ארה"ב - כבר לא השוטר של העולם?

זה היה משמעותי מאוד שנשיא ארה"ב ברק אובמה בחר בווסט פוינט כמקום לבטא את מדיניות החוץ והצבא שלו. בלי לומר זאת בכל כך הרבה מילים אובמה שלח מסר חזק וברור - אמריקה התנערה מתפקידה כ"שוטר העולם". אובמה זנח את הקרנת הכוח הצבאי האמריקאי שאפיינה את קודמו ג'ורג' וו. בוש. בפניהם לצוערים המסיימים, אמר להם מפקדם: "ארה"ב תשתמש בכוח צבאי, באופן חד-צדדי במידת הצורך, כאשר האינטרסים המרכזיים שלנו דורשים זאת - כאשר האנשים שלנו מאוימים, כאשר פרנסתנו עומדת על כף המאזניים; כאשר הביטחון של בעלי בריתנו בסכנה". אבל שורת המחץ שלו התייחסה לנושאים גלובליים שאינם מאיימים ישירות על ארה"ב: "אז סף הפעולה הצבאי חייב להיות הרבה יותר גבוה. בנסיבות כאלה, אל לנו ללכת לבד. במקום זאת, עלינו לגייס בעלי ברית ושותפים לנקוט פעולה קולקטיבית". האמת היא שזה היה אבן יסוד במדיניותו של אובמה של 'להוביל מאחור' במזרח התיכון, כפי שמדגים המשברים בלוב וכיום בסוריה. ברור שסירובו של אובמה להשלים את אזהרתו כי אסד יתמודד עם ההשלכות אם יחזור על השימוש בנשק כימי, למעשה הטה את הכף לטובת המשטר נגד המורדים.

'יוסטון, יש לנו בעיה'? 

לאחר שכוחות ארה"ב ייסוגו משתי הזירות הללו, לאובמה אין כוונה לערב אותם במקום אחר.

איזו השפעה תהיה לגישה הברורה הזו על ידידיה ואוייביה של אמריקה במזרח התיכון? למעשה, זה לא הגיע כהפתעה גדולה. ישראל, ערב הסעודית ומדינות המפרץ, שגם הן מאוימות על ידי איראן, כמו גם מצרים, התלבטו על מה שהם תופסים כמדיניות 'אליס בארץ הפלאות' של אובמה. אם בוש היה נלהב כדי להתמודד עם ג'יהאדיסטים ערבים, המטוטלת האמריקאית הפכה כעת לכיוון השני. וזה לא רק אובמה; דעותיו מגובות היטב על ידי דעת הקהל האמריקאית לאחר אובדן כל כך הרבה דם ואוצר בעיראק ובאפגניסטן. ואחרי שכוחות ארה"ב ייסוגו משתי הזירות הללו, לאובמה אין כוונה לערב אותם במקום אחר. במילותיו: "עברנו עונה ארוכה של מלחמה". הצהרתו התקבלה במחיאות כפיים רמות על ידי הצוערים. "סיכויי ההצלחה עדיין ארוכים ואנו שומרים לעצמנו את כל האפשרויות למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. אבל לראשונה מזה עשור, יש לנו סיכוי אמיתי להגיע להסכם פורץ דרך; אנחנו חושבים שזה יעיל ועמיד יותר ממה שהיינו יכולים להשיג באמצעות שימוש בכוח".

אבל האם כל האפשרויות כוללות כעת בלימה והשלמה עם איראן גרעינית? הערכת המודיעין האמריקני היא שייקח מספר שנים עד שטהראן תהווה איום גרעיני על ארה"ב אז איך האיראנים צפויים לפרש את הצהרת אובמה? הם כבר הבהירו שהם לא יוותרו על יכולותיהם לייצר נשק גרעיני בעתיד, למרות שייתכן שהם עשו ויתורים מסוימים על ייצור האורניום המועשר שלהם. (הם גם הצהירו שהפיתוח שלהם של טילים ארוכי טווח לא על הפרק). אל תטעו, הם מתעקשים להחזיק, ואף לפתח, צנטריפוגות מתקדמות יותר לייצור אורניום מועשר. כל מה שהם צריכים לעשות זה לעקוב אחר התסריט של בת בריתם צפון קוריאה ולתת כמה הבטחות ריקות על כך שהם לא רוצים לייצר פצצות A וכניסה מחדש של פקחים בינלאומיים.

...אין לטעות באופטימיות של אובמה לגבי השגת הסכם פורץ דרך. אם האיראנים לא היו משוכנעים קודם לכן, הם יהיו עכשיו כשאובמה נעול בתהליך משא ומתן...

מצד שני, אי אפשר לטעות באופטימיות של אובמה לגבי השגת הסכם פורץ דרך. אם האיראנים לא היו משוכנעים לפני כן, הם יהיו עכשיו כשאובמה נעול בתהליך משא ומתן, ואם הם ישחקו את הקלפים שלהם נכון, הם יכולים להצמיד אותו מספיק כדי לשמר את מתקני הנשק הגרעיני שלהם בזמן שהקהילה הבינלאומית תרד אל תוך הקלה נוספת בסנקציות. נראה כי נשיא ארה"ב נחוש ליצור סדר עולמי חדש של דו-קיום בשלום, הולך אולי בדרכו של וודרו וילסון לאחר הקטל של מלחמת העולם הראשונה. אבל האם זה ריאלי היום להתעמת עם מתקפה של אסלאם מיליטנטי כמו איראן, הטליבאן , או אל קאעידה עם חזון נעלה של 'דיפלומטיה ופיתוח, סנקציות ובידוד ופנייה למשפט הבינלאומי'? השליטים האמיתיים של איראן אינם הנשיא חסן רוחאני או שר החוץ ג'וואד זריף; הם פשוט אנשי החזית של המנהיג העליון האייתוללה עלי חמינאי. ובעוד אובמה היה נחמד לאיראן וזוכה לגומלין על ידי רוחאני וזריף, הבוס שלהם חמינאי הטיל לאחרונה על אובמה בפני קהל עצום שקרא: 'מוות לאמריקה'. השותף החזק הנוסף בטהרן הוא משמרות המהפכה, שעשויים להתחרות בחמינאי בשלטון ומשתתפים במלחמה הברברית של נשיא סוריה בשאר אסד נגד עמו.

בצד החיובי, הניסיון האמריקאי להפוך את מצרים בטוחה לדמוקרטיה נכשל גם הוא. ראשית, וושינגטון תמכה בהפלתו של הנשיא חוסני מובארק, בעל בריתה משכבר הימים בחלק הסוער הזה של העולם, הנצור על ידי האיסלאם המיליטנטי כמו אל-קאעידה, הטליבאן ואיראן בתוך מקהלת ראשי הביצים והפרשנים האמריקאים שהללו. הסיכויים לשלטון דמוקרטי חדש בקהיר. במהלך הימים הראשונים של מהפכת העם בכיכר החירות, אובמה שלח שגריר מוערך לשעבר בקהיר כדי לקבל מבט ממקור ראשון. הוא דיווח בחזרה שהאחים המוסלמים היו המאורגנים הטובים ביותר לנצח בבחירות דמוקרטיות, אבל הייתה רק בעיה אחת - הארגון היה קבוצה אסלאמית קיצונית שתרצה להפוך את מצרים לעוד אפגניסטן. אובמה ויועציו ורוב כלי התקשורת האמריקניים היו כל כך מרותקים לדרמה הדמוקרטית בקהיר, עד שהם סירבו להישמע לאזהרות. ישראל בכלל ונתניהו בפרט זכו ללעג על כך שלא עלו על העגלה. אבל קובעי המדיניות בירושלים, בריאד ובעלות בריתה האחרות של אמריקה באזור הביטו בחוסר אמון. האם ה-CIA ומחלקת המדינה לא קלטו מה עומד על כף המאזניים? כעת הם נושמים לרווחה מכך שאובמה התעשת ונראה מוכן לקבל את הנשיא החדש עבד אל-פתאח א-סיסי.

במהלך כהונתו הראשונה של אובמה, שרת החוץ הילרי קלינטון דיברה פעם על כך שארה"ב מספקת למדינות המפרץ 'מגן הגנה' כדי להגן עליהן מפני איראן.

מה שהתרחש במצרים בשלוש השנים האחרונות אינו תואם את העקרונות הג'פרסוניים, אבל מה הייתה האלטרנטיבה? למדינות רבות במזרח התיכון אין מסורות דמוקרטיות ואינן יכולות לעשות את הקפיצה מדיקטטורה לדמוקרטיה אמיתית בן לילה. למרבה המזל, הבית הלבן ופוגי בוטום מבינים כעת שאל סיסי היא האפשרות הטובה ביותר בשלב זה ושהחדרת דמוקרטיה לדיקטטורות ערביות במזרח התיכון עלולה לגרום לאחור (כפי שקרה באיראן בתקופת כהונתו של ג'ימי קרטר). סעודיה ומדינות המפרץ עשויות לנסות לעשות שלום עם איראן ולהפיק את המיטב ממצב רע. במהלך כהונתו הראשונה של אובמה, שרת החוץ הילרי קלינטון דיברה פעם על כך שארה"ב מספקת למדינות המפרץ 'מגן הגנה' כדי להגן עליהן מפני איראן. זה עשוי להיות שוב בקלפים אם ארה"ב תבחר להכיל איראן גרעינית. אבל ישראל לא שוקדת על אשליות וברור שהיא תמשיך להתכונן ליום שבו אולי תצטרך לעשות את זה לבד.

 רובים או חמאה…

צבא סוריה הושפל במלחמת האזרחים המתמשכת, למרות שישראל נאלצה לבנות מסגרת הגנה חדשה לאורך הגבול הסורי כדי להתמודד עם איום התקיפה של אל-קאעידה וג'יהאדיסטים אחרים...

מלחמת המילים הנוכחית בין משרד ההגנה לישראל לאוצר על תקציב הביטחון תמוהה עוד יותר לאור האיום האיראני. מלבד איראן, חלה הקלה ברמת האיום הניצבת בפני המדינה היהודית. אמנם, החשש מהשתלטות האחים המוסלמים במצרים, ובסופו של דבר הפעלת חזית חדשה ומסוכנת, התפוגג עם בחירתו של אל סיסי. צבא סוריה הושפל במלחמת האזרחים המתמשכת, למרות שישראל נאלצה לבנות מסגרת הגנה חדשה לאורך הגבול הסורי כדי להתמודד עם איום התקיפה של אל-קאעידה וג'יהאדיסטים אחרים שחדרו למחנה המורדים. לאורך גבול לבנון, חיזבאללה שיגר כוחות לסוריה כדי להילחם למען אסד, מהלך שעורר ביקורת נוקבת ואף פעולות תגמול קטלניות בתוך לבנון.

לנוכח התנגדות זועמת של מערכת הביטחון, החל משר הביטחון משה יעלון, החליטה הקבינט לקצץ בתקציב הביטחון. בתגובה ביטל הרמטכ"ל בני גנץ שלוש פעילויות חיוניות. ראשית, אימוני לחימה לכוחות הקרקע של המילואים, זמן שידור שבועי לטייסי מילואים ולנווטים, והוא קרקע כמה טיסות סיור אווירי והכל בגלל היעדר תקציבים. המבקרים טוענים כי למרות שצה"ל הידק את החגורה עדיין יש הרבה 'שומן' שצריך לגזום. למשל, אנשי קבע יכולים לפרוש עם פנסיה מלאה בגיל המבוגר של ארבעים ושתיים! מבקרים בהם שר האוצר יאיר לפיד האשימו את יעלון במניפולציה של דעת הקהל באמצעות השעיית תוכניות ההכשרה החיוניות. יעלון משיב שאין ברירה ועל הקבינט לקחת אחריות על קיצוץ תקציב הביטחון לטובת הגדלת ההוצאות הסוציאליות. ברור שזהו מצב שערורייתי עבור מדינה שחייבת לשמור על רמת מוכנות צבאית גבוהה ביותר. אז, השאלה היא איפה עוצר הכסף בירושלים? רק איפה ראש הממשלה ביבי נתניהו בתוך החופש המילולי הזה? האם אין זה מתפקידו, הראשון בין השווים בקבינט, לדפוק את הפטיש ולסדר את ביתו (הבית שלנו)?

 אזהרה לחיילים אמריקאים במזרח התיכון...

בעקבות סמ"ר. החליפין של בואו ברגדהל לחמישה מחבלים טליבאן המוחזקים בבסיס ארה"ב בגואנטנמו, ארגון הטרור נלהבים וללא ספק מתכננים פעולות חטיפה משלהם כדי לשחרר את חבריהם.

היו בכוננות גבוהה לניסיונות חטיפה באזור לאחר שוושינגטון שינתה את המדיניות הקודמת שלה שלעולם לא לנהל משא ומתן עם טרוריסטים בענייני בני ערובה. בעקבות סמ"ר. החליפין של בואו ברגדהל לחמישה מחבלים טליבאן המוחזקים בבסיס ארה"ב בגואנטנמו, ארגון הטרור נלהבים וללא ספק מתכננים פעולות חטיפה משלהם כדי לשחרר את חבריהם. ישראל מתייסרת זה מכבר בגלל חילופי שבויים עם טרוריסטים, מה שמאפשר להם לצאת ללא עונש, מוביל לעוד ניסיונות חטיפה, והאסירים המשוחררים חוזרים לא פעם לטרור. . מקרה אחרון: סמל גלעד שליט נחטף בפיגוע של חמאס מרצועת עזה, וכמו סמ"ר. ברגדהל, הוחזק בשבי למעלה מחמש שנים. כדי להבטיח סופית את שחרורו, שחררה ישראל 1,027 מחבלים שהיו אחראים יחד לרצח 569 ישראלים ולפציעתם של אלפים נוספים. הנושא היה לוויכוח חריף בישראל עם קרובי משפחה רבים של הקורבנות שהתלהבו מכך שרוצחי יקיריהם לא ירצו את עונשי המאסר לאחר שנשפטו בבית המשפט. (ישראל לא מחזיקה בתי כלא סודיים כמו גואנטנמו, ולכל הנעצורים יש יומם בבית המשפט).

יש גם הבדל באופן שבו שליט ושבויי צה"ל אחרים נלכדו והתחלפו בעבר. צעירים וצעירות ישראלים, למעט חרדים וערביי ישראל, מחויבים בשירות חובה. בניגוד לחבריהם האמריקאים, אין להם ברירה בעניין והם לא בהכרח מחליטים לבחור בצבא כמקצוע או כמקצוע. ככאלה הם גם לקחו על עצמם את הסיכונים מרצונם. אבל נראה לי שאם המדינה מאלצת את אזרחיה לשרת ביחידות קרביות, מוטלת עליה גם חובה מוסרית להבטיח את שחרורם אם ייפלו בשבי. יתרה מכך, על כל חמישה חיילים, רק כאחד ישרת ביחידה קרבית שבה הוא הפגיע ביותר להיפלט בשבי. (ארבעת האחרים משרתים ביחידות העזר הנדרשות). לכן, רק חלק קטן מהחיילים נמצא בסכנת חטיפה ממשית. בכל מקרה, חיילי צה"ל מוזהרים שוב ושוב על ידי מפקדיהם להיות בכוננות עליונה כשהם לובשים מדים ובעת יציאה או הגעה לבסיסיהם.

 האפיפיור פרנציסקוס מכשר את הציונות...

האם האפיפיור פרנציסקוס נתן את חותמת ההסכמה הרשמית שלו לציונות כשהניח זר על קברו של תיאודור הרצל, מייסד התנועה הציונית?

האם האפיפיור פרנציסקוס נתן את חותמת ההסכמה הרשמית שלו לציונות כשהניח זר על קברו של תיאודור הרצל, מייסד התנועה הציונית? העובדה היא ששלושה אפיפיורים לשעבר ביקרו בבירת ישראל ולא עשו זאת. מלבד זאת, הוא היה הדיפלומט המושלם שאיזן בין ביקורו במכשול הביטחוני של ישראל המונע כניסת טרוריסטים פלסטינים לישראל לבין ביקור באנדרטה לישראלים שנרצחו על ידי טרוריסטים פלסטינים. אלמלא ההרג הללו, ישראל לעולם לא הייתה בונה את מחסום הביטחון מלכתחילה. (תחילה הפלסטינים פתחו גלים של מחבלים מתאבדים שפוצצו מאות אזרחים ישראלים לרסיסים, ואחר כך הם מתלוננים כשישראל הקימה גדר ביטחון, מה שהוכיח את עצמו מאוד יעיל). האפיפיור פרנציסקוס התגלה כמנהיג דתי חם והגון. זה ניכר בפגישתו המרגשת עם ניצולי שואה כשנישק את ידיהם. פנייתו לשלום בין ישראלים לפלסטינים הייתה גם מחווה כנה כפי שמעידה הזמנתו לנשיא שמעון פרס ולנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס לבקר אותו בוותיקן לכנס שלום.