הפסקת אש במלחמת יום כיפור

הסכם הפסקת האש נחתם על ידי ישראל ומצרים ב-24 באוקטובר 1973, ויום אחד לאחר מכן עם סוריה

מלחמת יום הכיפורים החלה ב-6 באוקטובר 1973 כאשר הצבאות המשולבים של מצרים וסוריה תקפו את ישראל באזור תעלת סואץ וברמת הגולן. ב-22 באוקטובר אימצה מועצת הביטחון את החלטה 338 הקוראת "לכל הצדדים ללחימה הנוכחית להפסיק כל ירי ולהפסיק את כל הפעילות הצבאית לאלתר".

לאחר כמה ימים של לחימה קשה שבה התבססה מצרים בצד המזרחי של תעלת סואץ והסורים כבשו את רוב רמת הגולן, התקיפה נבלמה והתקפת נגד של כוחות צה"ל הצליחה לדחוק חלק מהמצרים. כוחות, חוצים את התעלה ומגיעים למרחק של 101 קילומטרים מקהיר. ברמת הגולן נהדפו כליל הכוחות הסורים וכוחות צה"ל כבשו מובלעת בצפון בעומק שטח סוריה, וכן כבשו מחדש את החרמון.

הסכם הפסקת אש נחתם על ידי ישראל ומצרים ב-24 באוקטובר 1973. ב-18 בינואר 1974 נחתם הסכם הפרדת כוחות שבו הסכימו הצדדים לקיים את הפסקת האש, קבעו הסדרים לצמצום הכוחות והקים כוח חירום של האו"ם באזור המפורז. הכוחות הישראליים נסוגו למרחק של 20 קילומטרים מזרחית לתעלת סואץ, והצבא המצרי הוציא את רוב כוחותיו ממערב לתעלה.

הסכם ההתנתקות עם סוריה נחתם בז'נבה ב-31 במאי 1974, וכלל בין היתר הקמת משקיפי האו"ם באזור המפורז, הסדרים לחילופי שבויים ופינוי צה"ל מהשטח שכבש במלחמת יום הכיפורים. וכן העיר קוניטרה, שנכבשה במלחמת ששת הימים.

החלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם

22 באוקטובר 1973

מועצת הביטחון

1. קורא לכל הצדדים ללחימה הנוכחית להפסיק כל ירי ולהפסיק כל פעילות צבאית לאלתר, לא יאוחר מ-12 שעות מרגע קבלת החלטה זו, בעמדות שהם תופסים כעת;
2. קורא לצדדים הנוגעים בדבר להתחיל מיד לאחר הפסקת האש ביישום החלטת מועצת הביטחון 242 (1967) על כל חלקיה;
3. מחליטה שמיד ובמקביל להפסקת האש יתחיל משא ומתן בין הצדדים הנוגעים בדבר בחסות הולמת שמטרתה לכונן שלום צודק ובר קיימא במזרח התיכון