פרופ' יהושע יורטנר

פרופסור יהושע יורטנר נולד בפולין בשנת 1933 ועלה לארץ ישראל בשנת 1940. הוא קיבל תואר M.Sc. בכימיה פיזיקלית ב-1956, והדוקטורט שלו. ב-1960, שניהם באוניברסיטה העברית. ב-1965, לאחר שכיהן כמרצה בכיר באוניברסיטה העברית, ייסד את החוג לכימיה באוניברסיטת תל-אביב, שם שימש כפרופסור מן המניין משנת 1966. הוא עמד בראש בית הספר לכימיה עד 1972, ולאחר מכן מילא את התפקידים. סגן הרקטור (1966-1969), ממלא מקום הרקטור וסגן נשיא אוניברסיטת תל-אביב (1970-1977). הוא היה פרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית, אנגליה, גרמניה, דנמרק וצרפת. הוא מילא תפקידים חשובים בתחום, כגון נשיא האקדמיה הישראלית למדעים ומדעי הרוח, נשיא ראשון של קרן המדע הישראלית (ISF), נשיא האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית (IUPAC), ונשיא המאוחדת. הקרן הדו-לאומית למדע מדינות-ישראל (BSF). הוא שימש כיועץ מדעי לשלושה מראשי ממשלות ישראל.

עבודת המחקר של פרופסור יורטנר בכימיה פיזיקלית ותיאורטית התייחסה לתופעות דינמיות במערכות כימיות. עבודתו מתמקדת ביחסים בין מבנה, ספקטרוסקופיה, דינמיקה ותפקוד במערכות ננו- ומקרוסקופיות מולקולריות. מחקריו תרמו להבהרת מנגנוני רכישת, אחסון וסילוק אנרגיה במולקולות גדולות, באשכולות, במערכות של פאזה מעובה וביופיזיקה, כפי שנחקרו מנקודת המבט המיקרוסקופית. עבודתו תרמה תרומה משמעותית לתחומים החדשים של אלקטרוניקה מולקולרית וננו-מדעים.

על עבודתו הוענק לפרופסור יורטנר פרסים ומדליות מדעיות חשובות רבות, כולל פרס רוטשילד (1976), פרס ישראל למדע (1982), פרס וולף בכימיה (1988), מדליית מארי קירי של החברה הפולנית לכימיה (2003). ), ופרס ליסה מייטנר - אלכסנדר פון הומבולדט למחקר (2007). הוא חבר בשלוש עשרה אקדמיות למדעים בארצות הברית, אירופה ואסיה.