כדור בדולח ישראקאסט - נתניהו עשוי לבחור בסיפוח מיני

הוא יעשה או לא? זו השאלה העולה על ישראל בימים אלה הנוגעת למטרה המוצהרת של ראש הממשלה נתניהו להתחיל בסיפוח בגדה המערבית ב-1 ביולי. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התחיל את הכדור עם "עסקת המאה" האחרונה שלו שהקצתה 70% מהשטח למדינה פלסטינית, ואת ה-30% הנותרים לישראל. כעת אותת טראמפ כי אינו מתנגד לכך שישראל תפעל באופן חד צדדי. על ידי מתן האור הירוק הזה, נשיא ארה"ב למעשה שם את ביבי במקום לעשות משהו.

מנגד, אנשי שמאל ישראלים ורוב מדינות אירופה מתנגדים לצעד חד-צדדי של המדינה היהודית. שר החוץ הגרמני הייקו מאס טס לישראל, שם הזהיר את נתניהו לגבי ההשלכות. (האיחוד האירופי הוא שותף סחר החוץ הגדול ביותר של ישראל בהיקף של 34 מיליארד יורו בשנה, ולכן יכול להגיב בסנקציות סחר.)

יתרה מכך, ירדן השכנה (שפלשה למעשה לגדה המערבית ב-1948) מאוכלסת ברוב של פלסטינים. לזכותו ייאמר שהמלך לשעבר חוסיין הוא המנהיג הערבי היחיד שהעניק אזרחות מלאה לפליטים ערבים שנמלטו (פלסטין) לאחר שצבאות ערב ניסו למחוק את ישראל שזה עתה נולדה מהמפה. ירדן חתמה מאוחר יותר על הסכם שלום עם ישראל, אך המלך הנוכחי שלה עלול להתמודד עם תגובה פלסטינית אלימה בדרישה לבטל את הסכם השלום. גם מצרים, המדינה הערבית הראשונה שעשתה שלום עם ישראל, עלולה להתמודד עם אי שקט פנימי דומה אם ישראל תתחיל בסיפוח. הבאות בתור הן מדינות המפרץ, בראש ובראשונה סעודיה, שרשרת קשרים עם ישראל בשקט.

מטבע הדברים, כל אלה הם שיקולים מכריעים שנתניהו צריך לשקול. מצד שני, הוא סימן לבסיס הפוליטי הימני שלו שעם נשיא סימפטי בבית הלבן, זה הזמן להתחיל בסיפוח. יהיו הסיכונים אשר יהיו, נראה שראש הממשלה הלך כעת כל כך רחוק, אם לא יעשה דבר, הוא יאבד את אמינותו מול תומכי הימין שלו. זאת בשעה שהוא זקוק נואשות לתמיכה העממית הזו בזמן משפט בבית משפט בישראל.

לכן, הערכת האורח הנחשבת שלנו היא שביבי יבחר בצעד מתון, כמו סיפוח קהילות יהודיות הסמוכות לקווי הפסקת האש לשעבר של ישראל-ירדן. זה יכול לכלול עיירות כמו מעלה אדומים ליד ירושלים וגוש עציון, שתושביהן היהודים נטבחו ב-1948. כזכור, נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש הכריז בפומבי שמרכזי אוכלוסייה כאלה צריכים להישאר חלק מישראל.

סיפוח חלקי כזה יזכה כנראה לגיבוי של שותפו הקואליציוני המרכזי של ביבי, מפלגת כחול לבן. יתרה מכך, כאן יכול היה לשקול גם שר הביטחון בני גנץ. הרמטכ"ל לשעבר ורוב המומחים הצבאיים מסכימים כי אגן בקעת הירדן, הממוקם מול מטוס החוף של ישראל ברוחב שבעה מיילים, הוא אזור ביטחוני חיוני. לכן היא צריכה להישאר בשליטה ישראלית. עד כה, גנץ לא נקט עמדה בסוגיית הסיפוח. ובכל זאת, סביר להניח שאם הוא והעוזר שלו, שר החוץ גבי אשכנזי (גם הוא רמטכ"ל לשעבר) יתנו גיבוי, זה יוסיף משקל לא מבוטל בהשוואת אגן בקעת הירדן כאינטרס ביטחוני חיוני לא פחות מהגולן. Heights (שסופחה בעבר על ידי ישראל).

בינתיים, מתנגדי הסיפוח הישראלים יצאו לרחובות בהפגנה גדולה בתל אביב. הם טוענים שהסיפוח יפתח את הדלת האחורית לאפרטהייד אם לא יוענקו מלוא הזכויות לפלסטינים באזורים הנתונים לשלטון ישראלי.

לסיכום: לאחר שדיווחתי על הסכסוך הפלסטיני-ישראלי במשך קרוב ל-50 שנה, המסקנה שלי היא שהפלסטינים מעדיפים שלא תהיה להם מדינה עצמאית משלהם אם הדבר כרוך בהכרה בישראל כמולדת החוקית וההיסטורית של העם היהודי. העובדה היא שאם הערבים תושבי פלסטין והעולם הערבי היו מקבלים את תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947, יכלה להיות להם מדינה עצמאית לצד ישראל. במקום זאת, הם ניסו למחוק את הקהילה היהודית מהמפה, כלומר כשירדן פלשה לגדה המערבית.

לאחרונה, ראשי מפלגת העבודה, יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק, כולם ניסו בכנות להגיע לשלום עם הפלסטינים (קנאי ימין ישראלי היה כל כך משוכנע שיצחק רבין היה נחוש להכיר במדינה פלסטינית עצמאית שהוא ירה בה. מת את המנהיג הישראלי). עד עצם היום הזה, הפלסטינים לא היו מוכנים לקבל את מדינת ישראל היהודית. התוצאה היא כעת הופעתה של תוכנית הסיפוח של נתניהו שבעצמה עשויה להסתיים גם כ"מצעד איוולת".