אתה מקבל את מה שאתה צריך

הרולינג סטונס מגיעים לתל אביב

ביום שלישי בערב, הרולינג סטונס הזכירו לנו עד כמה רוקנרול יכול להיות חתרני. מבלי להגיב בפומבי ללחץ של אנשים כמו רוג'ר ווטרס של פינק פלויד ותנועת ה-BDS, שתומכים בחרם מוחלט על ישראל, הסטונס שיחקו בהתרסה את התוכנית הראשונה שלהם אי פעם בישראל עבור למעלה מ-40,000 מעריצים אדיבים. מיק, קית', צ'רלי והצוות בחרו להופיע למען העם, במקום לסרב בגלל החלטות ממשלת העם. בכך הם הדביקו את זה לאיש ועמדו על אתוס הסלע שהם עזרו ליצור.

תגידו מה שתגידו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל תנועות כמו BDS שלוחצות על אמנים לדלג מעל תל אביב בסיבובי ההופעות הבינלאומיים שלהם מפיצות מסר המנוגד לאחת ממטרות הביטוי האמנותי: להתענג יחד על האמיתות של חיים שקיימים כמעט בכל אדם. על אחת כמה וכמה, חרם אמנותי (או אקדמי או כל סוג אחר) מקדם שיטה המענישה אנשים על מעשיהם הנתפסים של מנהיגיהם, דבר שנראה מנוגד לאינטואיציה ומאוד לא רוקנרול.

...כשג'אגר סיים לשיר את אנג'י, הוא צעק 'שוקרן!' ('תודה' בערבית) מזכיר לנו את הערבים הישראלים הרבים בתערוכה, וממחיש עוד יותר שהקמפיין של BDS לא ממש הגיוני.

מוזיקה מאחדת אותנו, וכאשר מיק ג'אגר בן ה-71, תוסס באופן מפתיע, הניד את זרועותיו בקצב כשהוא אומר בעברית בתרגום מילולי מאוד "עננו האבנים המגלגלות" ("אנחנו האבנים המתגלגלות"), כל ישראלי בארץ הקהל נעשה רק קצת יותר חי. חייכנו והסתכלנו אחד על השני כדי לוודא ששמענו נכון – מיק ג'אגר דיבר עברית, והוא לא היה חצי רע. כשעה לאחר מכן, כשג'אגר סיים לשיר את אנג'י, הוא צעק "שוקרן!" ("תודה" בערבית) מזכיר לנו את הערבים הישראלים הרבים בתערוכה, מה שמוכיח עוד יותר שהקמפיין של BDS לא ממש הגיוני.

כשאמנים מגיעים לישראל, זה שולח מסר ברור של אהבה למעריצים שלהם כאן, כי אנחנו יודעים שזה קרב בכל פעם מחדש. זה מראה לנו שהאמנים מעריכים אותנו יותר מהעולם המעורפל של הפוליטיקה שרבים מאיתנו פשוט נולדו אליו. זה מראה לנו שהיופי בלהנות מאמנות ומוזיקה ביחד גובר על הכל, כמו שצריך.

BDS מרגישה שישראל התייחסה לפלסטינים שלא בצדק, ואני אפילו לא טוען כאן שלא. אבל, לחיצה על אמנים לדחוק אז לשוליים את עם ישראל שהמוזיקה שלהם מביאה לשמחה, שמעט מאוד מהם מעורבים בעוול כביכול, רק מנציחה את בשורת השנאה ש-BDS מתנגדת לו.

האבנים נגעו בישראל עם האופי מעצב המציאות של החיבה, וכולנו יכולים ללמוד דבר או שניים מהאופן שבו הם הגיבו למערכת שרוצה להילחם במה שנקרא דיכוי על ידי הוספת רק עוד קצת.