לאן ישראל צריכה ללכת מכאן?

השר קרי עצמו הפריך את הערתו של קירבי באומרו:

"פשוט אין הצדקה לפיגועים הנתעבים, ואנו נמשיך לתמוך בזכותה של ישראל להגן על קיומה".

זה, לפחות, פינה את האוויר לפני שהמזכיר יצא לטיול נוסף באזור כדי לקדם את השלום ב"מזרח התיכון".

אחרי יותר משבועיים של טרור פלסטיני מתגלגל, בעיקר בירושלים, איפה עומדים הדברים? שבעה ישראלים נרצחו ועוד עשרות נפצעו. בתחילה המומים מהאכזריות של פלסטינים צעירים מאוד ששוחטים אזרחים ישראלים ברחובות, כוחות הביטחון הציגו טקטיקות חדשות בזמן שהממשלה מטילה עונשים קשים על משפחות המחבלים.

קודם כל, חשוב להכניס את הדברים לפרופורציות. בירושלים מרבית הפיגועים התרחשו לאורך 'קו התפר', שבו גובלות שכונות ערביות ופלסטיניות זו בזו. עם זאת, היו פיגועים במקומות אחרים, כמו בתחנה המרכזית בכניסה לבירה. בימים הראשונים המדינה נכנסה להלם, אבל גם כאן בירושלים, אנחנו גרים במערב, אין כמעט שכונות ערביות והעניינים די רגועים.

אתמול כשהלכתי לסופרמרקט היו שני משמר הגבול קשוחים למראה ליד הכניסה. כשהם מחזיקים את הרובים האוטומטיים שלהם מוכנים, הם נראו די מגניבים ומוכנים להתמודד עם כל דבר. הם עוררו תחושת ביטחון. כשעזבתי זמן קצר אחר כך הם נעלמו. התרשמתי שגורמי הביטחון חילקו את העיר לאזורים עם צוותי SWAT כוננות מוכנים לצאת לפעולה כמעט תוך שניות מהתראה או התקפה. אחרת, קשה להסביר באיזו מהירות הם מגיעים למקום.

רוב הגברים והנשים הישראלים החילונים עשו לפחות הכשרה צבאית בסיסית. במקרים רבים הם קופצים פנימה עוד לפני שהשוטרים מגיעים.

מזה זמן מה יש למשטרת ירושלים צוותי אופנועים מיוחדים במהירות רבה מאוד. מאחורי הנהג, שוטר שני 'רוכב ברובה ציד', מוכן להתחיל לירות בעודו דוהר בתנועה ובסביבתה. השוטרים האלה צעירים, רזים לרכיבה על אופנועים, נראים די אדיר ונוהגים כמו לעזאזל! יתרה מכך, רוב הגברים והנשים הישראלים החילונים עברו לפחות הכשרה צבאית בסיסית. במקרים רבים הם קופצים פנימה עוד לפני שהשוטרים מגיעים. באחד המקרים שנתפס בטלוויזיה, אזרח נלכד מיהר לתחנת האוטובוס כאשר מחבל, נהג בטנדר שלו במלוא המהירות לתוך תחנת אוטובוס, הרג ופצע כמה; לאחר מכן קפץ המחבל החוצה עם פקעת בשר והחל לפרוץ לאנשים. האזרח שלף את האקדח שלו וירה בתוקף שזינק לעברו עם פקעת הבשר. הכדור הפיל את המחבל, אך הוא קם שוב לתקוף את הישראלי שירה שוב. לאחר מכן הוא בעט משם את קליעת הבשר ברגלו תוך שהוא מחזיק את אקדחו על התוקף. זה היה דוגמה לספר לימוד איך לנטרל תוקף מסוכן, ונראה כאילו זה היה תיאור של דרמה משטרתית בטלוויזיה.

בפיגועים אחרים התערבו גם עוברי אורח ישראלים כדי להפיל את הרוצחים. הדוגמה הקלאסית לעימות זה היא כאשר ילד פלסטיני בן שלוש עשרה דקר ופצע באורח אנוש ילד ישראלי בן שלוש עשרה שרכב על אופניו. הילד הערבי נורה אך לא נפצע באורח קשה כאשר גם ריצה עם הפגיון שלו לעבר שוטר ישראלי שהגיע למקום. שני הנערים מטופלים בבית חולים בישראל. הישראלי עדיין נמצא בטיפול נמרץ. הצעיר הפלסטיני צפוי להשתחרר מבית החולים בקרוב.

הנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, התבלבל כשהאשים את ישראל בהרג ילדים פלסטינים בדם קר והשתמש בטעות במקרה הזה כדוגמה. פקידיו הודו מאוחר יותר שקיבלו מידע כוזב. אף על פי כן, עבאס ניסה להרוויח הון פוליטי משפיכות הדמים הנוכחית - כרגיל ישראל הייתה אשמה ולא ההסתה שלו, כמו האשמה שישראל רוצחת ילדים פלסטינים.

זה גם הוגן לומר שרמת הפאניקה אכן עלתה בימים הראשונים. מרכז העיר ירושלים הייתה עיר רפאים - זה היה אך טבעי שאם בני נוער מוסלמים היו בחוץ ומחפשים קורבנות לדקור למוות, אזרחים לא יתנו להם מטרות קלות. לכן, מסעדות ומרכזי קניות היו כמעט שוממים והעסקים נעצרו כמעט. נראה שהשאלה על השפתיים של כולם היא 'מה הולך להיות'?!

אם הטרור יימשך, ישראל עלולה לסגור לחלוטין את השכונות הללו עם כל המשתמע מכך.

אנשים עומדים בתור לקבלת אישורי נשק חובה הנדרשים על מנת לרכוש אקדחים. חנויות הנשק אזל מהמלאי. ביום אחד, שמונת אלפים איש הגישו בקשה להיתרים, בדרך כלל מדובר בכמאתיים. אישית, אני חושב לקנות גם אקדח. בינתיים יש לי מועדון כבד במושב הקדמי של המכונית שלי. השאלה היא מה עושים אם פתאום רואים מחבל דוקר מישהו למוות ברחוב? או אם פלסטיני מטורף יבוא בריצה אליך או על משפחתך כשהוא לופת בשר!

בנוסף לצעדים הביטחוניים, הממשלה החלה במספר מהלכים שנועדו גם להרתיע את האלימות. במזרח ירושלים הוקמו מחסומים ביציאות של שכונות ערביות למערב ירושלים. שוטרים עורכים חיפוש בכלי הרכב ובודקים את זהות הנוסעים. זכור כי לאלפי פלסטינים בירושלים יש עבודה בשכר טוב במערב ירושלים. למעשה, המחבל עם קליעת הבשר שתואר בעבר היה שיפוצניק בחברת הטלפון בזק.

שמתי לב גם במחסום שרוב המכוניות במצב טוב ודי חדשות. הדבר מצביע על כך ששגשוג השכונות הערביות הללו תלוי בישראל. זו הייתה גם אזהרה שאם הטרור יימשך, ישראל תוכל לסגור לחלוטין את השכונות הללו עם כל המשתמע מכך. כל מי שהיה באחד מבתי החולים היהודיים ברמה עולמית בירושלים יודע שחלק גדול מהחולים הם ערבים. יש לקוות שראשים רגועים יותר בקהילות הערביות יבינו מה עומד על הפרק.

ראש העיר הערבי של נצרת בישראל, עלי סלאם, הוא דוגמה לכך. ראש העיר כועס על חברי כנסת ערבים שממש מסיתים לאלימות. בזמן שנסע במכוניתו ראה את אחד מאותם חברי כנסת ערבים, עמאן עודה מהרשימה הערבית המאוחדת, מתראיין ברחוב על ידי כתב טלוויזיה. עלי סלאם עצר והשתולל על חבר הכנסת, במצלמה, והאשים כי פוליטיקאים ערבים מסיתים צעירים פלסטינים לטרור וזה יהרוס את מרקם הדו-קיום הערבי-יהודי בישראל. במילותיו של ראש העיר, 'הפוליטיקאים הזולים האלה בכנסת פוגעים באנשים שלהם, וראשי ערים כמוני יצטרכו לבנות מחדש את מה שהם הרסו'. הסכסוך הנוכחי ירתיע כמובן יהודים מלרכוש מעסקים ערביים או להעסיק ערבים. יש לקוות שאם המצב יתקרר, ניתן יהיה לשחזר את הקשרים המכריעים הללו.

בתחילה, התגובה הישראלית הפכה מהלם מההכרה שחלק מהערבים שאתה חי איתם מוכנים לדקור אותך למוות, אם תינתן להם ההזדמנות. זה עבר לשלב של כעס וטינה. הסקרים עשויים להראות תנופה ראשונית לנקיטת קו קשה ולא לתת סנטימטר. השאלה היא איך זה יתפתח בטווח הארוך? ייתכן שבטווח הארוך יותר ויותר ישראלים יבינו שמה שאנו חווים כעת הוא סימן לבאות אם לא יהיה פתרון שתי המדינות. שזה יכול לפתוח את הדלת לסוג של אלימות עדתית אכזרית ששוטפת את המזרח התיכון ברגע זה.

ישראל יכולה להיות אדון לגורלה רק אם היא מוכנה לסגת כדי להבטיח גבולות ולאפשר לפלסטינים להקים מדינה משלהם.

בעתיד יצטרכו הישראלים להחליט אם לחזור למדינה קטנה יותר, שהצליחה להגיע להישגים כה ראויים להערצה מאז הקמתה על ידי דוד בן גוריון ב-1948 – דמוקרטיה ליברלית שמשנות קיומה הראשונות זכתה להערצה של העולם החופשי. או שהם יחליטו לא לזוז אפילו סנטימטר, ויזרקו למערבולת של שפיכות דמים ומחלוקת בגלל מספר עצום של פלסטינים, שבעצם רוצים למחוק את ישראל כפי שהיא, מהמפה. ישראל יכולה להיות אדון לגורלה רק אם היא מוכנה לסגת כדי להבטיח גבולות ולאפשר לפלסטינים להקים מדינה משלהם. אולי יצוץ משהו טוב מהשבועיים האחרונים, שמענו את קריאת ההשכמה, אבל האם נקשיב לה?

זה לא יהיה קל. יאסר ערפאת ניסה לחסל את ישראל בטרור ונכשל. מחמוד עבאס חכם הרבה יותר מחפש כנראה את אותה מטרה, אבל מעדיף דיפלומטיה בינלאומית ופתרון כפוי. הוא איש זקן ורוצה ממש לעזוב את התפקיד בחתיכה אחת. האתגר של ישראל הוא להפיל את רוב שטחי הגדה ולאפשר הקמת מדינה פלסטינית, אך במקביל לשמר את הדרישות הביטחוניות הדרושות כדי להגן על עצמה ולהרתיע כל תוקפנות בעתיד. גם מצרים וירדן רצו להשמיד את ישראל. הם המשיכו לנסות עד שהבינו שלא ניתן לעשות זאת.

מה שזה מסתכם בו הוא שישראל מאמצת גישה פרגמטית להישרדות ולוותר על 'אידיאולוגיית ארץ ישראל' שרק תוביל לטרור אכזרי עוד יותר בעתיד.