מדוע אובמה וטראמפ הם שני צדדים של אותו מטבע מדיניות חוץ

עד כמה שזה נראה מוזר, הנשיא ברק אובמה והמתמודד הרפובליקני דונלד טראמפ ממש רואים עין בעין את התפקיד הבינלאומי החדש של אמריקה. שניהם 'אמריקאים ראשונים'. אחרי עידן בוש שבזבז הרבה דם ואוצרות במזרח התיכון, מטוטלת מדיניות החוץ האמריקאית התהפכה לכיוון השני. לא בידוד מוחלט, אלא בקנה אחד עם דעת הקהל בארה"ב כיום. זוהי גישה מקיאווליאנית יותר או ניתוח עלות-תועלת בכל הנוגע לאינטרסים החיוניים של אמריקה.

אבל חכו רק רגע – האם אובמה אינו פרופסור למשפטים במגדל השן ללא שמץ של מושג לגבי ניהול מדיניות חוץ מציאותית? האם הוא באמת מתכנן מה הוא עושה? אפילו שר ההגנה האמריקני לשעבר רוברט גייטס וליאון פנטה אמרו שאובמה הובל באף על ידי יועצים צעירים וחסרי ניסיון כמו סוזן רייס ובן רודס. לא ממש. הם עבדו יד בכפפה עם אובמה והבינו בדיוק מה הוא רוצה. במקום ללכת בעקבות הכתבה של טדי רוזוולט "לדבר ברכות אבל תחזיק מקל גדול", הם תאמו את הגרסה של אובמה ל"דבר חזק אבל תפיל את המקל הגדול‘.

מקרה לדוגמא: השימוש של הצורר הסורי בשאר אסד בנשק כימי. לאחר אימות השימוש הראשוני, אובמה התלהב חגיגית 'יהיו השלכות אם אסד יחזור על זה!' אבוי, אסד קרא לבלוף של אובמה, ככל הנראה בגיבוי של פוטין. תוך שעות, שר החוץ ג'ון קרי, נושם אש וזעם, הזהיר שזהו הקש האחרון, התכונן לכל הגיהנום שישתחרר. העולם חיכה בנשימה עצורה, הצבא של אמריקה יפול כעת על פשעי המלחמה של אסד. אבל אבוי לקרי, הוא נותר מחוץ ללולאה של הבית הלבן והדיבורים הקשים שלו, כפי שהמזכיר נוהג לומר, יצאו 'פוף'!

מאחורי הקלעים, אובמה פתח ערוץ דלת אחורית לצאר הרוסי החדש. הצי השישי בים התיכון מול חופי סוריה הפליג במסלולו השליו מבלי לשגר אף אחד מטילי השיוט האדירים שלו לכיוונו של אסד. אובמה היה על "הקו החם" למוסקבה בניסיון לצנן את המצב המבעבע. לפני שניתקו, פוטין הסכים לפרק את ארסנל הנשק הכימי של אסד, ואובמה ירד מהפרק. לא משנה שהעסקה הבטיחה את הישרדותו של משטר אסד בעזרת הסיוע הצבאי האדיר של פוטין. (למורדים היה אסד על החבלים, וזו הייתה הסיבה שהצורר הסורי העז להשתמש בנשק הכימי למרות האזהרה הקשה של אובמה). לאחר שאובמה פתח את הדלת, פוטין שלח את מטוסי הקרב שלו כדי להפציץ כמעט כל דבר שזז בצד המורדים - הם התרגלו הרבה בצ'צ'ניה. וכך, המשימה הצבאית הגדולה של מוסקבה הבטיחה את הישרדותו של אסד ואת המשך אמבטיית הדם.

אפשר לקרוא אירועים אלה לפחות בשתי דרכים. ראשית, לאחר שאסד השתמש בנשק כימי, לאובמה לא הייתה ברירה אלא לומר לעולם שזה לא מקובל, מה שהוא עשה. אבל במחשבה שנייה... אמריקה הגיעה ראשונה. קשה להאמין שלמנהיג העולם החופשי לא הייתה תוכנית גיבוי אם דיקטטור עולם שלישי יקרא בלוף שלו. האם אתה יכול לדמיין את אובמה מתקשר לפגישה דחופה של יועציו לביטחון לאומי ושואל, 'אה, חבר'ה מה עושים עכשיו, אני בטוח לא רוצה לערב אותנו בעוד מלחמה במזרח התיכון? לעזאזל, קיבלתי את פרס נובל לשלום!'

זה אפשרי אבל לא סביר. מה שסביר הוא ש'אמריקה תחילה' אובמה ידע שהוא יכול לצלצל לפוטין במוסקבה: "תראה ולדימיר, אם אתה יכול לפרק את ארסנל הנשק הכימי של אסד נוכל לנטרל את המשבר הקריטי הזה שלא אתה ולא אני רוצים". פוטין קפץ על ההצעה כשהבין שזו ההזדמנות הגדולה שלו לקחת אחריות בסוריה ולחזק את הבסיס הימי המרכזי שלו בטרטוס בים התיכון. אבל בדיעבד אובמה אמר שהוא זה שהעלה אחד על פוטין! רוסיה תקועה כעת עם פחית תולעים.

בינתיים, כל מאגר הנשק הכימי של אסד יש לא פורקו ויש דיווחים שהוא השתמש בהם שוב. מטוסי קרב רוסיים וסוריים הפציצו את העיר חאלב ללא רחם, הרגו ופצעו מאות אזרחים בדיוק באותו זמן שבו אובמה פיצח בדיחות בארוחת הערב של WHC בוושינגטון. באשר לדאש, האם מישהו באמת מאמין שהכוחות המזוינים של ארה"ב לא יוכלו לחסל את כוחות דאעש, המורכבים בעיקר על טנדרים של טויוטה, אם הם באמת רוצים בכך? אבל כמובן שיהיו כמה נפגעים אמריקאים.

לזכותו ייאמר שאובמה לא ניסה להסתיר את אבן היסוד של מדיניות החוץ שלו. למעשה, הוא הבהיר זאת בצורה ברורה במהלך הקדנציה הראשונה שלו. הוא הבטיח לצנחנים אמריקאים שלעולם לא יעמיד אותם בפני נזק, אלא אם כן האינטרסים האסטרטגיים החיוניים של אמריקה יהיו על כף המאזניים. לאחר מכן המשיך אובמה לפתוח ערוץ דלת אחורית נוסף - זה לאיראן. כשראש ממשלת ישראל ביבי נתניהו נושם בצווארו, אובמה הבין במהירות שעליו להגיע להסכם עם האייתוללות, אחרת ישראל עלולה להקדים ולמשוך את ארה"ב למלחמה עם איראן. זה לקח קצת עשייה, אבל שוב, אובמה קיבל את העסקה שלו ונמנע ממלחמה עם איראן, לפחות לא במשמרת שלו.

אובמה מיישם את 'אמריקה תחילה' לא רק במזרח התיכון אלא גם במזרח הרחוק שבו צפון קוריאה מטופשת בדיוק כמו איראן, סוריה או דאעש. שימו לב להתייחסות האחרונה של אובמה לאיום הגרעיני הפוטנציאלי שמציבה צפון קוריאה:

      "נוכל, כמובן, להרוס את צפון קוריאה עם הארסנלים שלנו, אבל מלבד העלויות ההומניטריות של זה, הם נמצאים ממש בסמוך לבת בריתנו החיונית, הרפובליקה של קוריאה".

הנשיא הרגיע את העם האמריקני שארה"ב יכולה לחסל את האיום הצפון קוריאני מתי שתרצה. תחליף את איראן בצפון קוריאה וישראל בדרום קוריאה - פחות או יותר אותה חשיבה חלה. מצד שני, אובמה שמר על הסיוע הצבאי האמריקאי לזרום לישראל למרות הריב עם ביבי. כל עוד צפון קוריאה או איראן לא ירכשו נשק גרעיני ו-ICBM שיכולים להגיע לאמריקה, סביר להניח שהמדיניות הזו תימשך בין אם זה הילרי קלינטון, דונלד טראמפ או ברני סנדרס שיושבים בבית הלבן.

בניגוד למה שרבים מאמינים, אובמה ניהל דיפלומטיה מעשית במזרח התיכון תוך שהוא 'מוביל מאחור' בכל הקשור למעורבות צבאית חדשה. אם הנפט הערבי כבר לא היה אינטרס אסטרטגי, אובמה לא ראה סיבה לסכן את חייליו. במילים אחרות, הגיע הזמן ששאר העולם, בעיקר המערב אירופאים, ישתתפו יותר. מצרים וערב הסעודית ניתנות היום יותר להוצאות, ואפילו ישראל, למרות שהיא נהנית מתמיכה עממית בארה"ב, כבר אינה קדושה.

לגבי דונלד טראמפ, אין דרך לדעת איזו מדיניות חוץ הוא ינקוט אם ייבחר. למרות כמה מהצהרותיו המקוממות, הוא בלתי צפוי. סביר להניח שלטראמפ עצמו עדיין אין מושג. אם 'Make America Great Again' הוא המוטו שלו, סביר להניח שהוא יקצץ בסיוע הצבאי ל'מטעני חינם זרים'. האם זה יכול לכלול את מדינת היהודים? כנראה שלא. זה עתה הוא תמך בבניית ההתנחלויות הישראליות. יש לציין שטראמפ דיבר בחיוב על פוטין כאילו היו שני לקוחות קשוחים שיכולים לעשות עסקים ביחד. האם הם יסתדרו כמו 'חברים טובים' בסרט ההוליוודי על מנהיגי המאפיה?

אם אובמה היה מסוגל לעבוד עם פוטין, למה טראמפ לא הצליח? ואם אובמה מושך ללא הרף את קרניה של אמריקה בחו"ל, למה טראמפ לא יעשה את אותו הדבר, אם הוא באמת מתכוון 'להפוך את אמריקה לגדולה שוב'? המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות העמידה את הקומוניזם מול הקפיטליזם למען שליטה עולמית. התחרות האידיאולוגית הזו כבר לא קיימת, וכעת היא עוסקת במדינות המנסות 'למקסם את רווחיהן' - הקפיטליזם המסורתי.

ישראל וחמאס נאבקים על מנהרות טרור...

הפלסטינים בעזה כועסים! ואולי עם סיבה טובה. צה"ל פיתח מענה היי-טק חדש לחשיפת מנהרות הטרור שבנה חמאס מתחת לגבול הרצועה לישראל. בחודש שעבר, אחד מהם הוצג לתקשורת, חפר כארבעים מטרים מתחת לאדמה, מזוין בבטון שישראל מאפשרת להיכנס לעזה כדי לבנות מחדש בתים. לאחר שנתניהו ביקר במקום, צה"ל פוצץ אותו. כעת נחשפה מנהרה נוספת וציוד הנדסי ישראלי עסוק לאורך הגבול בחיפוש אחר עוד. בתגובה, חמאס, לראשונה מאז מלחמת הקיץ ב-2014, נפתח בירי מרגמות בקרבת צוותי החיפוש הישראלים, בניסיון להרחיק אותם.

בתמורה, מטוסים וטנקים ישראלים לקחו זריקות סיר לתוך עזה. באופן מוזר, אף אחד מהצדדים לא מנסה לגרום לקורבנות שעלולים להסלים את העימות. חמאס פשוט רוצה להזהיר את צה"ל הרחק מהמנהרות שלהם, אותן רוצים הפלסטינים לנצל לפשיטות פתע על יישובי ישראל מעבר לגבול. אבל ישראל לא משחקת בכדור והיא תמשיך לשחרר את המנהרות. עד כה לא היו נפגעים ישראלים בזמן שאישה פלסטינית אחת נהרגה בעימות המוזר הזה. אבל אם מרגמה או רקטה אחת תועה וגורמת אבדות גדולות יותר בצד זה או אחר, זה עלול לעורר התלקחות גדולה.

בנוסף, שירות הביטחון של ישראל, שב"ק, תפס ככל הנראה בונה מנהרות מוביל של חמאס. מזוהה כמחמוד אטונה, הוא שפך את השעועית על יותר מהמנהרות, ששר הביטחון משה יעלון נשבע לחשוף. בקיצור, זה יכול להיות מחליף משחק מכיוון שחמאס סמך על מנהרות הטרור בתור האס בשרוול שיפעלו כשיגיע הזמן להתחיל עוד מתקפה נגד ישראל.

אלוף צה"ל חורג ממטרתו...

יום הזיכרון לציון ששת מיליון קורבנות השואה הוא יום של מחשבה קודרת בישראל. סירנות מייללות במשך שתי דקות והמדינה נעצרת בזמן שהסיפורים המטרידים של הניצולים האחרונים מסופרים בטלוויזיה וברדיו. הפעם סגן ניצב צה"ל, אלוף יאיר גולן, בעצמו בנם של ניצולי שואה, עשה הרהור שעורר סערה ציבורית. בנאום פומבי ציין האלוף גולן את חששו מכך שכמה אירועים בישראל מזכירים לו את המצב בגרמניה לפני 70 ו-80 שנה. כוונתו הייתה שישראל חייבת להיות כל הזמן על המשמר מפני דברים כאלה שאי פעם יקרו כאן.

אמנם זה נכון שכאשר נלחמים באויב מרושע, ולעיתים גם סדיסט, שמנסה להשמיד אותך, יש סכנה גם לאמץ תגובה אכזרית. ואכן באחריותה של הנהגת דמוקרטיה לעמוד כל הזמן על המשמר מפני אימוץ אכזריותו של אויב. ובעוד האלוף גולן הדגיש, צה"ל עושה זאת כל הזמן ועשה זאת לֹא מתייחסים לוורמאכט הנאצי, הוא אכן טעה ברמז לכך בכל הקשר.

מקרים מעניינים: חייל צה"ל עומד כעת בפני בית משפט צבאי, אולי באשמת הריגה בגין ירי למוות במחבל פלסטיני פצוע ששכב ברחוב לאחר שהוא ושותף נוסף דקרו חייל נוסף. שוטרים ישראלים בזירה האמינו שהפלסטיני כבר לא מהווה איום ולכן עשו זאת לֹא להרוג אותו. החייל המדובר פעל אחרת. הרמטכ"ל אייזנקוט הגן על ההחלטה לעצור ולשפוט את החייל - אולם הדבר עורר דיון ציבורי בשאלה האם יש לירות למוות בכל המחבלים שבאים לרצוח ישראלים. שר הביטחון יעלון הגן על ההחלטה לבית משפט צבאי, וכך גם ראש הממשלה נתניהו בתחילה, אך בהמשך אמר כי לא מדובר במקרה כה ברור.

אין עוררין על שני מקרים נוספים שזעזעו את המדינה. קבוצה של קנאים מהימין הפציצה את ביתה של משפחה פלסטינית, ושרפה בחיים את ההורים והפעוט בכפר דומא בגדה המערבית. ילד רביעי נכווה קשות. בתום חקירה מאומצת תפס שירות הביטחון שב"כ את המחבלים היהודים שיישפטו בקרוב כקטינים.

במקרה מחריד אחר, גבר ישראלי הוביל שני קטינים ישראלים בשריפת חי של צעיר פלסטיני כנקמה על החטיפה הפלסטינית והירי למוות בשלושה בני נוער ישראלים. המחבלים הישראלים נתפסו. המנהיג הבוגר, לאחר בדיקה פסיכיאטרית, נידון למאסר עולם, בעוד שהקטינים האחרים נשפטו בבית המשפט לנוער.

שתי ההתקפות הישראליות השפלות הללו גינו בכל הקשת הפוליטית. אבל זה נכון שיש קבוצה קטנה אך מסוכנת של פנאטים מהימין שתתכופף לכל דבר. אחד מהם רצח את ראש הממשלה יצחק רבין. אבל עבור האלוף גולן לעשות קפיצה עצומה כל כך מישראל של היום עם רמז כלשהו לגרמניה הנאצית הייתה טעות גדולה. מצד שני, לכמה צבאות בעולם יש אחד מהגנרלים הבכירים שלהם, מועמד להיות הרמטכ"ל הבא של צה"ל מוכן לסכן את הקריירה שלו, כי הוא רוצה לעשות את הדבר הנכון - גם אם הוא חורג ממטרתו.