סמי מיכאל

סמי מיכאל נולד בבגדד בשנת 1926. כתלמיד תיכון היה פעיל בתנועת השמאל בעיראק בקמפיין למען זכויות אדם ובמקביל החל את דרכו כעיתונאי. בשל פעילותו הפוליטית הוצא צו מעצרו ב-1948 והוא נאלץ לברוח לאיראן. הוא הגיע לישראל ב-1949 והחל לעבוד בעיתונות הערבית, והיה ליהודי הראשון במערכת של העיתון היומי "אל-איתיחאד", שם גם היה בעל טור. הוא עזב את המפלגה הקומוניסטית ב-1955 ועבד ברשות ההידרולוגיה במשך 25 שנה. הוא בוגר החוגים לפסיכולוגיה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. מיד עם סיום לימודיו בחר לכתוב בעברית במקום בערבית.

הרומן הראשון שלו All Men Are Equal, But Some Are More יצא לאור בשנת 1974. הוא כתב רומנים, סיפורים קצרים, מחזות, ספרים לבני נוער ועיון, ביניהם: מקלט, חופן ערפל, חצוצרה בוואדי , ויקטוריה, רעיונות בלתי מוגבלים, מים נשיקות מים ויונים בכיכר טרפלגר. ספריו מתורגמים לשפות רבות ונלמדים בארץ ובחו"ל. הם גם הותאמו לבמה, לקולנוע ולטלוויזיה.

בכתיבתו על ה"אחר" - מיעוטים לאומיים ואתניים, מהגרים, יהודים מזרחים, ערבים ונשים - הוא חזה את הוויכוח הרב-תרבותי בספרות הישראלית של שנות ה-90. נקודת המוקד שלו היא האדם שמסתכלים עליו בחמלה ובפחד על חירותו וכבודו. הכמיהה לצדק חברתי והדאגה לזכויות אדם בכלל היא ציר מרכזי ביצירתו הספרותית וכן בתפקידו כיו"ר האגודה לזכויות האזרח בישראל.

כתיבתו זיכתה אותו בפרסים רבים, ביניהם פרס שר התרבות לסופרים, פרס הנשיא, פרס ברנר, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, פרס אקו"ם, פרס IBBY (גרמניה), פרס AISI (איטליה) . כמו כן הוענק לו תארי דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב.