פרופ' חיים הררי

פרס אמ"ת מוענק לפרופ' חיים הררי על תרומתו המשמעותית להקניית חינוך מדעי לכלל תלמידי מערכת החינוך. יכולתו המופלאה להחדיר לתחום הפילוסופיה החינוכית דפוסים השאולים מתחומים מדעיים, ולהטמיע אותם בהצלחה במערכת החינוך הישראלית, מהווה פריצת דרך בעשייה החינוכית.

חיים הררי נולד בירושלים בשנת 1940. לאחר קבלת M.Sc. ו-Ph.D. מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ועם סיום שירותו בצה"ל, הצטרף למכון ויצמן ב-1966 והיה פרופסור חבר ב-1967. מאז 1970 הוא פרופסור אננברג לפיזיקה באנרגיה גבוהה. כיום הוא "פרופסור מכון" במכון ויצמן.

המחקר המדעי שלו התמקד בפיזיקה תיאורטית של החלקיקים. מילא מספר רב של תפקידים אקדמיים אדמיניסטרטיביים, כגון: ראש החוג להוראת מדעים, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פיינברג של מכון ויצמן, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב ("VATAT") של המועצה להשכלה גבוהה בישראל. ומ-1988 עד 2001 נשיא מכון ויצמן.

תרומותיו לחינוך כוללות: יועץ מדעי, כותב ומגיש בטלוויזיה הישראלית החינוכית; יו"ר ועדת תכניות פיזיקה לבתי ספר תיכוניים; מייסד וראש מועצה של פר"ח, פרויקט החונכות והליווי הארצי; יו"ר הפאנל הארצי שכתב את דו"ח "מחר 98" על החינוך המדעי בישראל; יו"ר המרכז הישראלי לחינוך למדע וטכנולוגיה ("מלם"); מייסד ויו"ר "חמדה" המרכז לחינוך מדעי בתל-אביב, ומייסד ויו"ר מכון דוידסון לחינוך מדעי במכון ויצמן.

במהלך ארבעים שנות פעילותו, היה הררי פרופסור אורח באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם, והיה יו"ר או חבר במגוון גופים בינלאומיים העוסקים במדע או במדיניות מדע וטכנולוגיה, לרבות המועצה הגרמנית-ישראלית לשיתוף פעולה. בטכנולוגיה גבוהה יותר (יו"ר משותף), ועדת המדע של האיחוד האירופי (יועץ מיוחד), ועוד מועצות מועצות רבות אחרות.

עבודתו המדעית זיכתה אותו בפרסים רבים ביניהם פרס ויצמן (1973), פרס רוטשילד (1976) ופרס ישראל (1989). הוא חבר באקדמיה הישראלית למדעים משנת 1978. בשנת 2001 זכה במדליית הארנק, הפרס הגבוה ביותר שהעניקה אגודת מקס פלאנק. הוא בעל תואר דוקטור לשם כבוד ממספר אוניברסיטאות בארץ ובחו"ל.