בית החולים שערי צדק – שערי צדק

המרכז הרפואי שערי צדק, או SZMC, הוא בית חולים מחקרי מרכזי הממוקם בצלב שכונת בית וגן מהר הרצל בירושלים. פירוש השם העברי הוא "שערי צדק".

הקמפוס הנוכחי של המרכז הרפואי שערי צדק, שנחנך בשנת 1980, שומר על למעלה מ-500 מיטות ומטפל מדי שנה ביותר מ-250,000 חולים ממתקניו השונים. ממוקם בסמוך למרכז העיר ירושלים, זהו בית החולים הגדול היחיד בעיר במיקום מרכזי. בשיא הפיגועים בתקופה שבין 2001 ל-2004, טיפל בית החולים באחוז הגדול ביותר של נפגעי הפיגועים בירושלים, ומאז הפך למרכז שצוותו מחנך מתקני רפואה אחרים במטרופולינים כיצד להגיב לאירועי נפגעים המוניים.

שערי צדק היה בית החולים הגדול הראשון בירושלים. לאחר שהתורכים העות'מאנים נתנו אישור בשנות ה-90 של המאה ה-19, ובמימון תורמים אירופאים, נבנה בית החולים בדרך יפו, שני קילומטרים מחוץ לעיר העתיקה. טקס פתיחתו התקיים ב-27 בינואר 1902. ד"ר משה וולך היה המנהל מאז ועד 1947. כבר אז טיפל שערי צדק בנפגעי קרבות בירושלים, כמו מלחמת ערב-ישראל ב-1948 ומלחמת ששת הימים. בית החולים טיפל באזרחים יהודים וערבים בירושלים, כפי שהוא ממשיך לעשות היום.

ד"ר משה וולך – המנהל הראשון של שערי צדק וקצין הרפואה הראשי, כיהן 1902-1947

בהגיעו לארץ ישראל כצעיר בן 26, משימת חייו של ד"ר וולך הייתה לעזור לחברו. הוא נלחם בחירוף נפש במחלות, אפילו רשם חלב, בשר וירקות לסובלים מתת תזונה, וביצע ביקורי בית על ידי חמור. חלוץ רפואי, הוא ביצע את הטרכאוטומיה הראשונה במדינה והכניס חיסון נגד דיפטריה. לאורך שנות שירותו הארוכות ניהל ד"ר וולך את בית החולים במשמעת ברזל, בשמירה על מצוות יהודית מסורתית ובטיפול חמלה.

ד"ר וולך, שהקים את בית החולים שערי צדק וניהל את המוסד במשך 45 שנה, היה גורם מרכזי במתן טיפול רפואי מודרני לתושבי ירושלים מאז הגעתו לעיר בשנת 1891. הוא הקדיש את חייו לרפואה, למען קהילת יהודי ירושלים, ולשיפור איכות השירות הניתן על ידי הממסד הרפואי הקיים.

הוא היה מהאישים הבולטים בעיר ובקהילה הנאבקים על קיום. הצביון היהודי הדתי המסמן את בית החולים שערי צדק של היום נקבע לפני 100 שנה על ידי ד"ר וולך, ששילב את רוח המוסר היהודית העתיקה במסורת שירות רפואי מודרני. תוך מילוי משימותיו היומיומיות, הן כרופא מטפל והן כמנהל בית החולים, הפך ד"ר וולך למודל לחיקוי עבור הבאים אחריו. הוא התערבב בחופשיות עם האליטה, ויחסיו האישיים עם נכבדים מקומיים, דמויות פוליטיות, מערביים משפיעים, אינטלקטואלים ודיפלומטים זרים חשובים תרמו משמעותית לצמיחה, להצלחה ולמוניטין שמהם נהנה בית החולים במהלך המאה האחרונה. מצד שני, הוא גם היה מעורב באופן אישי עם עולים חדשים חסרי כל לישראל ועסק באופן פעיל במציאת עבודה, דיור ותעסוקה עבורם.

 שווסטר סלמה מאייר - אחות ראשית, שירתה 1916-1984

שווסטר (אחות בגרמנית) האחיות החמלה של סלמה ביססה את מודל הטיפול של שערי צדק לכל הזמנים. היא הגיעה מגרמניה בשנת 1916, בעיצומה של מגיפת טיפוס בטן בירושלים, אותה התמודדה בכשירות ובזהירות. ב-1936 ייסדה וניהלה את בית הספר לאחיות של שערי צדק, שעליו עדיין נותרה חותמה.

מגזין "טיים" תוארה כקדושה חיה ו"משהו כמו מלאך", היא מתה יומיים לאחר יום הולדתה ה-100 בבית החולים בו שירתה כמעט כל חייה הבוגרים. היא גרה בבית החולים וטיפלה בילדים עזובים. האוטוביוגרפיה שלה 'חיי בשערי צדק' מציגה זיכרונות משמעותיים מעשרות שנות שירותה הדרמטיות.

את המבקרים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים מתקבלת כעת אטרקציה חדשה בלובי ובחדר האורחים הסמוך לבית החולים - תערוכה חדשה ומושכת, המחזירה את האורחים למעלה מ-100 שנה אחורה באמצעות מזכרות ותמונות מימיו הראשונים של בית החולים.