מה קרה ליהודי עיראק?

מדינה שסועת מלחמה מפוצלת כעת בין ממשלת עיראק, אזורים שבשליטת דאעש והאזור הכורדי בצפון, עיראק היא בהחלט לא ארץ בטוחה לאף אחד, שלא לדבר על המיעוטים האתנו-דתיים הקטנים ששגשגו שם במשך מאות שנים. קשה לדמיין את זה עכשיו, אבל עיראק הייתה פעם ביתם של אוכלוסייה יהודית גדולה של למעלה מ-150,000 נפשות, אחת הקהילות היהודיות בתפוצות שנשארו בחיים הארוכים והמשמעותיים ביותר מבחינה היסטורית. נכון לשנת 2008, נספרו בעיראק פחות מעשרה יהודים שעדיין חיו, וייתכן מאוד שהמספר היום ירד לאף אחד.

בשנת 722 לפנה"ס הובסו שבטי ישראל הצפוניים על ידי אשור וכמה יהודים נלקחו למה שמכונה כיום עיראק. קהילה גדולה יותר הוקמה בשנת 586 לפנה"ס, כאשר הבבלים כבשו את שבטי ישראל הדרומיים ושעבדו את היהודים. יהודים אלה הבדילו את עצמם מספרדים, כשהם מתייחסים לעצמם כאל ביילים (בבלים). במאות מאוחרות יותר, האזור נעשה מסביר פנים ליהודים והוא הפך לביתם של כמה מהחוקרים הבולטים בעולם שהפיקו את התלמוד הבבלי בין השנים 500-700 לספירה.

במהלך מאות השנים הללו תחת השלטון המוסלמי, היו לקהילה היהודית עליות ומורדות. במלחמת העולם הראשונה הם היוו שליש מאוכלוסיית בגדאד. ב-1922 הבריטים קיבלו מנדט על עיראק והחלו להפוך אותה למדינת לאום מודרנית.

עיראק הפכה למדינה עצמאית בשנת 1932. לאורך תקופה זו שאבו השלטונות רבות את כישרונותיהם של היהודים המשכילים בקניון על קשריהם מחוץ למדינה ובקיאותם בשפות זרות. שר האוצר הראשון של עיראק, יחזקאל ששון, היה יהודי. קהילות יהודיות אלו מילאו תפקיד חיוני בפיתוח מערכות המשפט והדואר.

במדריך עיראק משנת 1936, "הקהילה הישראלית" רשומה בין הקהילות העיראקיות השונות האחרות, כגון ערבים, כורדים, טורקמנים, מוסלמים, נוצרים, יזידים וסאבים, ומונה כ-120,000 איש. עברית גם נרשמה כאחת משש השפות של עיראק.

עם זאת, לאחר סיום המנדט הבריטי, סבלה הקהילה היהודית העיראקית בת 2,700 שנה מרדיפות איומות, במיוחד כשהדחף הציוני למדינה התגבר. ביוני 1941, ההפיכה הפרו-נאצית בהשראת המופתי של רשיד עלי עוררה מהומות ופוגרום בבגדד במהלך חג השבועות היהודי. המון עיראקים חמושים, בשיתוף המשטרה והצבא, רצחו 180 יהודים ופצעו כמעט 1,000 במה שנודע כפוגרום פרהוד. מיד לאחר מכן, הצבא הבריטי נכנס שוב לבגדד, והצלחת הקהילה היהודית התחדשה. יהודים בנו רשת רחבה של מתקנים רפואיים, בתי ספר ופעילות תרבותית. כמעט כל חברי התזמורת הסימפונית של בגדד היו יהודים. עם זאת, סביבה פורחת זו הסתיימה בפתאומיות ב-1947, עם חלוקת פלסטין והמאבק לעצמאותה של ישראל. התפרצויות של מהומות אנטי-יהודיות התרחשו בקביעות בין השנים 1947 ו-1949. לאחר הקמת ישראל ב-1948, הפכה הציונות לפשע קטלני.

מ-1949 עד 1951, 104,000 יהודים פונו מעיראק במבצעי עזרא ונחמיה... ועוד 20,000 הוברחו החוצה דרך איראן.

בשנת 1950 הורשו יהודי עיראק לעזוב את המדינה תוך שנה בתנאי שהם ויתרו על אזרחותם. אולם כעבור שנה הוקפא רכושם של יהודים שהיגרו והוטלו הגבלות כלכליות על יהודים שבחרו להישאר בארץ. מ-1949 עד 1951, 104,000 יהודים פונו מעיראק במבצעי עזרא ונחמיה (על שם המנהיגים היהודים שהחזירו את עמם לירושלים מגלות בבל החל משנת 597 לפנה"ס); עוד 20,000 הוברחו החוצה דרך איראן.

בשנת 1952, ממשלת עיראק אסרה על יהודים להגר ותלתה בפומבי שני יהודים לאחר שהאשימה אותם בכזב בהשלכת פצצה לעבר משרד סוכנות המידע האמריקאית בבגדד.

עם עליית סיעות הבעת' המתחרות ב-1963, הוטלו הגבלות נוספות על יהודי עיראק הנותרים. נאסרה מכירת רכוש וכל היהודים נאלצו לשאת תעודות זהות צהובות. לאחר מלחמת ששת הימים הוטלו צעדי דיכוי נוספים: רכוש יהודי הופקע; חשבונות בנק יהודיים הוקפאו; יהודים פוטרו מתפקידים ציבוריים; עסקים נסגרו; היתרי המסחר בוטלו והטלפונים נותקו. יהודים הושמו במעצר בית לפרקי זמן ארוכים או הוגבלו לערים.

הרדיפה הייתה הגרועה ביותר בסוף 1968. עשרות רבות נכלאו עם גילוי "טבעת ריגול" מקומית שהורכבה מאנשי עסקים יהודים.

הרדיפה הייתה הגרועה ביותר בסוף 1968. עשרות רבות נכלאו עם גילוי "טבעת ריגול" מקומית שהורכבה מאנשי עסקים יהודים. ארבעה-עשר גברים, אחד-עשר מהם יהודים, נידונו למוות במשפטים מבוימים ונתלו בכיכרות הציבוריות של בגדד; אחרים מתו מעינויים. ב-27 בינואר 1969, רדיו בגדאד קרא לעיראקים "לבוא וליהנות מהסעודה". כ-500,000 גברים, נשים וילדים צעדו ורקדו על פני הפיגומים שבהם התנדנדו גופות היהודים התלויים; האספסוף קרא בקצב "מוות לישראל" ו"מוות לכל הבוגדים". תצוגה זו עוררה סערה ציבורית עולמית שרדיו בגדאד דחה בהכרזה: "תלינו מרגלים, אבל היהודים צלבו את ישו". היהודים נותרו תחת פיקוח מתמיד של ממשלת עיראק. יהודי עיראקי (שנמלט מאוחר יותר) כתב ביומנו בפברואר 1970:

כיבים, התקפי לב והתמוטטויות נפוצים יותר ויותר בקרב היהודים... הדה-הומניזציה של האישיות היהודית כתוצאה מהשפלה וייסורים מתמשכים... גררו אותנו למטה לרמה הנמוכה ביותר של היכולות הפיזיות והנפשיות שלנו, ושללו מאיתנו את הכוח להחלים .

בתגובה ללחץ הבינלאומי, ממשלת בגדד אפשרה בשקט לרוב היהודים שנותרו להגר בתחילת שנות ה-70, גם תוך השארת מגבלות אחרות בתוקף. רוב היהודים הנותרים בעיראק זקנים כעת מכדי לעזוב. הם הופעלו על ידי הממשלה להעביר את הבעלות, ללא פיצוי, ליותר מ-$200 מיליון רכוש של הקהילה היהודית.

זְכוּת יְוֹצרִים מפעל שיתופי אמריקאי-ישראלי, הודפס מחדש ברשות.