בשנים 1940 ו-1941 היו מספר התקפות אוויריות של חיל האוויר האיטלקי על חיפה ותל אביב. בספטמבר 1940, שכונת מגורים בתל אביב הייתה מטרה של המטוסים האיטלקיים, והביאה למותם של למעלה ממאה בני אדם.
ביוני 1940, עם הניצחון הגרמני בפתח, הכריזה איטליה מלחמה על בריטניה וצרפת. זמן קצר לאחר מכן נכנעה צרפת, ובריטניה נותרה לבדה במאבק נגד גרמניה ואיטליה. האיטלקים ריכזו את כוחותיהם בצפון אפריקה ועשו את דרכם למצרים. קרבתם של האיטלקים לארץ ישראל אפשרה להם לשלוח מטוסים להפצצת מטרות אסטרטגיות.
חודש לאחר כניסת איטליה למלחמה הופצצה חיפה, במטרה להוציא את בתי הזיקוק והנמל מכלל פעולה. עשרות בני אדם נהרגו בפשיטה ורבים אחרים נפצעו. האפלה קפדנית הוטלה על כל הערים וההתנחלויות, וננקטו אמצעי הגנה אזרחית נגד ההתקפות האוויריות.
אולם צעדים אלה התבררו כחסרי תועלת, כאשר תל אביב הופצצה באור יום מלא. שיחקתי עם חברים ליד הבית כשלפתע שמענו פיצוצים חזקים. לפני שהספקנו לתפוס מה קורה, המטוסים האיטלקיים היו בדרכם חזרה לבסיס. ההפצצה כולה נמשכה שניות ספורות בלבד, תפסה אותנו לא מודעים ולא הותירה לנו זמן להגיע למקלט במרכז השכונה.
משיחות סביבנו הבנו שהרבה אנשים נפצעו. מיד רצתי הביתה לדווח שאני בטוח ואז הלכתי לראות מה קרה. רובע נורדיה (בו נמצא כיום דיזנגוף סנטר) נפגע קשות; הבקתות היו חורבות, ובין ההריסות שכבו ההרוגים והפצועים. פה ושם פרצה שריפה. מכוניות ועגלות שניזוקו חסמו את הכביש עצמו. באמצע הדרך שכב סוס מת, שנפגע כשהוא עדיין רתום לעגלה. הבטתי באימה שסביבי. איזו חשיבות אסטרטגית יכולה הייתה להיות אזור מגורים זה?
נערכה הלוויה המונית ל-107 הגברים והנשים שמתו בהפצצה. מסע הלוויה יצא מבית הספר בלפור ואני עדיין זוכר את ארונות הקבורה שרועים בשורות על המשאיות בדרך לבית העלמין נחלת יצחק. הלקח שנלמד מהפשיטה הנוראה הזו היה שצריך לשפר את מערכות ההתרעה המוקדמות שלנו כדי לאפשר לנו לתפוס מחסה בזמן. (מאת פרופ' יהודה לפידות, מאתר האצ"ל)
עִבְרִית 
English