פרופ' מרים ירדני

פרופ' מרים ירדני נולדה ברומניה בשנת 1932 ועלתה לארץ בשנת 1950. סיימה תואר ראשון בהיסטוריה כללית וציוויליזציה צרפתית ותואר שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1963 הוענק לה תואר דוקטור בהצטיינות מאוניברסיטת סורבון על עבודתה בהיסטוריה דתית של העידן המודרני. במקביל היא למדה ב-Ecole des Hautes Etudes en Sciences Sociales בפריז. עם הקמת המכללה האוניברסיטאית של חיפה (שהפכה לימים לאוניברסיטת חיפה) היא הצטרפה לצוות המורים שלה והקימה את ה-Institut d'histoire et civilization françaises ואת בית הספר להיסטוריה.

היא התמחתה בגיבוש זהות לאומית בעתות משבר, ויצרה כלים אנליטיים חדשים לחקר התופעה, ביניהם ייצוג, תעמולה ואינדוקטרינציה. היא גם למדה קלוויניזם צרפתי. היא ביצעה מחקר השוואתי על פליטי ההוגנוטים במאות ה-17 וה-18 והמציאה מודלים לחקר קצב התבוללותם הלאומית, החברתית, התרבותית והדתית. היא גם חקרה את ההיסטוריה של ההיסטוריוגרפיה בראשית העידן המודרני כמקור להבנת ההיסטוריה של המנטליות והתודעה החברתית. היא כתבה על האוטופיות והאנטישמיות של התקופה המודרנית המוקדמת וראתה בהן תהליך של "הצטברות של אלמנטים אנטי-יהודיים חדשים" ששולבו מאוחר יותר באנטישמיות המודרנית. היא מתעניינת גם בהיבטים התיאורטיים והמתודולוגיים של תחום ההיסטוריה והציעה פרשנות אישית להבנת שרשרת ההשפעות והתהליכים ההדדיים בהיסטוריה.

במהלך השנים שימשה פרופסור אורח באוניברסיטת בורדו השלישית ובמחלקה למדעי הדת של ה- Ecole Practice des Hautes Etudes בפריז. היא הייתה עמיתת מחקר במכונים מדעיים שונים באירופה. בשנת 1999 הוענק לה פרס ישראל בהיסטוריה כללית.