מרכז רפואי שערי צדק - נלחם במחלות לב בישראל

מחלות לב הן רוצח ידוע. רק לפני עשור, פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) את ממצאיו המראים שמחלות לב הפכו למגיפה עולמית עם כ-17 מיליון אנשים מתים מדי שנה מהתקף לב ושבץ מוחי; בזמן הפרסום, זה היווה כמעט שליש ממקרי המוות בעולם; וה-WHO צפה אז שהמספר הזה רק יעלה עם הזמן. למרבה המזל, מחקר רפואי הביא כמה התקדמות משמעותית להילחם באיום רפואי זה וממשיך לפתח שיטות חדשניות לטיפול ומניעת מחלות לב. באופן לא מפתיע, מספר ההתקדמות הללו (והמחקרים המתמשכים) מגיעים מישראל. ישראקאסט פנתה לבית החולים הרפואי שערי צדק כדי ללמוד עוד.

 האזינו לראיון עם ד"ר. BALKIN:

המסע הזה הביא אותנו למחלקה הקרדיולוגית של שערי צדק בקומה ה-10 בבית החולים הירושלמי, שם הדבר הראשון שפוגש אותך ביציאה מהמעלית הוא כרזה ענקית המתארת סיגריה בגודל טבעי שנכבה. אז עכשיו אפשר לשים את כל הספקות המתמשכים - כן, עישון נמצא בקורלציה חזקה למחלות לב!

 ביחידה לטיפול נמרץ כלילי (ICCU)

ה-ICCU השתנה מטיפול בפוסט טראומה, לעצירה אקטיבית ומניעת נזקים כליליים.

עם הגעתנו, קיבל את פנינו בקבלת פנים חמה ובחיוך אדיב מעורר תקלות על ידי ד"ר יונתן בלקין. לא הייתם יודעים זאת מהליכותיו הנעימות ומהמבטא הדרום אפריקאי הנונשלנטי שלו, אבל כמנהל ה-ICCU (יחידה לטיפול נמרץ כלילי) של בית החולים שערי צדק, ברור שלאיש הזה יש עצבים מפלדה. ה-ICCU אחראי על מטופלים במצב הכי קריטי ואקוטי שלהם - הוא מפקח על הטיפול האקוטי הראשוני והאבחון של מטופלים המגיעים ליחידה הקרדיולוגית.

דוקטור בלקין הסביר ל-IsraCast את התפקיד הקריטי שה-ICCU ממלא כיום וכיצד הוא השתנה מטיפול בפוסט טראומה, לעצירה אקטיבית ומניעת נזקים כליליים.

אם בעבר יחידות טיפול כלילית נהגו לטפל בחולים לאחר התקפי לב ורק לנטר אותם ולנסות למנוע הפרעות קצב, כיום יחידות הטיפול הכלילי הפכו מאוד מאוד מעורבות בטיפול פעיל ובהקטנת היקף התקפי הלב בעת אשפוז החולים. כאשר לחולה יש התקף לב זה בדרך כלל בגלל חסימה של עורק שמוביל דם ללב, וכתוצאה מכך הלב מתחיל למות בצורה מהירה מאוד - לאחר מספר שעות שריר הלב נהרס לחלוטין. לכן, יש לנו חלון זמן קצר מאוד על מנת לנסות ולעצור את התהליך ולשמר כמה שיותר שרירי הלב. לכן, כשמגיע מטופל... אנחנו מיד מתקשרים לצוות שלנו... ואנחנו לוקחים את המטופלים האלה ישירות למעבדת הניתוח ומבצעים צנתור לב.

צנתור לב

צנתור לב קיים בחמישים השנים המשונות האחרונות. בתחילה הוא בוצע בחולים עם מחלת לב; בשנות ה-60 וה-70 רוב החולים עם מחלה כלילית קשה נאלצו לעבור ניתוח מעקפים. במהלך העשורים האחרונים חלו התקדמות רבות במעבדת הקאט המאפשרת כעת לבצע אבחון וטיפול בו-זמנית.

במהלך העשורים האחרונים חלו התקדמות רבות במעבדת הקאט המאפשרת כעת לבצע אבחון וטיפול בו-זמנית.

כמעט כל החולים בישראל שחווים התקף לב חריף עוברים צנתור לב והתערבות לבבית מלעורית על מנת לטפל בנגע הקריטי שגרם לתסמינים החריפים. לדברי ד"ר בלקין, יותר ממחציתם הם חולים עם תסמונת כלילית חריפה - כלומר, יש להם משהו שקרה, החל בימים או בשבועות שקדמו לאשפתם, וצריכים בדחיפות לעבור צנתור לב. שאר ה-40% של חולים עם מחלה כלילית שעוברים צנתור הם חולים שיש להם תסמינים יציבים ואשר נבדקים על ידי הרופאים שלהם, ובגלל התסמינים מכוונים לבצע הליך אלקטיבי אשר, בהתאם לממצאים, לעיתים קרובות ניתן לטפל ב- מקום במעבדת הקאט. כיום כ-80-85% מחולי לב מטופלים במעבדה, בעוד שלפני עשרים שנה, כ-70-80% אחוז מהחולים היו מועברים למחלקת ניתוחי לב. השינוי הזה כמובן מציע ניתוח מהיר ונוח בהרבה לכל מטופל לעבור, מה שמאפשר לטפל בו במהירות, ואולי לצאת מבית החולים למחרת; בניגוד להחלמה הארוכה והקשה מניתוח לב פתוח, שלא לדבר על הסיכונים הרבים הכרוכים בניתוח עצמו והעובדה שחלק מהמטופלים אינם מסוגלים פיזית לעבור ניתוח לב פתוח.

חלק גדול מטכנולוגיית הסטנט המשמשת כיום בהליכי לב הם המצאות ישראליות - למשל, ה-B-stent (סטנט הניתן להרחבה בלון שנשאר בעורק ומשפר לצמיתות את זרימת הדם לעורק ומקל על כאבי חזה), InStent, Medinol, Angiosonics Inc. (אולטרסאונד המועבר בקטטר לטרומבוליזה, אולטרסאונד טיפולי לא פולשני בלב - מחקרים מוקדמים הראו שהוא יכול לשבור קרישי דם בכלים היקפיים), ולייזר תעשיות (לייזר Sharplan holmium/yag לשחרור חסימה מרובה). כלי דם כליליים), כמו גם כלי אבחון קרדיולוגיים שונים. ראוי לציין כי העמדה הרשמית על המצאות מצילות חיים מסוג זה של תנועת ה-BDS (תנועת החרם, המשיכה והסנקציות המבקשת להפעיל לחץ כלכלי ופוליטי על ישראל) היא:

רצוי לפני מצב חירום (שבמסגרתו שיקול הדעת שלך עשוי להיות מעורפל בגלל דחיפות והתגובה הרפואית האופטימלית) אנא הודע לקרדיולוג שלך כדי להבטיח שלעולם לא נעשה שימוש בסטנט הניתן להרחבה בלון. בקש ניתוח לב פתוח!

השעות הראשונות הקריטיות

צנתורי לב נעשים בדקות ובשעות הראשונות לאחר הגעת המטופל ליחידה. התערבות כלילית מלעורית (אנגיופלסטיקה כלילית עם סטנט) מאפשרת למנתחים לזהות את העורק החסום, לפתוח אותו (לעיתים קרובות עם בלון) ולהציב סטנט (שהוא כמו פיגום מתכת) במקום החסימה כדי לשמור על העורק פתוח. לשחזר את זרימת הדם. זה מגביל את כמות הנזק ככל האפשר. לאחר מכן החולה מועבר ליחידה לטיפול כלילית שם הוא/היא במעקב ליום-יומיים שלאחר מכן. טיפול ראשוני זה הוא המפתח לתחילת השיקום. בלקין אמר ל-IsraCast, "בתקופה זו אנו מטפלים במטופל בצורה מאוד פעילה - אנו מעריכים את כמות הנזקים שנגרמו, ואם למטופל, למשל, יש אי ספיקת לב, ניתן לו תרופות מתאימות. כמו כן, ניתן לו תרופות למניעת התקפי לב נוספים, שאותם הוא יתחיל מיד עם הקבלה, ותרופות שימנעו התרחשות של נזקים נוספים (כגון התרחבות הלב ואי ספיקת לב).

רפא את הלב שלך

הצוות הרפואי במחלקה לטיפול נמרץ חייב גם לעזור למטופלים להתמודד עם ההלם ממה שקרה ולהתחיל לעבור אותו.

עם זאת, למרות חשיבותם, טיפול אקוטי אינו מתחיל ונגמר בהליכים ובתרופות. הצוות הרפואי ב-ICCU חייב גם לעזור למטופלים לעבד את ההלם של מה שקרה ולהתחיל לעבוד דרכו.  "עבור חולים רבים זהו אירוע הרסני. רוב החולים הללו הם בגילאים הצעירים/בינוניים, הם מרגישים בריאים לחלוטין, ואז הם נפגעים ממחלה שמסכנת חיים ומאיימת להרוס את חייהם האישיים, הקריירה שלהם וכל תפקודיהם".  דוקטור בלקין הוסיף, "אז אנחנו צריכים לפעול בדרכים כדי להרגיע אותם שהם יוכלו להמשיך לעשות את מה שהם עשו עד עכשיו, לרוב בעזרת תרופות, וגם לייעץ להם לשנות את אורח חייהם כדי למנוע התקפות נוספות להתרחש. ”

בנוסף, משפחות החולים זקוקות לא פעם לעזרה ותמיכה. לדברי ד"ר בלקין, החולה הוא לרוב זוכה הלחם העיקרי או מנהיג המשפחה, ופתאום הדמות החזקה והמרכזית הזו נמצאת כעת במצב שבו הוא/היא תלויים באנשים אחרים. "אז אנשים צריכים לשנות קצת את התפקידים שלהם, ואנחנו צריכים לספק תמיכה, כדי להרגיע את המשפחה שהמטופל יוכל לחזור למה שהוא/היא עשו קודם, ולנסות לעודד גם אותם ולעשות את שינויים באורח החיים הדרושים כדי לאפשר לכולם לחזור לאורח חיים בריא ובריא לאחר אשפוזו".

תוכנית פעולה ארוכת טווח

אולי אחד הגורמים החשובים ביותר בשיקום ארוך טווח עבור חולי לב הוא יישום ותחזוקה של שינויים דרושים באורח החיים לאחר אירוע הלב שלהם. לכן שערי צדק מנהלת תכנית שיקום לב מוצלחת מאוד למטופליהם ממש על רצפת הלב. המרכז לשיקום לב שערי צדק הוא אחד ממרכזי השיקום המובילים בישראל. בראשות ד"ר יעקב קליין, היא פעילה כבר למעלה מעשרים וחמש שנים, וממשיכה לצמוח.

לאחר אשפוז חולים עם התקף לב, אנו ממליצים כמעט באופן אוטומטי לקחת חלק בתוכנית גמילה. ותוכנית הגמילה הזו נמשכת בדרך כלל כשלושה חודשים, כאשר המטופלים מגיעים פעמיים או שלוש בשבוע ויש להם תוכנית פעילות גופנית מכוונת ומבוקרת יחד עם עצות תזונתיות ואורח חיים, וכדי לעזור להם להיכנס לאורח חיים בריא". ד"ר בלקין הסביר לישראקאסט, "רבים מהמטופלים מעולם לא עשו פעילות גופנית לפני כן. אנו חושבים שפעילות גופנית היא מרכיב חשוב בטיפול ובמניעה של מחלות לב נוספות, ולכן אנו מעודדים את כל המטופלים שלנו להשתתף בתוכנית הגמילה. והם נהנים מזה מאוד - עבור רבים מהם זו גם חוויה חברתית טובה, והם מקבלים הרבה הבנה לגבי מחלת [הלב], ואני חושב שהם אז מתמודדים עם החיים בהרבה יותר ביטחון.

מטופלים רבים חוששים מפעילות גופנית לאחר הפחד מאירוע לבבי, אולם ד"ר בלקין מיהר להבהיר כי הפחדים הללו מוגזמים לעתים קרובות, שכן לפעילות גופנית הוכחה השפעה מרובת על הבריאות המשופרת של אנשים עם מחלות לב: משיפור זרימת הדם. ללב ולשרירים, להפחית את האנרגיה הדרושה ללב, כדי לסייע בשליטה בגורמי סיכון כמו אנגינה ולחץ דם גבוה, ואפילו להילחם בדיכאון, תופעת לוואי שכיחה של כל מחלה קשה. בלקין הוסיף כי אמנם זה נכון שמי שחולה במחלת לב חמורה ומחליט לפתע להתאמן עלול לעבור אירוע, וכמובן שכל מי בגיל העמידה שמחליט לצאת לתוכנית אימונים צריך לעשות זאת בזהירות ובהדרגה, ולפחות בהתחלה , כנראה צריכה להיות איזושהי הערכה רפואית לפני שמתחילים תוכנית אימונים, בסך הכל, פעילות גופנית היא חלק חשוב מאוד בטיפול בחולים עם מחלת לב.

התקדמות טכנולוגית במעבדת הקאט

שערי צדק נוסדה לפני למעלה ממאה שנה וגדלה מבית חולים קהילתי קטן לבית חולים מרכזי בישראל כיום; והיא הייתה בחזית יישום טכנולוגיה חדשה, במיוחד במעבדת הצנתורים הקרדיו, החלוצית בשימוש במסתמים מלאכותיים (טכנולוגיה שפותחה בישראל) המאפשרת למנתחים למקם מסתמים מלאכותיים בלב דרך חור קטן ברגל בלבד. , בניגוד לביצוע ניתוח לב פתוח. התוכנית הספציפית הזו החלה לפני פחות מעשור וכעת שימשה לטיפול מוצלח בכמעט 300 חולים שעברו שינוי במסתם אבי העורקים במהלך הצנתור. מספר זה כולל מספר רב של חולים אשר עקב גיל, שבריריות או מצבים רפואיים נוספים נחשבו בלתי ניתנים לניתוח או בסיכון גבוה לניתוח לב פתוח.

לד"ר בלקין ועמיתיו היה תפקיד משמעותי בהחדרה ובקידום בשערי צדק, ובישראל, טכנולוגיה חדשה לפיה ניתן לקצב את צד שמאל וימין של הלב כאחד.

לד"ר בלקין ועמיתיו היה תפקיד משמעותי בהחדרה ובקידום בשערי צדק, ובישראל, טכנולוגיה חדשה לפיה ניתן לקצב את צד שמאל וימין של הלב כאחד. הדבר חיוני במיוחד עבור חולי אי ספיקת לב מסוימים שיש להם ליקויים גדולים בהתכווצות הלב אשר משתפרת משמעותית על ידי קוצב הקיצוץ המיוחד אשר משחזר את גל התכווצויות הלב. הליך זה סייע בהצלחה לחולים עם אי ספיקת לב מסוג 3-4 לחזור למצב של בריאות משופרת, ניידות ועצמאות משופרת.

שערי צדק עוסקת גם בהחלת הליך מתקן במעבדת הקאט לחולים במחלת המסתם המיטרלי המאפשר למנתחים להצמיד קליפס על המסתם המיטרלי, מה שמפחית את מידת הדליפה של המסתם.

ציפיות גבוהות לעתיד טיפול הלב

ללא ספק ההתקדמות ברפואה בשנים האחרונות הייתה דרמטית עבור טיפול כלילית, הן בטיפול תרופתי (במיוחד ליתר לחץ דם וכולסטרול) והן בפרוצדורות כירורגיות. הם גם מילאו תפקיד מפתח בהגדלת אורך החיים ושיפור האיכות של אותן שנים עבור חולי לב ברחבי העולם. בעתיד, עם טכנולוגיה משופרת, נוכל אולי למנוע את הופעתן של מחלות רבות. ד"ר בלקין שיער שהכיוון שהרפואה לוקחת אותנו עכשיו ייתן לנו יום אחד את ההבנה הגנטית למנוע את סוגי מחלות הלב השונות שאנו מתמודדים איתן היום. למעשה, אנו רואים כבר היום שניתן לבצע אבחנה של מצבים רבים לפני הלידה, ולעיתים אף לטפל, המאפשרים התפתחות תקינה ואורח חיים תקין לתינוק. הליכי רחם כאלה כבר מתורגלים בהצלחה במרכזים מסוימים באירופה. ד"ר בלקין אמר,

אנחנו חיים בחברה שבה ערך החיים מוערך מאוד מאוד גבוה, שבה עבור זוגות רבים, בין אם זה בגלל אמונות תרבותיות או דתיות, הפסקת הריון היא משהו שנעשה בעל כורחו או לא, ואם אנחנו יכולים להציע ( ובתקווה שבעתיד נוכל להציע) לרבים מהאנשים האלה פתרונות למצבים מולדים שניתן לאבחן ולטפל, אני חושב שזה יכול לעשות הבדל גדול לחברה ולרווחתם של אנשים רבים.

מחוץ לאפריקה

עם התקדמות כזו כבר נהוגה ומפותחת בשקיקה בישראל, אין פלא שישראל נמצאת במקום ה-28 בדירוג האחרון של ארגון הבריאות העולמי של מערכות הבריאות בעולם (שכלל 190 מדינות), מנצחת את קנדה (מדורגת 30) וארה"ב. (מדורג 37). קשה להאמין כמה רחוק הגיעה ישראל כאומה בפרק זמן כה קצר. עם זאת, ד"ר בלקין זוכר היטב את עלייתו (עלה לישראל) כרופא צעיר, נשוי טרי לפני כמעט ארבעים שנה.

ג'ונתן בלקין בא ממשפחה של רופאים, כאשר גם אביו וגם סבו היו רופאים מכובדים מאוד בזמנם בדרום אפריקה. במילותיו שלו, "אם הייתי בוחר, כנראה שהיה לי מסלול קריירה הרבה יותר קל אם הייתי נשאר בדרום אפריקה כי המשפחה שלי הייתה משפחה מאוד מוכרת, גם בקהילה הרפואית וגם ביהודית. קהילה. עם זאת, אני ציוני ועודדו אותי להיות ציוני, כנראה כמעט מלידה. סבתי הייתה חברה בליגה הציונית לנשים בדרום אפריקה, היא הייתה בוויצו, הסתדרות הנשים הציונית בעולם; היא כבר הייתה בפלסטין ב-1935 כנציגת ויצו, שכאשר לוקחים בחשבון את מצבה של דרום אפריקה באותה תקופה, היה באמת הישג גדול ומפעל גדול - נסיעה בסירה, לא היו מטוסים באותם ימים. וזה לקח בערך שישה שבועות רק להגיע לארץ ישראל באותו זמן ובחזרה. אז חונכתי בהשפעה ציונית מאוד, והצטרפתי לבני עקיבא כנער צעיר; שהשפיעה עליי ועל ההשקפה שלי עצומה, וכבר במהלך הלימודים החלטתי שאני רוצה לעשות את חיי בישראל. ואני חינכתי גם בתנועות של בני עקיבא בקרב בני גילי, והייתה לנו נטייה מאוד מאוד חזקה וכמיהה לעלות לעלות. והתחתנתי עם אשתי, טרי, לפני שעלינו עלייה, וברגע שהצלחתי, הגענו לישראל.

זו הייתה תקופה מאוד מרגשת, גם תקופה מאוד קשה כפי שאתה יכול לדמיין, הסטנדרטים של הרפואה היו שונים מאוד ממה שהורגלתי אליו בדרום אפריקה. אורח החיים בישראל היה מאוד מאוד שונה ממה שחוויתי בדרום אפריקה, שבה באותה תקופה לחיות בדרום אפריקה היה כמו לחיות בגן עדן עבור הרבה מאוד אנשים - זה היה מאוד קל, וקל מבחינה מקצועית, קל מבחינה חברתית, קל מבחינה כלכלית. ולבוא לארץ באותה תקופה היה אתגר אמיתי. אבל כשאתה צעיר אתה יכול לעשות את הדברים האלה, ולכן אני מאוד מרוצה שעשיתי את זה.

ברור שהמצב בדרום אפריקה השתנה לחלוטין מאז שגרתי שם, ואני חושב שהיום ישראל היא מדינה מאוד מאוד אטרקטיבית לרצות לחיות בה. אני חושב שיש הרבה אנשים בכל העולם שיקנאו מאוד באורח החיים שלנו, אני חושב שהם יקנאו מאוד בכלכלה שלנו; אני חושב שהם יקנאו אפילו יותר בשירותי הבריאות שלנו, שלדעתי הוא אחד הטובים בעולם, מיושם על כולם מכל הגזעים; וזו באמת הייתה זכות ותענוג להיות מסוגל להשתתף במידת מה בפיתוח הידע והטיפול הרפואי, אשר שינו את ישראל במהלך שלושים השנים האחרונות, ללא ספק בנוי על אותם חלוצים אדירים שהיו כאן לפנינו והקימו את הבסיס מוסדות, כולל שלי (שערי צדק).

מחלות לב והעולם המערבי

לדברי בלקין, מחלות הלב נמצאות במגמת עלייה מהירה במדינות מתפתחות כמו סין והגושים הסובייטיים לשעבר. הדבר נובע בחלקו משיפור האבחון וחלקו בשל השינויים באורח החיים הקשורים בהתמערבות של מדינות אלו - כלכלה אינטנסיבית ופעילה יותר הגורמת לרמות מתח גבוהות ולשינויים בהרגלי האכילה. במדינות אחרות שבהן אנשים מודעים מאוד לבריאותם, ייתכן שיש ירידה מסוימת במחלות לב. בהחלט במערב חלה ירידה בתמותה ממחלות לב, אבל זה כנראה נובע מהטיפול המשופר שמאפשר כיום לאנשים לחיות הרבה יותר ממה שהיה מסוגל רק לפני כמה עשורים.

חולים מקרוב ומרחוק

ישראל אכן עברה דרך ארוכה מאז ימיה הראשונים של האומה. למעשה, כיום ישראל היא אפילו יעד לתיירות מרפא, לשם מגיעים במיוחד כדי לקבל טיפול רפואי, במיוחד ממדינות מזרח אירופה. במחלקות הקרדיולוגיות והכירורגיות בשערי צדק רואים באופן רציף מטופלים כאלה המרגישים בטוחים יותר בסטנדרט הטיפול בישראל מאשר במדינות מולדתם. כמובן שטיפול כזה יקר לביצוע בינלאומי, והוא נעשה בעיקר על ידי עשירים שיכולים להרשות זאת לעצמם, אבל לישראל יש גם תוכניות המיועדות במיוחד לעזור לאלה במדינות מוחלשות.

… אחוז גבוה מאוד מהמטופלים שלנו מגיעים מהרשות הפלסטינית ואני בטוח שאנחנו עושים הרבה מאוד כדי לשפר את הטיפול ואת חייהם גם כן.

תוכנית אחת כזו היא "קרן להציל לב", הממוקמת בבית החולים וולפסון בירושלים, שבה מתבצעות ניתוחי לב מצילי חיים בילדים ממדינות מוחלשות (כולל עיראק, סוריה וירדן), שבוודאי לא יזכו לטיפול כזה. אַחֶרֶת. כמו כן, רבים מהמטופלים המטופלים בשערי צדק מגיעים מהמדינות הסובבות, כולל שכנותיה הפלסטיניות של ישראל, לדברי ד"ר בלקין, שקבע כי "כמו כל מטופלים אחרים, אני אגיד לך שאחוז גבוה מאוד מהמטופלים שלנו מגיעים מהרשות הפלסטינית ואני בטוח שאנחנו עושים הרבה מאוד כדי לשפר את הטיפול ואת חייהם גם כן".