החודש יציין העולם היהודי את יום השנה המאה לאחד האירועים הכואבים ביותר בתולדות היהודים בארצות המוסלמיות - ה"טריטל" - הפוגרום בפאס, מרוקו שהתרחש בין ה-17 ל-19 באפריל 1912.
כעסם של הערבים התעורר בעקבות ההסכם בין השלטונות הצרפתיים לסולטן מלאי חאפיז שהפך את מרוקו למדינת חסות צרפתית. הם ראו בהסכם זה בגידה והפנו את זעמם נגד היהודים, השעיר לעזאזל המסורתי על זעמם. המון מתפרע פלש לרובע היהודי של פאס, שדד והרס אותו ורצח כמה מתושביו. הסצנה הברברית הזו דמתה לחזון אחרית הימים. כתוצאה מכך נמלטו 12,000 תושבי מלאח, שנותרו חסרי בית במצוקה נוראית במשך שבועות.
מעבר לאובדן החיים והרכוש, השריפות שהציתו הפורעים הערבים שרפו את אוצרות בתי הכנסת וספריות עתיקות. תמונות מזעזעות תיעדו את המהומות. הם פורסמו בעיתונים ברחבי העולם ומקוממים את העולם היהודי יותר מאשר עלילת הדם בדמשק של 1840.
בניגוד לפוגרום קיצ'יניב, שהתרחש כמה שנים קודם לכן, הטריטל לא יצר יצירה ספרותית נרחבת. עם זאת תהיה זו טעות לחשוב שהטרגדיה היהודית של פאס נמחקה על ידי השגשוג שנבע מהפרוטקטורט.
פול פנטון, פרופסור בסורבון, דאג לשמר את זיכרון האירועים הללו, בספר שיופיע החודש בהוצאת מכון בן-צבי, ירושלים. הוא מציין שאירוע טראומטי זה היה גורם להגירה ההמונית של יהודי מרוקו לאחר עצמאות מרוקו.
המדיניות הקולוניאלית של צרפת הובילה לסכסוך משולש בין המערב הנוצרי, המגרב המוסלמי ויהדות מרוקו. מנקודת מבט של מאה שנה ניתן לצפות באפיזודה הכואבת הזו באופן אובייקטיבי.
הוא חושף את השותפות הערמומית בין ממשלת צרפת לחצר הסוטלאן ואת התנהלותו של הסולטן, שלא היסס להסיט את זעמו של עמו נגד אזרחיו החלשים ביותר – המיעוט היהודי. יום השנה המאה לטריטל יצוין בכנס בן יומיים: במכון בן צבי ב-16 באפריל ובמרכז דהן באוניברסיטת בר-אילן למחרת.
עִבְרִית 
English