שימוש בטפילים כדי להילחם במחלות אוטואימוניות

מומחה ישראלי מתנסה בטפילי מעיים כדי להילחם במצבים כמו דלקת מפרקים שגרונית ומחלת קרוהן.

זה נפוץ ללעוג לגברים שהם מתנהגים כמו "תינוקות גדולים" כשהם אפילו חולים קלות. לדברי ד"ר יהודה שונפלד, העומד בראש מרכז שלמה ופולה זבלודוביץ' למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, יש בסיס פיזיולוגי להתנהגות זו.

אכן, אומר האוטואימונולוג הישראלי בעל השם העולמי, הסופר הפורה והמייסד והעורך של כתב העת של ההסתדרות הרפואית בישראל, Autoimmunity Reviews ו-J Autoimmunity: "נשים הן ממש המגדר החזק יותר, עם מערכת חיסון טובה יותר. לא רק שהם חיים יותר מגברים, אלא שכשאישה מצוננת, היא מתעסקת בעניינים שלה, וכשיש לגבר אחד, הוא ניגש למיטתו ובוכה על כוס תה". אבל מערכת חיסון חזקה יותר זו היא גם הסיבה, מסביר שונפלד, "למעט כמה יוצאי דופן, מחלות אוטואימוניות תוקפות נשים יותר מגברים, ובדרך כלל בגילאי הפוריות".

בזמן שהוא מעביר ל-ISRAEL21c סיור מודרך במרכז של 3,000 מטר (כמעט 33,000 רגל), המעוטר על ידי אמנים ופסלים ישראלים, שונפלד מעביר סיכום קולח של מחלות אוטואימוניות ופריצות הדרך שנעשות במקום.

ישנן 80 מחלות כאלה, הפוגעות בכ-20% מהאוכלוסייה. בין אלה הם אלה שרוב האנשים שמעו עליהם - דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה, סוכרת מסוג 1, מחלת קרוהן וזאבת. כולם מתאפיינים במערכת חיסונית שהשתוללה.

"במקום לעשות את עבודתו כדי למנוע מפולשים מבחוץ, כמו חיידקים ווירוסים, לתקוף את הגוף שלנו, הוא פונה פנימה והופך לתוקף", אומר שונפלד, ומשווה את התהליך ל"אש ידידותית" בצבא.

"אם זה תוקף את המוח, למשל, החולה סובל מטרשת נפוצה; אם זה תוקף את המעי, זו מחלת קרוהן. כאשר הוא תוקף איברים ורקמות רבים ושונים, הוא נחשב 'מערכתי'. לופוס הוא דוגמה למחלה אוטואימונית מערכתית".

במקום לעשות את עבודתו כדי למנוע מפולשים מבחוץ, כמו חיידקים ווירוסים, לתקוף את גופנו, הוא פונה פנימה והופך לתוקף

 גישה הוליסטית

החידוש של מרכז זבלודוביץ' הוא הגישה ההוליסטית שלו למחקר, אבחון, טיפול ומציאת תרופות למחלות אוטואימוניות. היא ריכזה מומחים בכל תחום ברפואה (כגון רופאים פנימיים, אימונולוגים, נוירולוגים וגניקולוגים) כדי להתמודד עם מה ששונפלד ועמיתיו מכנים "הפסיפס" של מחלות אוטואימוניות, שהן תמיד מתישות ולפעמים קטלניות.

"עד לאחרונה, רוב המחלות הללו אובחנו וטופלו על ידי מומחים לאיברים בודדים", אומר שונפלד. "בעשור האחרון גילינו שהגורמים למחלות אוטואימוניות זהים, ושהם כוללים גנטיקה, הורמונים וגורמים סביבתיים כמו שמש, חומרי הדברה ועישון".

במהלך העשור האחרון גילינו שהגורמים למחלות אוטואימוניות זהים, וכי הם כוללים גנטיקה, הורמונים וגורמים סביבתיים כמו שמש, חומרי הדברה ועישון.

באמצעות עבודתם של יותר מ-25 רופאים ומעבדת מחקר, המרכז עשה צעדים מעבר למהפכה הראשונה בטיפול במחלות אוטואימוניות - באמצעות תרופות ביולוגיות הידועות כקורטיקוסטרואידים (כגון פרדניזון) ומדכאים אימונו. שונפלד מתאר את שניהם כ"מופלאים", אך הם גורמים לתופעות לוואי חמורות מרובות והם יקרים מאוד.

שונפלד וצוותו חקרו אזורים בעולם שבהם יש שכיחות נמוכה של מחלות אוטואימוניות, והעלו את הרעיון של "רתימת הטבע" בצורה של טפילי מעיים הלמינת - דבר שההיגיינה המודרנית ביטלה במידה רבה.

 טפילים מועילים

על מנת לשרוד ולשגשג, הלמינטס חומרים סודיים המדכאים את מערכת החיסון של המארח. "בכל מקום שבו הלמינטים משגשגים, מחלות אוטואימוניות כמעט ואינן קיימות", אומר שונפלד. "אנו יודעים ממחקרים אפידמיולוגיים שיש קשר בין היגיינה מוגברת לבין עלייה במחלות אוטואימוניות ואלרגיות".

בכל מקום שבו הלמינטים משגשגים, מחלות אוטואימוניות כמעט ואינן קיימות... יש קשר בין היגיינה מוגברת למחלות אוטואימוניות ואלרגיות מוגברות.

הוא מספר שהאי האיטלקי סרדיניה היה גדוש במלריה אך נעדר מחלה אוטואימונית - עד 1946, אז רוסס האזור ב-DDT. המלריה אכן נבלמה כתוצאה מכך, אך אוכלוסיית האי פיתחה את השכיחות הגבוהה ביותר של טרשת נפוצה בעולם.

תיאורטיקנים של היגיינה ניסו להשתמש ב-helminths לטיפול במחלות אוטואימוניות, כאשר הנבדקים שלהם בולעים את הטפילים הארוכים כמו ספגטי. הניסויים היו מוצלחים אבל "קצת מגעילים", אומר שונפלד. "אז הניסוי הבא היה לבלוע ביצי הלמינת - שהן כל כך זעירות עד שלא ניתן לראות אותן בעין בלתי מזוינת - ולתת להן לבקוע במטופל".