טבח מינכן

050908terrorist_b
מחבלים רעולי פנים משקיפים למרפסת מגורי הצוות הישראלי

הטבח במינכן התרחש במהלך אולימפיאדת הקיץ 1972 במינכן, מערב גרמניה, כאשר חברי הנבחרת האולימפית הישראלית נלקחו כבני ערובה ולבסוף נרצחו על ידי ספטמבר השחור, קבוצה בעלת קשרים עם ארגון הפתח של יאסר ערפאת.

המשחקים האולימפיים ה-20 נערכו במינכן, גרמניה בשנת 1972. המתח היה גבוה באולימפיאדות אלו, משום שהן היו המשחקים האולימפיים הראשונים שנערכו בגרמניה מאז אירחו הנאצים את המשחקים ב-1936. הספורטאים הישראלים ומאמניהם היו עצבניים במיוחד; לרבים היו בני משפחה שנרצחו במהלך השואה או שהיו בעצמם ניצולי שואה.

050908hostages
בני הערובה הישראלים קהת שור ואנדרה שפיצר (מתוך ה-DVD של One Day in September)

הימים הראשונים של המשחקים האולימפיים עברו בצורה חלקה. ב-4 בספטמבר בילתה נבחרת ישראל את הערב בחוץ כדי לראות את המחזה "כנר על הגג", ולאחר מכן חזרה לכפר האולימפי לישון. קצת אחרי 4 לפנות בוקר ב-5 בספטמבר, כשהספורטאים הישראלים ישנו, קפצו שמונה מחברי ארגון הטרור הפלסטיני, ספטמבר השחור, מעל הגדר בגובה שישה מטרים שהקיפה את הכפר האולימפי.

המחבלים פנו ישר ל-31 Connollystrasse, הבניין שבו שהה הכוחות הישראליים. סמוך לשעה 4:30 בבוקר נכנסו המחבלים למבנה. הם ריכזו את דיירי דירה 1 ולאחר מכן דירה 3. כמה מהישראלים נלחמו בחזרה; שניים מהם נהרגו. כמה אחרים הצליחו להימלט מהחלונות. תשעה נלקחו כבני ערובה.

עד השעה 5:10 בבוקר, המשטרה הוזעקה והחדשות על התקיפה החלו להתפשט ברחבי העולם. לאחר מכן הפילו המחבלים רשימה של דרישותיהם מהחלון; הם רצו 234 אסירים שישוחררו מבתי הכלא הישראליים ושניים מבתי הכלא הגרמניים עד 9 בבוקר

050908athletes_b
חברי הנבחרת האולימפית של ישראל 1972, שצולמו רגע לפני יציאתם למינכן. 11 חברי הצוות שנלקחו כבני ערובה ונרצחו לאחר מכן היו: 1) שופט ההיאבקות יוסף גוטפרוינד (מוכנס), בן 40; 2) מאמן ההיאבקות משה וינברג, בן 33; 3) מרים המשקולות יוסף רומנו, בן 31; 4) מרים המשקולות דוד ברגר, בן 28; 5) מרים המשקולות זאב פרידמן, בן 28; 6) המתאבק אליעזר חלפין, בן 24; 7) מאמן מסלול עמיצור שפירא, בן 40; 8) מאמן הקליעה קהת שור, בן 53; 9) המתאבק מארק סלאבין, בן 18; 10) מאמן הסיוף אנדרה שפיצר, בן 27; ו-11) שופט הרמת משקולות יעקב שפרינגר, 51. (מתוך ה-DVD של One Day in September)

מנהלי המשא ומתן הצליחו להאריך את המועד לצהריים, אחר כך לשעה 13:00, אחר כך ל-15:00, ואז ל-17:00; עם זאת, המחבלים סירבו לסגת מדרישותיהם וישראל סירבה לשחרר את האסירים. עימות הפך לבלתי נמנע.

בשעה 17:00 הבינו המחבלים שדרישותיהם לא עומדות להיענות. הם ביקשו שני מטוסים להטיס גם את המחבלים וגם את בני הערובה לקהיר, מצרים, בתקווה שמקום חדש יעזור לקבל את דרישותיהם. הגורמים הגרמנים הסכימו, אבל הבינו שהם לא יכולים לתת למחבלים לעזוב את גרמניה. נואשים לסיים את ההתמודדות, ארגנו הגרמנים את מבצע שמש, שהיה תוכנית להסתער על בניין הדירות. המחבלים גילו את התוכנית בצפייה בטלוויזיה. לאחר מכן תכננו הגרמנים לתקוף את המחבלים בדרכם לשדה התעופה, אך שוב גילו המחבלים את תוכניותיהם. בסביבות השעה 22:30 הועברו המחבלים ובני הערובה לשדה התעופה בפירסטנפלדברוק במסוק. הגרמנים החליטו להתעמת עם המחבלים בשדה התעופה והמתינו להם צלפים. ברגע על הקרקע, המחבלים הבינו שיש מלכודת. צלפים החלו לירות לעברם והם ירו בחזרה. שני מחבלים ושוטר אחד נהרגו. ואז התפתח קיפאון. הגרמנים ביקשו מכוניות משוריינות וחיכו למעלה משעה להגעתם.

כשהגיעו המשוריינים ידעו המחבלים שהסוף הגיע. אחד המחבלים קפץ למסוק וירה בארבעה מבני הערובה ולאחר מכן השליך רימון. מחבל אחר קפץ למסוק השני והשתמש במקלע שלו כדי להרוג את חמשת בני הערובה הנותרים. הצלפים והמשוריינים הרגו שלושה מחבלים נוספים בסבב הירי השני הזה. שלושה מחבלים שרדו את הפיגוע ונלקחו למעצר.

פחות מחודשיים לאחר מכן, שלושת המחבלים הנותרים שוחררו על ידי ממשלת גרמניה לאחר ששני חברי ספטמבר השחור נוספים חטפו מטוס ואיימו לפוצץ אותו אלא אם כן ישוחררו השלושה.

 "יום בספטמבר" - סרט דוקומנטרי משנת 1999 המתעד את הטבח במינכן

חזרה למעלה