ערב הסעודית: אם אובמה יאפשר לאיראן לצאת לגרעין, אז גם אנחנו נעשה!

פסגת קמפ דייוויד של נשיא ארה"ב ברק אובמה עם מנהיגי מדינות המפרץ השפיעה יותר ממובן אחד. זה הפך למגרה דיפלומטית.

אובמה הזמין את מנהיגי שש בעלות הברית של המפרץ הפרסי לוושינגטון במטרה לשכנע אותם לתמוך בהסכם הגרעין המתוכנן שלו עם איראן, האויב המושבע שלהם. לאחר שהבית הלבן הודיע לראשונה כי המלך הסעודי החדש סלמאן ישתתף, המלך העניק לאובמה את הכתף הקרה בכך שדחה את ההזמנה. בחקירה נגד אובמה, המלך סלמאן אמר שהוא עסוק מדי במלחמה באיום הנתמך על ידי איראן מתימן. שלושה מנהיגים נוספים במפרץ הלכו בעקבותיהם על ידי שליחת פקידים בדרגים נמוכים יותר במחאה ברורה. אובמה תכנן להציע לחברי מועצת שיתוף הפעולה במפרץ סיוע צבאי מוגבר בתמורה להצטרפות לעסקה שתותיר לאיראן 5,000 צנטריפוגות (להפקת אורניום מועשר לפצצות A, כמו גם פרויקט מחקר גרעיני מתקדם ויכולת טילים בליסטיים להעברת ראשי הנפץ הגרעיניים).

תודה אבל לא תודה!

מדינות ערב אינן יכולות לשבת בשקט ולא להיות בשום מקום, שכן איראן רשאית לשמור על חלק גדול מיכולתה (הגרעינית) ולצבור את המחקר שלה.

הסעודים ושאר העולם המוסלמי הסוני לא קונים. בראיון ל"ניו יורק טיימס" הכריז כעת בכיר סעודי כי ארצו ושאר מדינות ערב מתכוונות להתאים את היכולת הגרעינית של איראן:

"מדינות ערב אינן יכולות לשבת ולא להיות בשום מקום, שכן איראן רשאית לשמור על חלק גדול מהיכולת (הגרעינית) שלה ולצבור את המחקר שלה".

זו הייתה סטירת פרצופו הסעודית השנייה של אובמה. לאחרונה האשים הנסיך טורקי אל-פייסל, בכיר במודיעין הסעודי, את נשיא ארה"ב ב"הולך מאחורי גבם של בעלות בריתה המסורתיות של אמריקה כדי להגיע להסכם עם איראן!"

בהדרגה, מתברר יותר ויותר שהממשל האמריקני מנותק לחלוטין מהמציאות הנוכחית במזרח התיכון בכלל, ועם איראן בפרט.

סוף סוף, ישראל ה'היסטרית' היא לא המדינה היחידה במזרח התיכון שמבקרת בגלוי את הסכם הגרעין שאובמה מנסה להגיע אליו עם טהראן עד ה-30 ביוני. בהדרגה, מתברר יותר ויותר שהממשל האמריקני מנותק לחלוטין מהמציאות הנוכחית במזרח התיכון בכלל, ועם איראן בפרט. רק תראו מה אמר הנשיא אובמה זה עתה בראיון לעיתון הערבי אשרק אל-ואסת. המנהיג האמריקני כנראה חשב שהוא ינצח את לבם ומוחותיהם של המנהיגים הערבים - להיפך, הם כנראה פגעו בגג! זה מעלה את השאלה, איפה המומחים האמריקאים בעולם הערבי המכהנים בסגל הבית הלבן, המועצה לביטחון לאומי ומשרד החוץ האמריקאי? האם הם לא ניסו להזהיר את הנשיא שהציר שלו לטהרן השיעית יעורר את זעמם של העולם הערבי הסוני? או שמא מדובר במקרה של אובמה ננעל על אסטרטגיה גדולה למזרח התיכון הרואה באיראן את אבן הפינה שלה?
זכור שהעולם הערבי הסוני והמדינה הפרסית השיעית הם שני עמים שונים עם שתי דתות מוסלמיות שונות, שממש מתעבים זה את זה. הם היו אויבים היסטוריים כבר מאות שנים. קחו זאת בחשבון: בראיון נשאל פעם אב סוני על האפשרות שבתו תתחתן עם בעל שיעי. הוא ענה בכעס:

"עדיף שהיא תיאלץ להתחתן עם יהודי!"

בכל הנוגע לעתידה של איראן אני לא יכול לחזות את הדינמיקה הפנימית של איראן.

 
במילים אחרות, המעבר של אובמה לאיראן בשנים האחרונות החל לטינה וחשדנות ברחבי בירות ערביות. האם זה לא מדהים שלמרות מסע הקסם שניהלו הנשיא חסן רוחאני ושר החוץ ג'וואד זריף, המנהיג העליון האייתוללה עלי חמינאי ומשמרות המהפכה מסרבים לתת לו להפריע למדיניות התוקפנית שלהם בתימן? בעולם 'אליס בארץ הפלאות' שלו, אובמה בוחר להמעיט במציאות של הצי האמריקני שלו, שנאלץ להתמודד כעת פנים אל פנים עם ספינות מלחמה איראניות מאיימות במפרץ הפרסי ומול חופי תימן. אבל בואו נסתכל על הראיון של אובמה, אותו הוא פותח בהבטחת תמיכתו בביטחון האזור ובשותפים של ה-GCC. לזכותו אובמה מודה:

"כשזה מגיע לעתידה של איראן אני לא יכול לחזות את הדינמיקה הפנימית של איראן".

אף אחד לא מצפה שאובמה יהיה נביא, אבל מה לגבי ניסיון העבר? מה מעיד 'הפנס על הירכתיים' של ברברה טוכמן לגבי דרך הפעולה של המשטר האיסלאמיסטי בעתיד? האם זה לא גורם כשזה מגיע לסיכון של הסכם גרעין עם כל החורים שהנרי קיסינג'ר וג'ורג' שולץ פיתחו כגבינה שוויצרית וירטואלית? שוב אובמה מסכים שלמדינות המפרץ יש סיבה טובה לדאוג מאיראן גרעינית, וכן, איראן נותנת חסות לטרור באזור. אבל אז נשיא ארה"ב הופך את ההיגיון על ראשו:

"אם נטפל בהצלחה בשאלת הגרעין ואיראן תתחיל לקבל הקלות מסנקציות גרעיניות מסוימות, זה עלול להוביל ליותר השקעות בכלכלה האיראנית ולעוד הזדמנויות לעם האיראני, מה שיכול לחזק את ידם של מנהיגים מתונים יותר באיראן. יותר איראנים יכלו לראות שמעורבות בונה, לא עימות עם הקהילה הבינלאומית, היא הדרך הטובה יותר".

הסכם הגרעין יעורר פריחה כלכלית שתאפשר לאייתוללות להראות לעם האיראני שאפשר לפתח נשק גרעיני וגם ליהנות משגשוג כלכלי!

עם כל הכבוד למנהיג העולם החופשי, זו המדיניות האמריקנית המפותלת ביותר למזרח התיכון שנוסחה אי פעם. זוהי לא פחות מאשליית 'אליס בארץ הפלאות' המיושמת על אחד המשטרים המרושעים והקנאים ביותר על פני כדור הארץ. זה עף מול המציאות הנוכחית, ולמרבה הצער הנשיא אובמה נשמע כמו הכובען המטורף. במקום לעורר התקוממות מסיבית לתמיכה עממית ב'מנהיגים מתונים', הסכם הגרעין יעורר פריחה כלכלית שתאפשר לאייתוללות להראות לעם האיראני שאפשר לפתח נשק גרעיני וגם ליהנות מפריחה כלכלית! זה ישמש להגביר את הפופולריות של המשטר, לא להפחית אותה. מנשה אמיר, מומחה ישראלי לאיראן, טוען שהתפיסה של אובמה לגבי איראן פגומה לחלוטין:

"הנשיא אובמה תופס את איראן כאילו היא קנדה או שוויץ, וזה בהחלט לא המקרה. העם האיראני אינו יכול להחליט דבר ללא אישור המשטר, הרודף את העם. יתרה מכך, המשטר הקנאי נחוש לרכוש נשק גרעיני בכל מחיר, מתוך אמונה שזה לא רק יחזק את ההגמוניה האזורית של איראן אלא גם יזרז את בואו של המהדי השיעי, או המודרך (משיח).

QED: הסכם הגרעין של אובמה + התגובה הסעודית = מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון
נ.ב: יש מקום להתנצלות - בבלוג דיווח התייחסתי למנהיג האופוזיציה יצחק הרצוג כגרסה ישראלית של אד מיליבנד הבריטי. הרצוג נשא זה עתה נאום קשה בכנסת שגרר את ראש הממשלה ביבי נתניהו מעל הגחלים על כך שנכנע לדרישות המופרזות של שותפיו לקואליציה בממשלת ישראל החדשה. השאלה היא היכן היו המיומנות הנואמית והשכנוע של הרצוג במערכת הבחירות האחרונה? אם הרצוג יתמיד, הוא עשוי להיות ראש ממשלה עדיין. בהגנה על מסחר הסוסים הפוליטי שלו בגיבוש קבינט חדש ברוב חשוף של 61 מושבים בפרלמנט המונה 120 חברים, נתניהו האשים זאת בשיטת הבחירות שלדבריו יש לשנות. בכל מקרה, הרצוג שלל כל אפשרות להיענות להצעת נתניהו להצטרף לממשלה כשר החוץ.