אובמה וריבלין - אמת על יחסי ארה"ב וישראל

כאשר ברק אובמה ונשיא ישראל, ראובן ריבלין, הדליקו נרות חנוכה בחדר הסגלגל, הם גם הטילו מעט אור על האמת על מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל. בעבר נאמר רבות על 'הדם הרע' בין אובמה לנתניהו – ברק חוסיין אובמה היה אנטישמי בארון, למרות שרוב חבריו ויועציו הקרובים ביותר היו יהודים. מצד שני, עוזר מקורב לאובמה אף האשים את ביבי בכך שהוא מתקרב לשימוש ב-N-word! פגישת אובמה-ריבלין ביטלה את ההנחות הללו. במקביל, הוא חשף כמה אמיתות בסיסיות לגבי הריב בין אובמה לנתניהו במהלך כמעט שבע השנים האחרונות. לאובמה ולביבי היו פשוט תפיסות שונות לגבי איזו מדיניות הם רצו לפעול לאחר שזיהו במה יתמכו הבוחרים שלהם. מטבע הדברים, הם נבחרו באופן דמוקרטי.

במהלך הקדנציה הראשונה שלו, אובמה קידם את אמונתו העמוקה שכל האמריקנים ראויים לטיפול רפואי הגון, ושרוב האמריקנים תומכים ברעיון. כיצד זה יושם פתוח לוויכוח. המנהיג החדש שנבחר גם היה נחוש לבנות מחדש גשרים עם העולם הערבי ולסיים את הקמפיינים הצבאיים האדירים והיקרים של אמריקה באפגניסטן ובעיראק.

עם כניסתו לכהונתו השנייה, הוסיף אובמה את הסכם הגרעין עם איראן, שיושג כמעט בכל מחיר. שוב, הוא האמין שזה הדבר הנכון לעשות, והאמין, נכון, שהקונגרס יתמוך בו. במקביל, הוא החל לדחוף להסכם ישראלי-פלסטיני, ושלח את מזכיר המדינה ג'ון קרי והגנרל אלן למאבק כדי לנסות ולשפוט בין נתניהו לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. אבל העסקה האירנית הייתה האירוע המרכזי, בעוד שהמסלול הישראלי-פלסטיני היה מופע צדדי. (למעשה זה כן עזר לממשל לשים מרחק מסוים בין וושינגטון לירושלים כדי לכסות על שיפור הקשר שלו עם טהראן).

מצד שני, לאחר שאבו מאזן יצא מהמשא ומתן הקודם עם ישראל וסירב לחזור, מעולם לא היה סיכוי אמיתי שניתן יהיה להגיע להסכם. עבאס היה לקראת הסכם כפוי שיטיב עם הפלסטינים, בעוד ידיו של נתניהו היו כבולות על ידי קואליציית הימין שלו אפילו מלבצע כמה 'מחוות רצון טוב' שיכלו להקל על הלחץ הבינלאומי הגובר על ירושלים שהוליד את תנועת ה-BDS.

האמת היא שלאחר שאבו מאזן וקודמו יאסר ערפאת סירבו שוב ושוב להצעות ישראליות של יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק, אפילו אריאל שרון ואהוד אולמרט, רוב הישראלים איבדו את תקוותם הקודמת להגיע להסכם שלום הוגן. התגובה הישראלית הייתה:ניסינו שוב ושוב בעבר, ברק ואולמרט היו מוכנים למסור את כיור המטבח, אבל מה קיבלנו בתמורה? רק עוד טרור פלסטיני'.

כל כך מזמן נתניהו, שלקח את ערפאת בדבריו, 'אנחנו לא רוצים שלום, אנחנו רוצים ניצחון!' החליטו שהפלסטינים לעולם לא יעשו שלום. הוא, כמו אובמה, גם ניתח נכון את עמדת הרוב. נתניהו לא טיפש, והוא לא טיפש. לכן, בלחץ אמריקאי, בחר פעם בהקפאה של עשרה חודשים של בניית ההתנחלויות וקרא לפלסטינים לחזור לשולחן. עבאס לא הגיע.

אבל גם אם אלו העובדות, אובמה וקרי ראו את ישראל כחזקה הרבה יותר, ולכן הראשונה לעשות את הוויתורים הגדולים יותר - כאילו הפלסטינים הם האיום הביטחוני היחיד שישראל מתמודדת איתה. לא חמאס, לא חיזבאללה, לא סוריה של בשאר אסד, לא מצרים שכמעט השתלטה על ידי האחים המוסלמים, לא דאעש ולא איראן השואפת להתגרענות. כולם היו מנסים למחוק את ישראל מהמפה אם הייתה להם ההזדמנות. אז אובמה ונתניהו היו חייבים להצליב חרבות - זה לא היה קשור לכימיה טובה או רעה בין שני המנהיגים.

שְׁאֵלָה: אם הנשיא הפלסטיני עבאס היה מעוניין באמת לעשות שלום, מה הוא יכול היה להציע, בהתחשב בכך שישראל מחזיקה בכל השטח ובונה עוד יחידות דיור בגדה המערבית?

תְשׁוּבָה: הפלסטינים דרשו הכרה ישראלית במדינתם הפלסטינית, מדוע עבאס לא יכול להעניק את אותה הכרה הדדית בישראל כמו המדינה היהודית? עד היום הוא מסרב לעשות זאת, בטענה שהעם היהודי אינו זכאי להגדרה עצמית לאומית ואינו ראוי למדינה משלו. הוא מאמין שבמקרה הטוב יזרוק אותו מתפקידו או יזרק אותו מגג בניין רב קומות ברמאללה.

אבל עכשיו אובמה עשה את שלו על איראן, וכולם עסוקים עכשיו בניסיון להבין מה לעשות עם דאעש. מערכת היחסים המיוחדת מתנהלת ללא כל הזיקוקים המילוליים בין וושינגטון לירושלים. וזו הסיבה שאובמה יצא מגדרו עבור ריבלין בוושינגטון. עם זאת, עיתון "הארץ" מדווח כעת כי אובמה אכן הזהיר את ריבלין, באופן ידידותי כמובן, כי לארה"ב עלולה להתקשות להמשיך ולבלום מהלכים אנטי-ישראליים באו"ם:

"קרי חזר ללא תשובות (מביקורו האחרון בירושלים וברמאללה). אני לא יודע אם נוכל להמשיך לחסום אותם (הקהילה הבינלאומית) כי אנחנו לא יכולים להבטיח להם כלום... מה נגיד להם?"

האזהרה של אובמה מרמזת שהנטל יהיה על ישראל. נשיא ישראל מצדו חכם בשבח את אובמה על תמיכתו בישראל ועל כך שהכריז 'ישראל לא במלחמה עם האיסלאם!'

לשר ההגנה של ישראל, משה יעלון, יש כישרון 'לקרוא להם כפי שהוא רואה אותם', והוא לקח קדחת על מדיניותה של אמריקה כלפי דאעש בסוריה. בנאום בפורום סבן בוושינגטון אמר יעלון שרוסיה עברה לוואקום שנוצר בעקבות הפרופיל הנמוך של אמריקה במערכה הצבאית:

"למרבה הצער, במצב הנוכחי רוסיה ממלאת את התפקיד המשמעותי ביותר, אז ארה"ב. אנחנו לא אוהבים את העובדה שעבדאללה מלך ירדן נוסע למוסקבה, מצרים נוסעים למוסקבה והסעודים נוסעים למוסקבה. ואנחנו מאמינים שארצות הברית לא יכולה לשבת על הגדר. אם אתה יושב על הגדר הוואקום מתמלא, וסוריה היא דוגמה בין אם על ידי איראן או על ידי הציר השיעי הנתמך כעת על ידי רוסיה או דאעש".

יעלון, לשעבר רמטכ"ל צה"ל, הצהיר כי לא ניתן להביס את דאעש ללא מגפיים על הקרקע. אבל הוא לא התכוון לכוחות הקרב האמריקאיים, אלא להעצמת המגפיים המקומיים בשטח, בעיקר הסונים וגם הכורדים.

אבל יעלון כנראה מודע לכך שאובמה מעוניין לשלוח רק מספר קטן מאוד של יועצים אמריקאים. לא יהיה להם תפקיד אמיתי. זה כנראה יהיה מצב העניינים עד ינואר 2017, אז אובמה יעזוב את תפקידו.

פרופ' אייל זיסר, מומחה ישראלי בולט לסוריה, קיבל את העצה הזו במאמר שכותרתו 'מכירת החיסול של אובמה':

"האמריקנים חוזרים על טעויות העבר שלהם. עבור המערכה נגד דאעש הם הפקירו כעת את ההובלה לידיים רוסיות, ולמעשה, הם מאפשרים להחיות את ציר הרשע – איראן, סוריה וחיזבאללה... לאור ההיעדרות האמריקאית באזור והחיסול הנוכחי של אובמה למכירה, הרוסים שכרו את איראן כקבלן המשנה שלהם. ברור שהדבר מציב אתגר לישראל, וירושלים תעשה טוב אם תגבש אסטרטגיה כוללת להתמודדות עם המציאות החדשה באזור".

חץ III עין שור בחלל...

אינדיקציה נוספת לשיפור היחסים עם ממשל אובמה הייתה ההשקה המוצלחת של ה-Arrow III, שפותחה בעיקר על ידי ישראל התעופה והחלל עם השקעה מסוימת מבואינג. ארה"ב סייעה במימון הפרויקט שנועד ליירט טילים בליסטיים חמושים בראשי נפץ גרעיניים. החץ טס ישר כשם שמו והפיל טיל מטרה נכנס בגובה מעל האטמוספירה. עוד כמה בדיקות ייערכו לפני שהמערכת תיכנס לייצור. לישראל יש כעת מערכת ארבע-שכבתית ליירוט טילים: כיפת ברזל לטווח קצר של עד 42 מייל, קלע דוד ל-120 מייל, חץ II לטווח ארוך יותר וחץ III לטילים בליסטיים למרחק של עד 1500 מייל.

יש לקוות שראש נפץ גרעיני יתפוצץ בחלל מעל איראן. הרעיון הוא שחץ III יעבור לפעולה מלאה לפני שאיראן תנסה לפרוץ לנשק גרעיני. וזו הסיבה שרוב הישראלים מסוגלים לישון בלילות, למרות שרוב האנשים מאמינים שהאייתוללות יום אחד יתנו פקודה לפרוץ. מומחים ישראלים אמרו כי האיראנים רכשו את הטכנולוגיה במהלך השנים, בעוד ארה"ב ושאר העולם התכחשו. סבא"א הוכיחה כעת את עמדת ישראל, לפיה האיראנים ערכו מחקר על נשק גרעיני לפחות עד 2009. אבל למי אכפת?

ישראל ודונלד טראמפ…

נתניהו צדק כש'דחה' את הרעיון של דונלד טראמפ לאסור על כל המוסלמים להיכנס לארה"ב. במקביל, הוא היה מוכן לפגוש את טראמפ בירושלים. יותר מכולם, ביבי יודע שזה לא האינטרס של ישראל להתערב בכל דבר שעלול להתפרש כהתערבות במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב. חברי הכנסת כ-30 וקראו לנתניהו לבטל את הישיבה במחאה צריכים לזכור שישראל היא כעת היעד של תנועת ה-BDS. יתרה מכך, ישראל היא מדינה דמוקרטית עם אוכלוסייה המורכבת מ-201 TP3T מוסלמים. לירושלים יש גם הסכמי שלום עם מצרים המוסלמית וירדן, והיא נמצאת כעת בתהליך של פיתוח קשרים חדשים עם מדינות מוסלמיות אחרות באזור. למרבה המזל, טראמפ פתר את כאב הראש על ידי ביטול נסיעתו לישראל, באומרו לְאַחַר הוא נבחר לנשיא הוא יראה את נתניהו. עד כה, הצעתו המגוחכת של טראמפ לא גרמה לו לצנוח בסקרים. באופן מפתיע, הוא עדיין המועמד המוביל של הרפובליקנים למועמדות.

ניתן לומר שאובמה נושא בחלק מהאחריות, כמו גם ראש ממשלת צרפת פרנסואה הולנד, לניצחון האחרון בבחירות של מרין לה פן מהחזית הימנית הקיצונית. על ידי אי אימוץ אמצעי אבטחה נאותים לאחר פיגועי טרור קודמים, שני המנהיגים פתחו את הדלת לתגובת נגד קשה מצד אזרחים זועמים ומפוחדים. המטרה העיקרית של ממשלה דמוקרטית היא להגן על אזרחיה. זה בלתי מתקבל על הדעת שאזרחים מסוימים יכולים לפוצץ אזרחים אחרים במחאה על... מה שלא יהיה. ואם הם עושים את זה בשם האסלאם, איך אפשר שלא לקרוא לזה טרור אסלאמי או מוסלמי?

אי קריאת כף יד לא יפתור מצב מתדרדר. להיפך, גם אובמה וגם הולנד צריכים להיפגש בדחיפות עם נציגי האזרחים המוסלמים של אמריקה ולהסכים על תקנות חירום זמניות. זה גם לטובת המוסלמים שהם ייראו בעיני אזרחים אחרים כמי שתומכים בצעדים אקטיביים למעקב אחר חשודים בטרור מוסלמים. אמירה ש'זה מאוד מצער ולא אסלאמי לשחוט את אחיהם האזרחים' לא יספיק. אם זה לא נעשה במהירות, המצב יחמיר לפני שהוא ישתפר.