורבנות כלכליים ואסטרטגיים גדולים בהרבה בוויתור על סיני מאשר מצרים עשתה ב"נרמול" היחסים עם ישראל.

בין שתי המדינות נקבע גבול בינלאומי קבוע. בנוסף, החל תהליך של נורמליזציה, הכולל חילופי נציגים דיפלומטיים והסכמים הדדיים בתחומי המסחר, הכלכלה, התיירות והדואר.

מאז החתימה על האמנה, מצרים עמדה בהתחייבויותיה, גם לאחר שהנשיא סאדאת נרצח על ידי קיצונים מוסלמים. הסכם השלום בין ישראל למצרים הוקע על ידי כל שאר מדינות ערב ולא הושגה התקדמות נוספת לקראת סיום הסכסוך הישראלי-ערבי עד לוועידת מדריד ב-1991.

חזרה למעלה