PARCHIN – האקדח המעשן של איראן

Satellite images: Damage at the Military Research Complex at Parchin (photo credit: Israel Defense
תמונות לוויין: נזק במתחם המחקר הצבאי בפרצ'ין (קרדיט צילום: ישראל דיפנס

תמונות הלוויין מזעזעות - הפיצוץ המסתורי שיטח מבנים רבים בתוך אתר הניסויים הצבאי של איראן פרצ'ין. כעת תחת לחץ בינלאומי להגיע להסכם גרעיני עם ה-5P+1, עיתוי הפיצוץ היה זוועה עבור טהראן. זה שוב מעלה את רוח הרפאים של נשק גרעיני איראני בהתהוות. עד כה המשיכו מנהלי המשא ומתן האיראנים לחסום את הוואלס הדיפלומטי שלהם של צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה. נראה שהאייתוללה חמינאי ומשמרות המהפכה הקנאים, שמבצעים את היריות, מוכנים לעשות כמה ויתורים שוליים בתמורה להקלת הסנקציות הכלכליות המשתקות. עם זאת, הם התעמקו בשמירה על הפוטנציאל לפתח פצצות A בעתיד. נגיד, אחרי שהכלכלה האיראנית התאוששה. אז מה השתבש בפרצ'ין ב-7 באוקטובר ששלח "גלי הלם" לא רק דרך טהראן אלא גם ברחבי העולם?

האיראנים הם הכל חוץ מטיפשים - הם לעולם לא היו מסתכנים באסון כזה, אז זו בהחלט לא הייתה תאונה.

סביר להניח שמדענים איראנים לא היו מתכננים פיצוץ אדיר בזמן שהנשיא חסן רוחאני ושר החוץ ג'וואד זריף נמצאים בעיצומו של מסע הקסם שלהם כדי לרמות את המערב להאמין שהם מייצגים את פניו של שלום חדש. -אוהב את איראן. כשהמועד האחרון של נובמבר מתקרב במהירות ואין מה להראות לו, הדבר האחרון שהמשטר היה צריך היה פיצוץ ענק שיעלה שאלות חדשות לגבי הסיבה לכך שהאיראנים דחו מכל וכל את בקשות סבא"א לבדוק את מתקן פרצ'ין. האיראנים הם הכל חוץ מטיפשים - הם לעולם לא היו מסתכנים באסון כזה, אז זו בהחלט לא הייתה תאונה. לאחר שהאפשרויות של בדיקה מתוכננת או תאונה אינן סבירות, מה שנותר הוא חבלה זרה. קוי בונו?

האם ממשל אובמה יסתכן כעת בעורר זעם איראני על ידי חבלה בפרצ'ין? זה מאוד לא סביר. אז מה שנשאר זה ישראל.

בעבר ההנחה הייתה כי לארה"ב ולישראל הייתה יד ערמומית בחבלה בתוכנית הגרעין של איראן, אך כיום הנשיא ברק אובמה מנסה לשכנע את האיראנים להצטרף לקואליציה שלו להילחם ב'מדינה האסלאמית'. אם כן, האם ממשל אובמה יסתכן כעת בעורר זעם איראני באמצעות חבלה בפרצ'ין? זה מאוד לא סביר. אז מה שנשאר זה ישראל. ראוי לציין שב-24 בספטמבר, השר לעניינים אסטרטגיים, יובל שטייניץ, הצהיר כי לישראל יש 'מידע אמין ביותר' לפיו איראן ערכה ניסויים בנשק גרעיני בפרצ'ין. שטייניץ התייחס לטכנולוגיה שמטרתה היחידה הייתה לפוצץ נשק גרעיני:

 "חשוב להדגיש שלניסויים מסוג זה אין הסבר של 'שימוש כפול' - שכן המטרה האפשרית היחידה של מקורות נויטרונים פנימיים כאלה היא להצית את תגובת השרשרת הגרעינית בנשק גרעיני".

העלילה מתעבה. העיתון הכוויתי "אל ראי" דיווח כי איראן האשימה את ישראל ונקמה בכך שהורתה לחיזבאללה, בא כוחו הלבנוני, לתקוף את הכוחות הישראליים בגבול הצפוני. ב-7 באוקטובר פוצץ חיזבאללה שני מטעני חבלה בתוך שטח ישראל באזור הר דב שפצעו באורח קל שני חיילים.

איראן האשימה את ישראל ונקמה בכך שהורתה לחיזבאללה...לתקוף את הכוחות הישראליים בגבול הצפוני.

אבל האם פיצוץ פרצ'ין היה חזק מספיק כדי להעיר את מנהיגי המערב לדיבור הכפול של האיראנים? את זה נותר לראות. כיום ההתמקדות היא בעשיית מה שנדרש כדי להתמודד עם המדינה האסלאמית, ולמרות הכחשותיו של שר החוץ קרי, הסכם גרעין עם טהראן בתמורה להצטרפות לכוחות הקואליציה של הנשיא ברק אובמה עשוי להיות על הפרק.

 ג'ון קרי חוזר...

שר החוץ הבלתי נמנע הציע להשיק משלחת שלום ישראלית-פלסטינית חדשה לאחר שהצעותיו הקודמות נפלו באפריל האחרון. גורם במחלקת המדינה בוושינגטון חשף:

 "באופן רחב יותר, אנחנו מעוניינים לשבור את המעגל שבו היינו, בשש השנים האחרונות של המלחמה (בין עזה לישראל) ושיקום שם (עזה)".

קרי יכריז על "נכונותה של אמריקה לשוב ולעסוק במשא ומתן ולאפשר משא ומתן מוצלח" כאשר הוא יטוס לקהיר לוועידה עם שלושים מעמיתיו שמתכנסים לדון בגיוס $1.4 מיליארד דולר לשיקום עזה לאחר ה-50 האחרונות. מלחמת יום עם ישראל.

...הפוגה הנוכחית בין חמאס לישראל עשויה להימשך על פני תקופה לא מבוטלת.

שקול את זה: ישראל השלימה עם החלטת הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס לשלוח את נציגו לקהיר כדי להתייעץ עם שותפיו של חמאס בממשלת האחדות הלאומית. עבאס התנגש במרירות עם חמאס על רקע הרקטה של ישראל, וכעת נאלץ חמאס לקבל את השליטה של עבאס במסופי גבול החיוניים להובלת חומר לעזה לצורך השיקום. הפרויקט האדיר הזה צפוי להימשך מספר שנים, ובמהלך הזמן הזה לא יעלה על הדעת שחמאס ישבש אותו בכך שהוא יתגרה שוב בישראל בתקיפות רקטות חדשות. אם זה נכון, ההפוגה הנוכחית בין חמאס לישראל עשויה להימשך על פני תקופה לא מבוטלת. אם אכן חמאס ייאלץ לבלוע את הגלולה המרה ולבטל גם את הטרור בגדה המערבית שעורר את ההתלקחות האחרונה, אז זה עלול לפתוח חלון הזדמנויות לסבב חדש של משא ומתן.

אבל בהסתייגות זו: הסיבה העיקרית לכך שקרי ואיש הנקודה שלו, מרטין אינדיק, נכשלו במשימתם הייתה שהם הרגישו שהם יכולים לשבת ליד לוח השרטוטים הדיפלומטי שלהם ולהציג את כל התשובות בבת אחת לפתרון הסכסוך הבלתי פתיר ביותר על פני הגלובוס . זאת בתקופה שהמזרח התיכון התפרק מהתפרים והפנאטיות האסלאמית עלתה. ומה היה דירוג העבודה של אובמה בתוך המהומה הזו? שר ההגנה לשעבר של אובמה, רוברט גייטס וליאון פנטה, הטיפו את אובמה והאשימו אותו בשיפוט לקוי בעיראק ובסוריה.

פנטה תיאר את אובמה כנשיא ש"מסתמך על ההיגיון של פרופסור למשפטים ולא על התשוקה של מנהיג".

בכל האזור גם בעלות בריתה של אמריקה סבורות שהנשיא לא קרא נכון את האביב הערבי אפילו שהעדיף את האחים המוסלמים במצרים! פנטה תיאר את אובמה כנשיא ש"מסתמך על ההיגיון של פרופסור למשפטים ולא על התשוקה של מנהיג". דוגמה לכך: תראו את ההתלבטות של אובמה מה לעשות כדי להציל את העיירה הכורדית קובאני, שמאוימת כעת על ידי טבח נוסף של המדינה האסלאמית. השיא האחרון של אמריקה באזור עורר שאלות של אמינות ברוב בירות המזרח התיכון כולל ירושלים.

עם זאת, אינדיק, למרות שהכיר באיומים המיידיים על ישראל שמציבים חמאס, חיזבאללה והגדה המערבית (שלא לדבר על דאעש ואיראן), בחר לפטר אותם בשמחה בראיון האחרון שלו למגזין Foreign Policy:

 "יש תשובות אבטחה לכל זה."

תשובות ביטחוניות כמו אלו בעיראק למשל? ובעוד אינדיק צדק בהתעלמות עם שר ההגנה של ישראל משה יעלון על כך שהגיב בצורה לא דיפלומטית להצעות הביטחוניות של קרי, גם אינדיק עצמו השיב כמו פרופסור למשפטים:

"...העובדה היא שהגישה של ארה"ב נחרדה מההתחלה. אי אפשר לפתור את כל הבעיות במכה אחת..."

 "יש תחושה שישראל הפכה למעצמה בפני עצמה, והיא לא צריכה את ארה"ב כל כך. זה סוג של היבריס'.

אפילו סופר יונת ד"ר יוסי ביילין היה בהלם:

 "אני מכיר ומכבד את מרטין אינדיק במשך שנים, אבל הפעם אני ממש כועס עליו. העובדה היא שהגישה האמריקנית נדונה מההתחלה. אי אפשר לפתור את כל הבעיות במכה אחת. מה שדרוש הוא גישה צעד אחר צעד כדי להתגבר על פער האמינות העצום".

הערכה זו שלב אחר שלב עשויה להיות הדרך הטובה ביותר קדימה למשימה חדשה של קרי.

"אם חבר קונגרס משתמש בדוחות של מכון ברוקינגס, הם צריכים להיות מודעים לכך שהם לא מקבלים את הסיפור המלא".

 נ.ב מרטין אינדיק מכהן כעת כסגן נשיא ומנהל תוכנית מדיניות החוץ במכון ברוקינגס בוושינגטון, אותו חשף ה"ניו יורק טיימס" כאחד מצוותי החשיבה האמריקניים שקיבלו תרומות חסויות מממשלות זרות. בשנה שעברה, אמרו כי ברוקינגס קיבל תרומה בסך $14.8 מיליון מקטאר, מדינת המפרץ הפרסי, שטוענת שהאיסלאם הפוליטי בסגנון האחים המוסלמים הוא התקווה הטובה ביותר של העולם הערבי לדמוקרטיה. (אולי בגלל זה אובמה שוכנע לתמוך בזה בקהיר!) אז כמה אמון צריך לתת למומחי ברוקינגס כמו אינדיק אם הם, כביכול, בשכר של קטאר?

סאלם עלי, ששימש כעמית אורח במרכז ברוקינגס דוחא בקטאר, אמר כי במהלך ראיון העבודה שלו נאמר לו שהוא לא יכול לנקוט בעמדות ביקורתיות כלפי ממשלת קטאר בעיתונים:

 "אם חבר קונגרס משתמש בדוחות של מכון ברוקינגס, הם צריכים להיות מודעים לכך שהם לא מקבלים את הסיפור המלא".

חזרה למעלה