ראש הממשלה ביבי נתניהו היה צריך לדעת יותר טוב - אבל הוא לא ידע. כעת הוא ניהל את המהומה הדיפלומטית הגדולה ביותר של ישראל מזה שנים. ביבי ידע שנשיא ארה"ב ברק אובמה יורה עליו, ובכל זאת הוא התעקש לרקוח חוק התיישבות מגוחך כדי לפייס ארבעים משפחות בהתנחלות עמונה. זאת גם לאחר שבית המשפט העליון של ישראל עצמו קבע שהוא נבנה על אדמה ערבית פרטית, בניגוד לחוק הישראלי והבינלאומי כאחד. במקום זאת, ביבי נכנע למתנחלים הקשוחים שעכשיו, בחוכמתם האינסופית, הסכימו להתפנות בשלום.
אז מה עשה ראש הממשלה? הוא נתן להסיע את עצמו על ידי שרי הממשלה הן בליכוד והן במפלגות הבית היהודי לאשר חוק חדש שימנע פינוי של התנחלויות אחרות שנבנו גם הן על קרקע פלסטינית פרטית. זה נקרא חוק 'הסדרה'. הבעיה היחידה היא שזה פתח את הדלת למועצת הביטחון של האו"ם לקבל החלטה משלה - כזו שמוציאה מחוץ לחוק את כל הדיור הישראלי שנבנה בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים. מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, שטח זה נחשב לנושא למשא ומתן בשיחות השלום בין ישראל לפלסטינים. כעת שקלה מועצת הביטחון של האו"ם ואמרה למעשה כי כל הגדה המערבית שייכת לפלסטינים עבור מדינתם העתידית. ביבי האמין שנשיא ארה"ב ברק אובמה, למרות הדם הרע ביניהם, יטיל שוב וטו בארה"ב. אבל עבור אובמה, לספוג את השמש בהוואי, זה היה טוב מכדי לפספס; הוא אמר לשגרירה סמנתה פאוור פשוט להימנע. התוצאה הייתה מפולת של 14-0 להחלטה הפרו-פלסטינית. ביבי פוצץ את זה בגדול והנשיא הפלסטיני מחמוד ניצח בנוקאאוט.
מאז 1967, כל תשעת ראשי הממשלה של ישראל הצליחו לנווט מסלול דיפלומטי שיכול לסמוך על וטו אמריקאי שיחסום כל ניסיון פלסטיני להימנע ממשא ומתן עם ישראל על הגבול העתידי. לעתים הדרך הייתה סלעית, אך עד כה דחתה מועצת הביטחון של האו"ם ניסיונות חוזרים ונשנים של הפלסטינים להימנע מלדבר עם ישראל. זוכרים איך אריאל שרון אפילו שכנע את הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש למסור מסמך הקובע שגושי ההתנחלויות ליד ירושלים, כמו גוש אמונים, מעלה אדומים ואפילו אריאל צריכים להישאר לצמיתות בתוך ישראל? כעת ביבי הצליח להעמיד סימני שאלה אחרי שכונות ירושלמיות כמו רמת אשכול, הגבעה הצרפתית, רמות וגילה בסימן שאלה. קחו זאת בחשבון: על פי החלטת האו"ם אפילו הכותל המערבי של בית המקדש הראשון והשני לא יהיה ממוקם בתוך המדינה היהודית. עבור כל הישראלים, כולל אנשי שמאל, זה מטריד.
כמובן שביבי פגע בגג. אפילו בערב שבת, כשהפעילות הפוליטית נעצרת, פרסם ראש הממשלה הזועם הפרכה נמרצת להחלטה:
"ישראל דוחה את ההחלטה האנטי-ישראלית המבישה הזו ולא תעמוד בתנאיה. בתקופה שבה מועצת הביטחון לא עושה דבר כדי לעצור את הטבח של חצי מיליון בני אדם בסוריה, היא מתנגדת בצורה מחפירה לדמוקרטיה האמיתית האחת במזרח התיכון.
אבל סמנתה פאוור האמריקאית התחננה להבדיל:
"היום אישרה מועצת הביטחון מחדש את הקונצנזוס הקבוע שלה שלהתנחלויות אין תוקף משפטי".
והיא הוסיפה:
"אחד (זהו ביבי) לא יכול במקביל להרחיב את ההתנחלויות הישראליות ולתמוך בפתרון שתי מדינות בר-קיימא שיסיים את הסכסוך".
הבעיה היא שביבי בעצם חשב שהוא יכול ולהתחמק מבניית התנחלויות ולא עושה כלום כדי לקדם את השלום. למעשה, הוא נהיה גדול מדי בשביל הבריחים שלו. בג"ץ ניסה לומר לו אחרת. כך עשו ליכודניקים לשעבר כמו ח"כ בני בגין, דן מרידור, ובוודאי ח"כ (כיום העבודה) ציפי לבני. שר הביטחון הוותיק שלו אהוד ברק לקח זריקות לראש הממשלה בניסיון להראות את איוולת דרכיו, אך ללא הועיל. המבקרים האלה אמרו לביבי שהוא מחזיק בכל הקלפים וכל העולם מצפה ממנו להציע כמה הצעות לפלסטינים גם אם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן לא רוצה באמת לחפש שלום.
גם שרי הליכוד שעזרו להכניס את ישראל למבוי סתום הדיפלומטי הזה מפציצים את אובמה על כך שמכר את ישראל כדי להסתדר עם נתניהו. שאלה - אז אם כולם ידעו שאובמה ינסה לארוב לביבי בימים האחרונים של כהונתו, הדבר החכם היה לעשות קצת ויתור לפלסטינים. צעד פייסני כזה היה מקשה על אובמה לשדוד את ביבי בסמטה חשוכה של האו"ם. אבל מנהיג הבית היהודי נפתלי בנט, קנאי התנחלויות אם היה, נשם בצווארו של ביבי בקואליציה. ביבי, מחשש לאבד את תומכי הימין, הלך עם חוק ההסדרה - הפוליטיקה הפנימית גוברת על האינטרס הלאומי, כביכול.
נתניהו סומך כעת על טראמפ כדי לחלץ את ערמוני ההתנחלות מהאש. הנשיא הנבחר מצדו פרסם תגובה סתמית המבקרת את אובמה:
"דברים באו"ם יהיו שונים אחרי ה-20 בינואר".
לאחר השבת השתוללה סופת האש בישראל. יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג מהעבודה (כיום המחנה הציוני) קרא לביבי להתפטר כתוצאה מהחלטת האו"ם הפוגעת כל כך במדינה היהודית ובשיחות השלום העתידיות עם הפלסטינים. הרצוג אמר שהוא ועמיתיו מזהירים את ראש הממשלה זה מכבר שזו תהיה תוצאה של גרירת רגליים. למעשה, הרצוג אפילו ניסה להצטרף לקואליציית הימין של ביבי כדי למנוע את מה שהתרחש כעת באו"ם. זהו הנושא המיועד של אופוזיציית המרכז והשמאל:
אמרנו לכם - נתניהו הכניס אותנו לתיקון הזה בכך שעמד באמצע הכביש ולא עשה דבר מלבד לבנות התנחלויות. עכשיו הוא נדרס ואנחנו ממש לידו'.
תהיה דרישה לישיבת כנסת דחופה שבה חברי האופוזיציה ילכו אחרי ביבי בפטיש ובמלקח. הדבר היחיד הוא שהעבודה (המחנה הציוני) צריך הוא מנהיג דינמי שיכול להוביל את המטען, והאמת היא שיצחק הרצוג לא עומד במשימה. מנגד, הימין הקיצוני דורש "תגובה ציונית הולמת" להחלטת האו"ם - בנט מציע לספח את קהילת מעלה אדומים שליד ירושלים בגדה המערבית, והוסיף כי "החלטת האו"ם הזו תיגמר לפח האשפה. של היסטוריה!'. מדברים כמו קנאי מתנחלים אמיתי שמתגורר בשכונת האמידה בתל אביב.
גם נתניהו הלך בדרך המלחמה. הוא החזיר את שגרירי ישראל בניו זילנד ובסנגל וביטל תוכנית סיוע חוץ לסנגל. שתי מדינות אלו הגישו את ההחלטה במועצת הביטחון. נתניהו גם ביטל את ביקורו הקרוב בישראל של נשיא אוקראינה לאחר שמדינה זו הצביעה בעד ההחלטה. ראש הממשלה גם ביטל תשלומים ישראליים בסך $30 מיליון דולר לגופי האו"ם הנוקטים במדיניות אנטי-ישראלית בוטה. אבל מה לגבי צעדי ענישה נגד רוסיה, צרפת ובריטניה, שגם הצביעו בעד ההחלטה? המדינות האלה פשוט גדולות מכדי להתעסק איתן. וזו האמת של הפוליטיקה הבינלאומית שכנראה שביבי, בנט ושאר הימין הקיצוני הישראלי לא מבינים. הגודל חשוב באו"ם ובזירה הבינלאומית.
- אם אתה ארה"ב אתה יכול להפציץ שטיח בווייטנאם, ולהפציץ לעזאזל את עיראק או מה שזה לא יהיה
- אם אתה רוסיה אתה יכול להפציץ בכוונה אזרחים סורים, לפלס את צ'צ'ניה, לפלוש לאוקראינה
- אם אתה סין אתה יכול פשוט להתפרץ לטיבט הקטנטנה ולשלוח את הדלאי לאמה אריזה
- אם אתה בריטניה אתה יכול לשלוח ארמדה 8,000 מייל לפוקלנד מול חופי ארגנטינה כדי להגן על כ-2,900 אזרחים בריטים ו-500,000 כבשים.
אבל אם אתה ישראל זעיר שנלחם על הישרדות במערבולת של מרחץ דמים מוסלמי, אתה חייב לשים לב ל-P's ו-Q's שלך - ובוודאי ביבי, אל תהיה גדול מדי בשביל הבריונים שלך! כמו אי פעם לנסות להתמודד עם נשיא ארה"ב! בעניין הזה, זכור את ראש הממשלה לשעבר אריק שרון, לקוח הרבה יותר קשוח מביבי נתניהו. פעם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' וו.בוש לקח אותו בזרועו ואמר לו משהו כמו: 'עכשיו תקשיב אריק אני בטוח שתבין שאני צריך תמיכה מהמעצמות הגדולות למלחמה שלי בעיראק אבל הם רוצים ישראלי-פלסטיני תוכנית שלום בתמורה'. ספק אריק לקח את הרמז אבל הוסיף סייג אחד - הסעיף הראשון של תוכנית השלום של מפת הדרכים היה סעיף שהתעקש במונחים לא ברורים שהפלסטינים חייבים להפסיק את כל התקפות הטרור על ישראל. שום דבר אחר לא יידון אלא אם כן ועד שזה יקרה. כמובן שעצירת הטרור נגד היהודים הייתה בלתי מקובלת לחלוטין על הפלסטינים ולכן מפת הדרכים הושלכו בצד הדרך. ביבי צריך ללמוד מאריק שגיער פעם:
'ביבי, לפעמים אני חושב שיד שמאל שלך לא יודעת מה יד ימין שלך עושה!'
מטבע הדברים הפלסטינים קופצים משמחה לאחר שביבי העניק להם ניצחון על מגש הכסף.
לסיכום: החלטת האו"ם הצהרתית יותר מכל דבר אחר כיום. הוא לא מזכיר את סעיף פרק 7 שעלול לכלול סנקציות כלכליות על ישראל. ראש הממשלה נתניהו מתריס, אבל הוא צפוי להמתין עד שטראמפ ייכנס לתפקידו לפני שייקח תגובה דרמטית נוספת.
עִבְרִית 
English