ישראל טל (1924 – 2010)

ישראל טל (13 בספטמבר 1924 - 8 בספטמבר 2010), הידוע גם בשם טליק, היה אלוף בצבא ההגנה לישראל (צה"ל) הידוע בידע שלו בלוחמת טנקים ובהובלת פיתוח טנק המרכבה של ישראל.

את שירותו הצבאי החל טל בבריגדה היהודית של הצבא הבריטי, שירת באיטליה במהלך מלחמת העולם השנייה. לימים שירת כקצין זוטר במלחמת העצמאות, היה מפקד חטיבה במלחמת סיני 1956, מפקד אוגדת שריון בחצי האי סיני במלחמת ששת הימים ומפקד החזית הדרומית בשלבי הסיום של מלחמת יום הכיפורים. ישראל טל נפטר ברחובות ב-8 בספטמבר 2010.

בשנת 1970 החליטה ישראל שהיא זקוקה ליכולת עצמאית של בניית טנקים עקב אי ודאות במכירות לחו"ל מסיבות פוליטיות. ישראל טל הוביל צוות פיתוח שלקח בחשבון את מאפייני שדה הקרב של ישראל ואת הלקחים שנלמדו ממלחמות קודמות, והחל בפיתוח ובניית טנק המרכבה הישראלי. לאחר סיומה הרשמי של מלחמת יום הכיפורים, קיבל טל, שכיהן כמפקד חזית הדרום, הוראה מהרמטכ"ל דוד אלעזר ושר הביטחון משה דיין לתקוף את הכוחות המצריים. טל סירב למלא אחר הפקודה, התעקש כי מדובר בצו לא אתי וביקש אישור למתקפה המבוקשת מראש הממשלה ובית המשפט העליון. אישור כזה מעולם לא הגיע. טל ניצח בוויכוח, אך סירובו למלא את הפקודה הבלתי חוקית כעניין מעשי חיסל את הסיכוי להיות מועמד לתפקיד הרמטכ"ל לרשת את האלוף אלעזר.

טל היה היוצר של תורת השריון הישראלית שהובילה להצלחות הישראליות בסיני במלחמת ששת הימים. זמן רב לאחר משבר סואץ, טל ארגנה את השריון לגורם המוביל של צבא ההגנה לישראל, המאופיין בניידות גבוהה ותקיפה בלתי פוסקת. החל משנת 1964 השתלט האלוף טל על חיל השריון הישראלי ואימן מחדש את כל התותחנים הישראלים לפגוע במטרות מעבר ל-1.5 ק"מ. בשטח פתוח, ירי כזה למרחקים ארוכים הוכיח את עצמו חיוני להישרדות חיל השריון הישראלי למלחמות הבאות. הניידות שלו נחשבת דומה למלחמת הבזק הגרמנית ורבים סבורים שהיא התפתחות של טקטיקה זו. השינוי והצלחתו של טל ב-1967 הביאו את צה"ל להרחיב את תפקיד השריון. עם זאת, זה הביא להפחתת תשומת הלב להיבטים פחות זוהרים, אך חיוניים אחרים של הצבא, כמו חיל הרגלים. בעקבות מתקפת הפתע ב-1973, התמקדות מופרזת זו בשריון התקפי פגיעה מהירה הותירה את צה"ל באופן זמני ללא יכולת הגנתית מספקת. רק בשלבים האחרונים של המלחמה פרץ השריון והראה את הפוטנציאל שלו; השריון של הגנרל אברהם עדן חדר את הקווים המצריים, חצה את תעלת סואץ ולמרות שסוכמה הפסקת אש, ישראל עטפה את הארמייה המצרית השלישית ליד סואץ. בעוד שצה"ל הפך לכוח מאוזן יותר מאז 1973, פיתוח תורת השריון של טל היה חשוב מאוד לצה"ל והשפיע על דוקטרינות השריון במקומות אחרים בעולם. טל ועמיתו המצרי ישבו בחול כדי לנהל משא ומתן על תנאי הפסקת האש על סיני.

לישראל טל הוענק פרס אליהו גולומב לביטחון ישראל בשנת 1961 ובשנת 1973. בשנת 1997 הוענק לטל פרס ישראל על תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינת ישראל. בשנת 1991 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 2002 נבחר ל"אביר איכות השלטון" על ידי התנועה לאיכות השלטון בישראל בקטגוריית "צבא וביטחון". תמונתו של ישראל טל מופיעה ב"חומת מפקדי השריון הגדולים" של מוזיאון פטון, יחד עם בן ארצו משה פלד, האמריקאים ג'ורג' ס. פאטון וקרייטון אברמס והפילדמרשל הגרמני ארווין רומל.